מה כדאי לדעת על תרופות ביולוגיות

חני לוי (28) חלתה בפסוריאזיס בגיל 16. "המחלה התחילה עם נגעים קטנים בקרקפת והתפשטה במהירות עד שכיסתה את רוב אזורי הגוף למעט הפנים", היא מספרת. במשך השנים היא טופלה ברוב המשחות הקיימות בשוק. לאחר מכן עברה לטיפול בפוטותרפיה (טיפול בקרני אור). במקביל הייתה נוסעת מדי שנה לים המלח כדי להיעזר בטיפול אקלימי. "המשחות היו עוזרות לשבוע, אלא שאז הנגע היה חוזר ובגדול", היא נזכרת בייאוש. "הפוטותרפיה רק הפכה את הנגעים לשטוחים יותר אבל לא העלימה אותם. בשנים הראשונות, השהייה בים המלח, העלימה את התופעות לכמה חודשים בכל פעם. אבל אחרי כמה שנים, הגוף התחסן מפני השמש והיעילות של הטיפול ירדה".

לפני שנה, אחרי היריון, היא סבלה מהתפרצות מוגברת של הפסוריאזיס. "הייתי בייאוש גדול, ואז הציעו לי להשתתף במחקר של תכשיר ביולוגי חדיש. השיפור היה משמעותי ומהיר. המסר שלי: לא להתייאש מלמצוא תרופה לפסוריאזיס. לקחתי את הטיפול הביולוגי שבניסוי רק אחרי שבעלי לחץ עליי. כבר נואשתי מכל השיטות. אני שמחה שהטיפולים הביולוגיים זמינים, ומקווה שעוד חולים יוכלו ליהנות מהם. לאחרונה הלכתי לים אחרי הפסקה של ארבע שנים והרגשתי כאילו נולדתי מחדש".

כשכל טיפול אחר נכשל

פסוריאזיס היא מחלה כרונית שעלולה לפגוע באיכות חייו של החולה. לפעמים יש בה כדי להגביל את החולים בחיי היום יום. אבל לפני כ-10 שנים צצה תקווה: התרופות הביולוגיות. מה הן התרופות האלה ומי מהחולים יכול להסתייע בהן?

יש שיקולים רבים שמנחים את הרופא בקביעת סוג הטיפול לחולה פסוריאזיס. תוכנית הטיפול נקבעת בין היתר על פי גיל החולה, הצורה הקלינית ממנה הוא סובל, שטח הגוף המעורב, מידת ההיענות של החולה ותופעות הלוואי. מרבית החולים סובלים מצורה קלה המוגבלת לשטח גוף קטן. חולים אלו יסתפקו בטיפול חיצוני במשחות מסוגים שונים. כאשר אין תגובה למשחות, או שהמחלה פוגעת בשטח עור נרחב, יש צורך בטיפול סיסטמי. שלב זה כולל טיפול פוטותרפי (כולל טיפול אקלימי בים המלח) וטבליות.

הטיפול הסיסטמי מחייב מעקב קליני ומעבדתי על-ידי בדיקות דם.

על פי קריטריוני הזכאות של סל שירותי הבריאות, במידה שנכשלו לפחות שני טיפולים סיסטמיים ושטח העור המעורב נרחב, מגיע תורו של הטיפול בתרופות ביולוגיות בזריקות. תרופות אלה פתחו בפני המטפלים אפשרויות טיפוליות נוספות בחולים שמחלתם בינונית עד קשה ומיצו את הטיפולים הקיימים, או שפיתחו תופעות לוואי כתוצאה מטיפולים קודמים.

"התרופות הביולוגיות הן חלבון המופק בשיטה של הנדסה גנטית ולא באמצעות סינתזה כימית", מסביר פרופ' יובל רמות, רופא עור בכיר ומנהל מרפאת הפסוריאזיס במחלקת עור של המרכז הרפואי הדסה עין כרם. "התרופות הביולוגיות פועלות ישירות ובאופן ממוקד ומדויק על התהליכים הדלקתיים שמחוללים את הפסוריאזיס".

טיפולים אלו כלולים היום בסל שירותי הבריאות, אבל בשימוש שמוגבל לחולים שאצלם הפסוריאזיס התפשט לשטח נרחב – מעל 50% אחוז מהגוף – או כאשר המחלה מופיעה באזורים רגישים כמו פנים, כפות ידיים או רגליים ואיברי המין.

מה היעילות של התרופות הביולוגיות, בהשוואה לסיסטמיות? 

"אין מחקרים רבים שהשוו ישירות את התרופות הביולוגיות לטיפולים הסיסטמיים הקונבנציונליים (הטיפול בטבליות). עם זאת, השוואה לא ישירה בין הטיפולים השונים מלמדת כי לתרופות הביולוגיות יעילות גבוהה בהרבה מהטיפולים הסיסטמיים שאינם ביולוגים – עד פי 2 לפי מחקרים מסוימים.

