מקופה לקופה
החל מאפריל, אם אתם רוצים לעבור קופת גמל, הקופה שלכם מחויבת להעביר את הכסף תוך ארבעה ימי עסקים. וגם: מה לעשות אם קיבלתם כסף מזויף מהבנק?
רוצים להעביר כסף מקופת גמל אחת לאחרת? כדאי לדעת: החל באפריל משתנה השיטה, כך שאינכם צריכים למהר ולחתום על הטפסים עד 13 בחודש זה, כפי שהיה נהוג עד כה.
עד כה העברת כסף מקופה לקופה היתה תהליך ארוך שנמשך שבועות וחודשים: אם חתמתם על טופס בקשת העברה עד 13 בחודש, חלק מהכסף היה מועבר בחודש שלאחר מכן, וחלקו האחר היה מועבר בחודש שלאחריו. אם חתמתם אחרי 13 בחודש, כל התהליך היה נדחה בעוד חודש שלם.
החל מאפריל, לא משנה מתי חתמתם על הבקשה, קופת הגמל מחויבת להעביר את הכסף תוך ארבעה ימי עסקים. בשלושת ימי העסקים הראשונים בכל חודש הקופה תהיה סגורה לצורכי משיכה או העברה של כסף, זאת כדי לאפשר לקופות לבצע פעולות תפעוליות כמו שיערוך חודשי של הנכסים.
לפי איזה ערך תקבלו את הכסף בהעברת הקופה? בהעברה אתם מפסידים יום ערך אחד. למשל, אם הכסף נכנס לחשבונכם ביום חמישי בבוקר, תקבלו אותו לפי הערך של יום שלישי שקדם לו אחר-הצהריים.
מה לעשות עם שטר מזויף?
מ' א', לקוח של בנק גדול, התלונן בפנינו כי נכנס לסניף, הציג צ'ק על סך 1,300 שקל בדלפק, קיבל 1,300 שקל בשטרות, וגילה לטענתו שאחד השטרות היה מזויף. הוא הגיש תלונה במשטרה, ותוהה בפנינו איך זה שהוא מקבל מהבנק שטר מזויף. תלונתו מצטרפת לתלונות נוספות של לקוחות שמשכו כסף בדלפק בבנק או ממכשיר אוטומטי והתברר להם כי הוא מכיל שטרות מזויפים. מה צריך לעשות במקרה כזה?
לבנקים יש מערכות בקרה, אך ייתכן מצב שיסתנן שטר מזויף, כי ישנם זיופים שקשה לגלות. אם קיבלתם כסף מהפקיד בבנק ובאותו רגע ממש גיליתם לנגד עיניו שיש בו שטר מזויף, סביר שבבנק יאמינו לכם ויחליפו את השטר. אם גיליתם זאת מאוחר יותר, או משכתם כסף בכספומט וקיבלתם שטר מזויף, עליכם לפנות בהקדם האפשרי לסניף שבו מתנהל חשבון העו"ש שלכם, בלי קשר היכן משכתם את הכסף. זאת משום ששם מכירים אתכם כלקוח.
משלב זה אתם נתונים להחלטת הבנק כיצד לנהוג. אם אתם לקוח טוב, פניתם לבנק בסמיכות זמנים סבירה, ואין לכם עבר של פניות חוזרות ונשנות שעלולות להחשיד אתכם בעיני הבנק - הבנקים בדרך-כלל יחליפו לכם את השטר.
אסור לבטל
אחד הקוראים מתלונן כי הזמין פרסום באינטרנט למשך שישה חודשים ושילם בתשלומים בכרטיס אשראי. אחרי שלושה חודשים הגיע למסקנה כי הפרסום אינו אפקטיבי וביקש מחברת האשראי לבטל את החיוב. החברה סירבה.
כאשר קונים נכס או שירות ומשלמים עליו מראש בתשלומים בכרטיס אשראי, מדובר בעיסקה בתשלום נדחה. כלומר, הלקוח שילם על כל המוצר, אך התשלום נפרס לחלקים. החוק אומר כי במקרה כזה רק אם התמורה נכשלה טוטלית ולא קיבלתם את המוצר - אתם רשאים לבטל את העיסקה.
במקרה שלפנינו הלקוח קיבל את המוצר (פרסום באינטרנט). העובדה כי לא הגיעו אליו די קונים בעקבותיו אינה רלוונטית. לכן אינו יכול לבטל את החיוב.
"אילו הייתי משלם בהוראת קבע בבנק", הוא מקשה, "הייתי יכול עכשיו לבטל את החיוב". נכון, הבנקים לא נוקטים צד בין הלקוח לבין הספק ומאפשרים לבטל הוראות קבע. אבל צריך לזכור שאז מבטל ההוראה גם עלול להיות חשוף לתביעה מצד הספק.
המסקנה: בכל מקרה שבו אתם מתקשרים בעיסקה, בדקו היטב לפני שאתם חותמים האם אפשר לבטל אותה בכל רגע, או שאתם לוקחים על עצמכם התחייבות ארוכת טווח.
השיטה משתנה
מומלצים
