איך נראה העתיד של מתחמי התעסוקה בישראל? ראיון עם האדריכל גידי בר אוריין על התהליך שמאחורי O Park אור יהודה, פארק תעסוקה ובילויים

מתחמי התעסוקה של העתיד יראו אחרת לגמרי מאזורי התעשייה המיושנים, ואפילו ממגדלי המשרדים האינסופיים שמנסים לגעת בשמיים. בימים אלו נבנה באור יהודה פארק התעסוקה והבילויים O Park, בעיצובו של משרד האדריכלים בר אוריין. המתחם מציע שילוב עם הסביבה הירוקה, מחולק לאזורים על פי תחומי עיסוק וכולל שטח מרכזי של תנועה ללא כלי רכב.

(הדמייה: בר אוריין אדריכלים)

האדריכל גידי בר אוריין שוחח איתנו על התהליך שמאחורי עיצוב אחד מפארקי התעסוקה החדשניים ביותר במדינה, על האתגרים בעיצוב מתחם המתאים למאה ה-21, המיקום האסטרטגי, שילוב הנוף ועל הניסיון לשים את האדם במרכז.

למעשה, מדובר בתכניות בינוי והוראות עיצוב לפארק תעסוקה מטרופוליטני. מטרת התכנית היא לייצר, באמצעות קביעת הוראות אדריכליות, מתחם תעסוקה איכותי, בעל מאפיינים ייחודיים שישרת את העובדים והתושבים לאחר שעות הפעילות של המשרדים. התכנית מעגנת הוראות אדריכליות ועיצוביות שעוברות כחוט השני במבנים השונים, שמטרתן להוציא אל הפועל את הרעיון התכנוני ולהפוך אותו מחזון למציאות, ללא פשרות תכנוניות.

במקרה של O PARK, קיבלנו הקונספט לפארק מחברת המיתוג איי טים. יחד עם החברה ומנהלת הסכם הגג בעיריית אור יהודה נבנתה מפת שימושים מגוונת וקיבלנו הנחיה ברורה: לכו על ניצול היתרונות הנקודתיים של המתחם מבחינה נופית, מבחינה גיאוגרפית ותעשו את הדבר הכי חדשני מבחינה תכנונית. וזה מה שעשינו.

טל וגידי בר אוריין (משמאל)(צילום: מוטי מילרוד)

התכנית שלנו מבוססת על מספר עקרונות בינוי, ובראשם יצירת פארק מרכזי ללא תנועה של כלי רכב המאפשר חיבור בין כל תאי השטח בצורה בטוחה ונעימה. כל בניין מייצר מעין כיכר עירונית בקנה מידה אנושי, קלה לתחזוקה ומוגנת. כל כיכר עטופה בשטחי מסחר שישמשו הן את עובדי הפארק והן את שטחי המגורים הסמוכים. למסחר תפקיד טיפולוגי חשוב ביצירת מפגשים ותנועה של הולכי רגל בין המבנים ובשטחי החוץ. עקרון אדריכלי נוסף וחשוב הוא יצירת שטחים ירוקים בין המבנים ועל הגגות שלהם.

מה היתה המשמעות של המיקום ושל הסביבה של המתחם?

הפארק ממוקם בלב המטרופולין בצומת חשוב בין ירושלים לתל אביב, בסמיכות לשדה התעופה, לפארק שרון ושאר צירי תנועה מרכזיים ותחבורה ציבורית. התכנון מתייחס כמובן למרכזיותו של הפארק, ובו בזמן מתייחס לייעוד החקלאי שלו כיום, באמצעות פיתוח הנוף.

(הדמייה: בר אוריין אדריכלים)

 האם יש משהו שמייחד את הפארק הזה לעומת מתחמים דומים ברחבי הארץ?

לעומת אזורי תעסוקה אחרים, בהם כל מבנה משרדים עומד בפני עצמו, אזור התעסוקה באור יהודה מנסה לייצר מיקרו קוסמוס על פני שטח גדול ומוגן ללא תנועה של כלי רכב. לרוב, אנו נתקלים באזורי תעסוקה בהם הבניינים מוקופים בחניונים וכבישים שמייצרים סביבה לא מזמינה להולכי רגל. הפעם בחרנו לשנות את הגישה ולוודא שהולך הרגל עומד במרכז התכנון והסביבה מחוץ לבניינים מזמינה, נעימה, מוצלת ובטוחה עבורו. מה שעוד מייחד את הפארק לעומת מתחמים אחרים בארץ זה שהפארק כולו עובד כמקשה אחת. יש שדרה מרכזית וציר ירוק סביבו מתרחשת הפעילות. נוסף כל אזור התעסוקה יושב/צופה על פארק חדש, כך שהעיר כולה מחלחלת לפארק דרך אזור הבינוי.

