לא חיכו לו בפינה

היום הוא בתיאטרון, בתפקיד הראשי ב"השחף" של צ'כוב. "זה חלום של כל שחקן", הוא אומר. "בטלנובלה, ושלא יבלבלו לאנשים את המוח עם המונח דרמה יומית, אין עבודה עמוקה על הדמויות, אין חזרות, אין הרבה טייקים ואין במאי על הסט. יש תחושה שמה שתביא זה מה שישודר, ואני כשחקן הייתי צריך מאוד לשמור על עצמי, להיות הבמאי של עצמי, להביא את המשחק הכי טוב בטייק הראשון".

נראה לי שאתה כועס על ההפקה של "אהבה מעבר לפינה".

"אני לא כועס, אני מציין עובדות. מבחינתי, 'אהבה מעבר לפינה' היתה שלב בהתפתחות שלי כשחקן, ויכול להיות שהדמות ירדה מסיבות שאינן תלויות בי. בסך הכל הסידרה עשתה לי טוב. קיבלתי חשיפה שלא הייתי מקבל באף מקום אחר, יש את עניין ההערצה, מעמידים אותך באמצע מועדון מוקף שומרי ראש, כי אנשים רוצים לגעת בך, מדברים עליך באינטרנט - הכל חוויות".

אנחנו יושבים כאן בקפה, אף אחד לא מזהה אותך ומבקש ממך חתימה. נראה לי שאם יהודה לוי או מורן אייזנשטיין היו יושבים כאן, המצב היה שונה.

"כוכב זה לא משהו שאני מחפש בכוח. כל פעם שכמעט שמו עלי את התווית הזאת, ברחתי מזה. אני חושב שבכל פעם שאתה מוגדר ככוכב, אתה מאבד מהכוח שלך כשחקן, מגוון התפקידים שלך יותר צר. מורן תהיה תמיד הבלונדינית הכוסית. היא משחקת איתי ב'השחף', כשאנשים שומעים על זה הם מרימים גבה, ואני אומר תנו לה קרדיט. יהודה עושה עבודה מצוינת, ממש התאים את התחום למידותיו וזה משהו שלא כל אחד יכול... פחות חשוב שיקראו לי כוכב, העיקר שתהיה לי עבודה בגיל 40".

אם יציעו לך לחזור ל"אהבה מעבר לפינה", תסכים?

"נחשוב".

מהפקת "אהבה מעבר לפינה" נמסר כי כל השחקנים חתומים בלי יוצא מהכלל לשלוש עונות. "זהו הנוהל הרגיל. ב'אהבה מעבר לפינה' מאוד מעריכים ואוהבים את מעיין כשחקן. הדמות שלו ירדה בהתאם לעלילה, בלי שום קשר אישי אליו".