בוא בשלום, הרחבה ממתינה

ראשית, מעט היסטוריה. אודי שטרנברג, יליד 79', החל את דרכו בעולם המוזיקה והתיקלוט בגיל 12 בלבד, כשהתחיל לתקלט מוזיקת דאנס, ובגיל 16 כבר עשה את המעבר להאוס. יוני אשרת, יליד 77', בן למוזיקאי, תמיד נמשך למוזיקה אלקטרונית. השניים נפגשו ב-97', ומאז החלו לעבוד יחד. בהתחלה קראו לעצמם הצמד "Children of the Doc", ומספר קטעים שוחררו בהתמדה למספר קומפילציות, והפכו אותם לשם דבר. עם הזמן ואחרי מספר ניסיונות, הוחלט להחליף את השם, להגדיר את הסגנון ולקבוע באבן שכאן ועכשיו ייקרא הצמד PsySex.

השילוב בין השניים הוליד את אחד מאלבומי המופת של הטראנס הישראלי, Expressions of Rage, שנחשב עד היום לקלאסיקה, והכיל בתוכו את מה שיהפוך לסימן ההיכר של השניים – סימפולי סרטים פסיכדליים. אולי האימפקט הכי גדול נוצר מ-"L.S.Dance", שכלל בתוכו סימפולים מיצירת העוועים של טרי גיליאם, על-פי ספרו של האנטר ס. תומפסון, "פחד ותיעוב בלאס וגאס".

השילוב המוצלח בין סאונד נקי ופסיכדליה חסרת פשרות הוליד את האלבום השני בסדרה, שכלל יותר קריצות לכיוון שנות השישים הפסיכדליות, עם תקופת הבאדן-פאואל ובטי קרוקר בשילוב עם קצת אל.אס.די. Hardcore Blastoff, האלבום השני, כיוון את שטרנברג ואשרת לנתיב בו כבר בחרו אמנים אחרים לפניהם, כמו אינפקטד מאשרום. אלא שבניגוד לאינפקטד, ששמו את פעמיהם לכיוון המסחרי יותר, פסייסקס נשארים, עם קריצה ממזרית, בסגנון מוזיקלי שרבים נוהים אליו ולא ממש מוצאים את מה שהם מחפשים. בין כל כפילי ריקטאם ובאנזי (GMS), קשה היום למצוא מוזיקה אגרסיבית מעודנת ומשובחת.

כך משפרים

Come In Peace הוא הזיקוק של הסגנון המוזיקלי של פסייסקס. מעבר לעטיפה, שמכילה גם היא קריצה לסרטי מדע בדיוני של שנות החמישים (אשרת הוא גם סטודנט לקולנוע בעברו), האלבום רצוף בסימפולי מד"ב, מסרטים וסדרות קאלט (V, למשל, זוכרים?). אך לא פחות חשוב, האלבום מצויד בשמונה קטעים שמסוגלים לקחת רחבת ריקודים משועממת ולהפוך אותה באחת לאנרגטית ובועטת. הרוויזיות שנעשו לחלק מהקטעים הקודמים, שחלקם כבר יצאו, כמו Puzzle או Altered States, מעלות את הרף המוזיקלי עבור אמנים אחרים, ומראות בדיוק איך אמור להיעשות שיפור גרסה.

פוטנציאל המסיבות של האלבום אינו מתמצה רק במועדונים וביערות, כי אם גם בבית. ההאזנה לאלבום כזה יכולה להיות חוויה מתישה במעט למי שאינו רגיל, אבל מבחינת איכות הסאונד והמורכבות המוזיקלית, זהו אלבום מענג. הקטע האחרון באלבום, רוויזיה לרוויזיה (Come in Peace), בו בוחנים פסייסקס את הצד הפריסטיילי שלהם (שכבר נעשה בעבר), תחת הכינוי Koopa Troopa, פרוייקט האמביינט/דאב/טריפ-הופ/צ'ילאאוט של השניים, ודווקא בקטע הזה אשרת ושטרנברג זוכים לעדנה מסוימת.

בונוס קטן לחובבי הווידיאו-קליפים, כשדוחפים את הדיסק למחשב מקבלים וידיאו קליפ לאחד הקטעים הידועים ביותר של השניים, Survival Kit, שיצא גם בקומפילציות צ'ילאאוט וברייקביט כגרסת רמיקס. הקליפ, שמפזז לו גם בימים אלה ממש בערוץ 24, הוא חוויה ויזואלית מושקעת, למרות שהוא לא מכיל את האמנים עצמם, כמו שניתן היה לצפות מאמנים כמו אסטרל או אינפקטד.