בהיבט התחבורתי תנועתי, אילו פתרונות יש במתחם?

הפתרון התחבורתי שגיבשנו במתחם מבוסס על פגיעה מינימלית בדופן המסחרית ושמירה על תפקוד תקין של חזיתות המבנה.

על ידי שימוש ברמפה אחת בלבד בכל בניין עבור כלי הרכב ועבור תפעול הבניין, הסטה של הרמפה מהדופן, ומיקומה בקו המתאר של הבניין, נשמרת חזית מסחרית שימושית ומונעים פגיעה בשטחי החוץ והפיתוח הנופי.

הרכבים נכנסים באמצעות רחובות צדדיים, בעוד הפארק המרכזי שמחבר בין הבניינים נשאר פנוי מכלי רכב ומשמש כשטח מוגן ונעים עבור הולכי הרגל.

המתחם בנוי מבנייני 'נחש' ייחודיים, מה המשמעות שלהם והאם בצורה כזו מנצלים את כל זכויות הבניה?

לבנייני ה"נחש" של O Park תפקיד כפול - מבחינה עירונית הם מייצרים ככרות מסחריות כלפי העיר וככרות ירוקות כלפי הפארק. בו בזמן, יש לבינוי תפקיד אדריכלי חשוב שכן הוא מאפשר הגדלה של שטח הפנים והחזיתות של המבנים, מקטין את עומק הבניינים ובכך מאפשר חדירה של אור טבעי לכל שטח המשרדים, לצד גמישות בתכנון הפנים ובחלוקות.

בנוסף, בנייני הנחש מאפשרים יצירת דירוגים בבינוי, מייצרים גגות ירוקים ומבטים אל עבר הפארק, תוך ביטול המונוטוניות הרגילה של בנייני משרדים ויצירת דינמיות במרחב.

אם מסתכלים על התכנון, אפשר לראות שיש הרבה שטחים ירוקים ליד כל בניין ובשטחים הציבוריים. כיצד בוצע שילוב הנוף בתכנון?

המשמעות של המיקום והסביבה באים לידי ביטוי בפיתוח הרעיון ושילוב הנוף בתכנון הוא הדהוד לשדות הקיימים במקום.

הסביבה הטבעית כיום היא סביבה של שדות חקלאיים - אנחנו למעשה משמרים את הגריד הטבעי ומכניסים את השדות החקלאיים פנימה אל אזור התעסוקה כחלק אורגני מהתכנון והפיתוח של האזור כולו.

(הדמיה: באדיבות בר אוריין אדריכלים)

האם המפרט שיצרתם לא מיקר את הבניה עבור היזם?

השינוי בעלות זניח ואנו מעריכים שלא יעלה על 5%-7% מעלות ביצוע של בניין משרדים סטנדרטי. יחד עם זאת, היתרונות הגלומים בתכנון ויצירת המרחב האיכותי מצדיקים את השינוי התפיסתי, גם במחיר של בנייה יקרה במקצת. אדריכלות לא צריכה רק להתאים עצמה לטבלאות אקסל, אלא לייצר מרחבים בעלי ערך מוסף. לעיתים ניתן לעשות זאת באמצעים זולים ולעיתים יש עלויות כלכליות. אנו מאמינים שהשקעה באדריכלות איכותית לעולם תמיד מחזירה את עצמה. חשוב גם לזכור שהגידול בעלויות הבנייה נובע באופן ישיר מהגדלת שטח המעטפת אך יש לכך חשיבות גדולה באפשרויות התכנון של המשתמשים.

האם הייתה השראה ממקומות אחרים בעולם?

שאבנו השראה מפרויקטים שונים בעולם המשלבים תכנון נופי עם הבינוי ומשלבים "ירוק". לאו דווקא אזורי תעסוקה - הסתכלנו על קומפלקסים של משרדים, של בתי חולים, בתי מלון, מגורים ועוד. בין השאר הסתכלנו על מתחם התערוכות והירידים במילאנו ושאבנו ממנו את ההשראה לתכנון מתחם מוגן ללא ככלי רכב.

לבסוף, איך אתה רואה את העתיד של מתחמי התעסוקה?

העולם ובעקבותיו גם מה שקורה בישראל, הולך לכיוון של עירוב שימושים - פונקציות אינטנסיביות לצד אזורי בילוי, רגיעה וספורט. מתחם התעסוקה באור יהודה אם כך מהווה חלוץ ישראלי לתפיסת העולם החדשנית ואנו מקווים שיהווה סימן למגמה חדשה גם בתכנון המקומי.