היסטוריה של הלימודים האקדמיים בישראל

יסודותיה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הונחו באמצע שנות העשרים כאשר הטכניון (1924) והאוניברסיטה העברית (1925) פתחו את שעריהן. עם הקמת המדינה, פעלו בישראל שתי אוניברסיטאות אלו בלבד. גידול האוכלוסייה וההתפתחויות הכלכליות והחברתיות הביאו לביקוש להשכלה גבוהה וכתוצאה מכך הוקמו, במהלך שנות החמישים והשישים, חמש אוניברסיטאות חדשות: אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת תל-אביב; אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומכון ויצמן למדע.

באמצע שנות השבעים החל שלב נוסף בהתפתחות ובגיוון מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. האוניברסיטה הפתוחה החלה פעולתה, פעילות שהתפתחה והתרחבה לכל חלקי הארץ. בסוף שנות השבעים החל תהליך של אקדמיזציה של מקצוע החינוך, עם הפיכתן מכללות להכשרת מורים ממוסדות על-תיכוניים למוסדות להשכלה גבוהה.

בשנות התשעים השתכללה עוד יותר מערכת ההשכלה הגבוהה, כאשר תיקון מס' 10 לחוק המועצה להשכלה גבוהה איפשר פתיחתן של מכללות אקדמיות שונות: מכללות כלליות; מכללות טכנולוגיות ומכללות מקצועיות (דיסציפלינריות). בין היתר, החידוש בא לידי ביטוי בהיותן של חלק מהמכללות הכלליות והמקצועיות מוסדות שאינם נתמכים מהקופה הציבורית, דהיינו - מוסדות שאינם מתוקצבים על-ידי גורם ממלכתי או ממשלתי.

בשנה"ל תש"ס כללה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל 85 מוסדות: 8 אוניברסיטאות, 32 מוסדות אקדמיים שאינם אוניברסיטאות (מתוקצבים ולא מתוקצבים), 22 מוסדות להכשרת עובדי הוראה וכן מסלולים אקדמיים באחריות אקדמית של האוניברסיטאות בשמונה מכללות אזוריות (מתוכן 3 שהן גם מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה).

בשנת תש"ח, עם הקמת המדינה, היו כ-1,600 תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה. בתום העשור הראשון למדינה גדל מספר הסטודנטים והגיע לכ-9,000.. בשנות השישים גדל מספר הסטודנטים בקצב מהיר (כ-14 אחוז בשנה). ובשנת הלימודים תש"ל למדו למעלה מ-35 אלף תלמידים במערכת ההשכלה הגבוהה. גם בשנות השבעים המשיך קצב גידול מהיר ומספר הסטודנטים בשנה"ל תש"ם הגיע לכ-56 אלף. בשנות השמונים היה קצב גידול איטי, כ-2.5 אחוז בלבד לשנה. ובסוף אותו עשור, בשנת תש"ן, למדו במוסדות להשכלה גבוהה כ-76 אלף סטודנטים.

מאז שנה"ל תש"ן התרחבה, באופן משמעותי ביותר, פעילות המוסדות להשכלה גבוהה. מספר הסטודנטים, בכל רמות התארים, (ראשון, שני ושלישי), עלה מכ-76 אלף בתש"ן לכ-166 אלף בשנה"ל תש"ס, מהם כ-68 אחוז לומדים באוניברסיטאות (כולל סטודנטים במסלולים האקדמיים שבאחריות האוניברסיטאות במכללות האזוריות), כ-20 אחוז במכללות השונות ווכ-12 אחוז במוסדות להכשרת עובדי הוראה.

(הנתונים - מהמועצה להשכלה גבוהה)