מת הכנר האגדי אייזק שטרן

הכנר האגדי אייזק שטרן נפטר אתמול (שבת) בגיל 81, מאירוע לב. שטרן נחשב לגדול הכנרים בני דורו ולמי שסייע לקריירות של כנרים צעירים ממנו להמריא, ביניהם אייזיק פרלמן, פינחס צוקרמן, שלמה מינץ ויו-יו מה. הוא נפטר בבית החולים קורנל מדיקל סנטר בניו יורק, מותיר אחריו אשה – לינדה ריינולדס שטרן, לה נישא בשנת 96', ושלושה ילדים משלוש מערכות נישואין קודמות – הבת שירה, רבנית, והבנים מייקל ודיוויד, שניהם מנצחים. לשטרן היו גם חמישה נכדים.
שטרן היה אחד האמנים הקלאסיים בעלי מספר ההקלטות הגדול ביותר בהיסטוריה, והוא אחראי ליותר מ-100 הקלטות. תומך נלהב של ישראל כמו גם של אולם הקרנגי הול בניו יורק (אותו הצליח להציל מהריסה) – שטרן הופיע באולם המפורסם למעלה מ-175 פעמים. המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית, מאסטרו זובין מהטה, אמר עם פרסום הידיעה על מותו של שטרן: "העולם הפסיד את גדול המוזיקאים של המאה, אשר היה השראה לדורות של מוזיקאים צעירים ומבוגרים שחוו מוזיקה עילאית בהשפעתו הרוחנית והמקצועית". מהטה הוסיף: "איבדתי חבר ואדם שיעץ לי כל חיי. מילותיו וחוכמתו נתנו לקשת המוזיקלית שלי מימד נוסף".

מעולם לא למד בקולג'

שטרן נולד ב- 1920 באוקראינה, והיגר עם הוריו לאמריקה כשהיה בן עשרה חודשים. הוריו התיישבו בסן פרנסיסקו, ושטרן הצעיר החל לקבל שיעורי פסנתר בגיל שש. שנתיים מאוחר יותר, כששמע חבר מנגן בכינור, התאהב בכלי ועבר לנגן בו באופן בלעדי. הוא למד בקונסרבטוריון של סן פרנסיסקו, תחת השגחתו של נאום בלינדר, אז מנצח התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו וכנר מבוסס בזכות עצמו. "הוא לימד אותי ללמד את עצמי – הדבר הגדול ביותר שמורה יכול לעשות בשבילך", נזכר שטרן בראיון ל"גארדיאן" בשנת 1987. שטרן מעולם לא למד בקולג' רגיל.
כעבור שבע שנים, בינואר 1943, הופיע לראשונה בקרנגי הול, יחד עם הפסנתרן אלכסנדר זאקין, שיהפוך למלווה הקבוע שלו. "ניגנתי אז כמעט בהתרסה, רק כדי להדגים להם את המיומנות שלי, את מה שאני מסוגל לעשות עם הכינור", שטרן נזכר בספרו האוטוביוגרפי מ- 99'. בעקבות אותו מופע כתב המבקר וירג'יל ת'ומפסון מה"הראלד טריביון" כי שטרן הוא אחד הכנרים הגדולים בעולם.

הופעה מול מסיכות גז

בהמשך הופיע שטרן באינספור מקומות מסביב לעולם, כולל בהר הבית בירושלים, זמן קצר לאחר שצה"ל החזיר אותו לשליטת ישראל ב- 67', ובסין – מספר חודשים לאחר חידוש יחסיה הדיפלומטיים עם ארה"ב ב- 79'. הוא סירב בתוקף להופיע בגרמניה. קונצרט מפורסם שנתן בירושלים ב- 91' הופרע על-ידי צפירת האזעקה בעקבות ירי טילים על ישראל במלחמת המפרץ. לאחר שהקהל באולם חבש מסיכות גז, נאלצה התזמורת לוותר על המופע המתוכנן שכלל נגני כלי נשיפה ושטרן התנדב לחזור לבמה ולנגן סולו לכינור של באך. שטרן לא חבש מסיכה, ובהמשך אמר כי לא האמין שסדאם חוסיין ישגר טילים לעבר ירושלים, על מסגדיה והאוכלוסיה הערבית הנרחבת המתגוררת בה.
באמצעות קרן התרבות האמריקאית-ישראלית סייע שטרן במימון לימודיהם של נגנים ישראליים רבים, ביניהם פרלמן וצוקרמן. הוא יזם גם את לימודיו של יו-יו מה עם הצ'לן המפורסם ליאונרד רוז, שאיתו הקליט במסגרת הטריו איסטומין-סטרן-רוז. בשיא הקריירה שלו, נתן שטרן למעלה מ- 200 מופעים בשנה. נגינתו הוקלטה גם לסרטים "הומורסקה" ו"כנר על הגג", וכן לסידרת הילדים "סזמי סטריט". הסרט התיעודי זוכה האוסקר "ממוצארט למאו" תיעד את מסע הופעותיו של שטרן בסין בשנת 79'.

לא סלח לגרמניה

שטרן סיים את החרם הפרטי שהטיל על גרמניה בשנת 99', והעביר שם סמינר לימודי בן תשעה ימים. הוא נימק כי הגיע הזמן לבדוק את האופן בו מפנימים מוזיקאים גרמנים צעירים את המורשת המוזיקלית של באך, בטהובן, בראהמס ומנדלסון. "זה לא אנושי שלא לתת לאנשים סיכוי להשתנות", אמר בקשר זה. "בביקורי שם אני לא סולח על שום דבר", הבהיר.
עוד אמר שטרן בהקשר למפעלותיו החינוכיים: "יש לי האחריות להעביר לדור הבא את מה שלימדו אותי מוריי. זה שומר אותי צעיר ומזכיר לי מאיפה באתי".

"יהודי בכל רמ"ח איבריו"

יענקלה מישורי, נגן הקרן הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וחבר הנהלה במשך 18 שנים, סיפר ל-ynet: "הקשר בין שטרן לתזמורת החל בשנת 1949 והתחזק לאורך השנים. הוא השתתף בכל ציוני הדרך החשובים של התזמורת ושל הארץ. בשנת 1957 הוא השתתף בקונצרט הפתיחה של היכל התרבות בתל-אביב לצדם של ליאונרד ברנשטיין, ארתור רובינשטיין ופול טורטלייה, בסיור ההופעות הראשון של התזמורת בארה"ב ובעשרות קונצרטים אחרים". לדברי מישורי, "שטרן הזדהה מאוד עם מדינת ישראל והרגיש יהודי בכל רמ"ח אבריו. הוא היה ידוע כמקדם ותומך בנגנים צעירים, ובשנת 1982 במסגרת פסטיבל הוברמן ניגנו שטרן, פרלמן, צוקרמן ומינץ את ארבע העונות של היידן כמחווה של תודה מהתלמידים למורם האהוב".