יתרון נוסף של הטיפולים הביולוגיים הוא מהירות התגובה הגבוהה בהשוואה לטיפולים האחרים, הדורשים לעיתים זמן רב בטרם ניתן לחוש בשיפור. למרות שאין בידינו נתונים רבים, מחקרים ראשוניים מלמדים כי העובדה שהתרופות הביולוגיות פועלות באופן ישיר להפחתת התהליכים הדלקתיים בגוף, יכולה גם לתרום לטיפול במחלות נלוות לפסוריאזיס, כדוגמת הורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

האם התרופות הביולוגיות בטוחות?

"כל תרופה לפסוריאזיס שנמצאת כיום בשימוש לטיפול בפסוריאזיס נבדקה באופן מדוקדק על מאות מטופלים במסגרת מחקרים קליניים. חלק ניכר מהתרופות קיים בשימוש קליני מזה שנים רבות, ולא רק לטיפול בפסוריאזיס אלא במחלות דלקתיות נוספות, ועל כן מספר המטופלים המצטבר גדול מאוד וכולל אלפים רבים של אנשים שנמצאים במעקב רפואי שנים רבות.

הטיפולים הביולוגיים ממוקדים כנגד תהליכים דלקתיים ספציפיים בגוף, ועל כן אינם פוגעים בכל מערכת החיסון בדומה לתרופות מדכאות חיסון אחרות. עם זאת, טיפולים אלה בכל זאת משפיעים במידה מסוימת על מערכת החיסון ועלולים לפגוע ביעילותה, ועל כן עלולים לגרום לשכיחות גבוהה יותר של זיהומים כדוגמת התפרצות של שחפת סמויה. בנוסף, ישנם דיווחים על שכיחות גבוהה יותר של סרטני עור וסוגים מסוימים של לימפומות, אבל קשר זה עדיין לא הוכח באופן מובהק. סיבוכים אלה נדירים.

יש לציין עם זאת, כי חלק מהטיפולים הביולוגיים הקיימים כיום חדשים יותר, ועל כן הידע לגבי הבטיחות שלהם קטן בהשוואה לתרופות הוותיקות".

"פרופ' רמות: "לתרופות הביולוגיות יעילות גבוהה בהרבה מהטיפולים הסיסטמיים – עד פי 2 לפי מחקרים מסוימים. יתרון נוסף הוא מהירות התגובה הגבוהה בהשוואה לטיפולים האחרים, הדורשים לעיתים זמן רב בטרם ניתן לחוש בשיפור". 

פרופ' יובל רמות(צילום: אבי חיון)

איזה חולים צריכים להימנע מטיפול ביולוגי?

"ההחלטה לגבי טיפול ביולוגי מבוססת על שילוב של גורמים: חומרת המחלה, רצון המטופל ומחלות הרקע שלו. יש להימנע ממתן התרופות הביולוגיות למטופלים עם זיהום פעיל, כדוגמת צהבת נגיפית מסוג B, או זיהום סמוי כדוגמת שחפת, ולטפל בזיהומים אלו טרם מתן התרופות. מומלץ להימנע מטיפול בתרופות נוגדי TNF במטופלים הסובלים ממחלות עצבים מסוימות, כדוגמת טרשת נפוצה, או כאשר לקרובי משפחה מדרגה ראשונה יש מחלת עצבים דומה.

כמו כן יש להימנע מטיפול זה במטופלים עם אי-ספיקת לב קשה. למטופלים שלהם ממאירות פעילה, או היסטוריה של ממאירות, אין לתת טיפול ביולוגי אלא לאחר התייעצות עם הרופא או האונקולוג המטפל. יש להימנע ממתן התרופות לפני ניתוחים גדולים, וכן לשקול היטב מתן התרופות בזמן הריון. חלק מהתרופות אינן מאושרות לשימוש בילדים".

לאיזה תופעות לוואי החולה צריך לצפות?

"רוב המטופלים לא סובלים מתופעות לוואי. בחלק מהמקרים המטופלים עלולים לסבול מכאב או מתגובה דלקתית מקומית באזור ההזרקה. המטופלים רגישים מיט יותר לזיהומים נשימתיים ולזיהומים פטרייתיים מקומיים, ועלולים לחוש תחושה דומה לשפעת בחלק מהמקרים. ברוב המקרים תופעות לוואי אלה קלות, ואינן מובילות להפסקת הטיפול בתרופה. יש תופעות לוואי נוספות, אבל הן שכיחות פחות".

מקור: Sarah Elyoussfi1 et al. Tailored treatment options for patients with psoriatic arthritis and psoriasis: review of established and new biologic and small molecule therapies; Rheumatol Int (2016) 36:603–612