"חוק הפיקדון" – מ-1 באוקטובר

בשורה לירוקים ואוהדיהם. ב-1 באוקטובר (ביום ב' הבא) נכנס לתוקף "חוק הפיקדון" העוסק באיסוף ומיחזור מיכלי משקאות (פלסטיק, פח וזכוכית).
במסיבת עיתונאים לרגל יישום החוק, אמר היום (ב') השר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, כי עם החלתו יחוייב כל מיכל, פחית או בקבוק של משקאות בנפח של בין 100 מ"ל ל-1.5 ליטר (לא כולל) בפיקדון של 25 אג'. על כל מיכל תוצמד תווית "חייב בפיקדון" והלקוח, ששילם 25 אג' נוספות על המשקה, יזוכה בסכום הפיקדון עם החזרת המיכל לחנות. יצוין, כי בעל מסעדה חייב בדמי הפיקדון מול המשווק, אבל לא יגבה דמי פיקדון מהלקוחות. היקף הפיקדון השנתי מוערך בכ-250 מיליון שקל.
הנגבי ציין כי מטרת החוק להקטין את כמות הפסולת המוצקה הזרוקה ברחובות וכן למחזר את המיכלים לסוגיהם השונים.
במשרד לאיכות הסביבה מעריכים כי בעקבות החוק ייאספו כ-900 מיליון מיכלי משקה מידי שנה - כ-65% מכמות מיכלי המשקה בישראל.
"חוק הפיקדון הוא גולת הכותרת של הפעילות הלאומית בתחום איכות הסביבה. מדובר ביוזמה המקיפה את כל האזרחים. לחוק ישנה חשיבות עצומה בהיבט החינוכי בכך שכל אזרח הופך להיות השר לאיכות הסביבה בסביבתו הקרובה", אמר הנגבי.

הישגים לחוק בארה"ב

החוק, פרי יוזמתן של עמותת אדם טבע ןדין (אט"ד) והחברה להגנת הטבע, התקבל בכנסת באפריל 1999 והתיקון לו התקבל באוגוסט 2000. הוא נחקק ביוזמת הח"כים אברהם פורז, מודי זנברג ומרינה סלודקין והח"כ לשעבר דדי צוקר. יישום החוק נדחה כמה וכמה פעמים לבקשת היצרנים והיבואנים.
מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, יצחק גורן, מסר כי בכל שנה מספר מיכלי המשקאות מגיע לכ-1.36 מיליארד. 900 מיליון מיכלי המשקה, שאמורים להיאסף בעקבות החוק, מהווים 4% ממשקל הפסולת העירונית וכ-8% מנפח הפסולת הכללית.
גורן ציין כי חוק כזה קיים כבר כ-30 שנה במדינות סקנדינביה וב-10 מדינות בארה"ב. לדבריו, באותן מדינות ארה"ב חלה הפחתה של בין 70% ל-84% בהשלכת מיכלי משקה במקומות ציבוריים. כמו כן, במדינות בהן קיים החוק קיים מחיזור של כ-80% מסך מיכלי המשקה לעומת 40% במדינות שבהן לא קיים חוק שכזה.

הקמת התאגיד מתעכבת

החוק גם מחייב את היצרנים והיבואנים בהקמת תאגיד מיחזור שצריך למחזר 90% מסך המיכלים שנאספו על ידו. התאגיד יהיה חייב בדיווח לממונה על ההגבלים העסקיים.
התאגיד יעביר לקרן לשמירת הניקיון אחת לחודש את ההפרשים בין סכומי גביית הפיקדון לבין סכומי הפיקדון שהחזירו היצרנים או היבואנים. חברי התאגיד ישלמו דמי חבר.
לפי שעה, למרות מאמציו של המשרד לאיכות הסביבה, לא הוקם עדיין תאגיד שכזה. הנגבי העריך כי התאגיד אכן יוקם בזמן הקרוב. "לא נאפשר שום שחיקה של החוק ונאכוף אותו כלשונו. אם לא תהיה ברירה נפעיל את הסנקציות שבחוק כלפי הגופים שלא ישתפו פעולה", הדגיש הנגבי.
המשרד לאיכות הסביבה יפעיל כבר ב-1 באוקטובר כ-20 צוותי אכיפה שיפעלו בנמלים (משום שהיבואנים חייבים לייבא מיכלים מסומנים) וברשות השיווק. כמו כן הוקמה מערכת מעקב ובקרה. הנגבי ציין עם זאת כי ברור שיישום החוק יהיה הדרגתי וילווה "בלא מעט בלגן, עד שהדברים יכנסו למסלולם".

עונשים למפרים

החוק קובע עונשים על יצרנים ויבואנים שלא יעמדו בהוראות החוק (קנס של עד 150 אלף שקל או עד 3 שנות מאסר. על תאגיד מיחזור יוטל כפל קנס).
על בית עסק שיסרב לקבל חזרה מיכלי משקה רקים ולהחזיר לצרכן את דמי הפיקדון יוטל קנס של פי 6 מסכום הפיקדון (1.5 שקלים). כמו כן קיימת אפשרות להגיש נגדו כתב אישום.

מיתקני איסוף חדשים

בקרוב יוצבו במקומות ציבור גם מיתקנים מיוחדים שיקלטו את מיכלי המשקה ויחזירו את דמי הפיקדון.
יצוין, כי אין מדובר במיתקנים הפזורים כבר ברחבי הארץ לאיסוף מיכלי משקאות מפלסטיק. מיתקנים אלו יוסיפו להתקיים עד שהחוק יחול גם על מיכלים בנפח של 1.5 ליטר.
בתשובה לשאלה, אמר הנגבי כי החוק אינו כולל מיכלים של 1.5 ליטר ויותר וזאת משום שבדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת טענו הח"כים כי מיכלים גדולים הם בדרך כלל בשימוש משפחות, לעיתים משפחות גדולות, וייתכן שמודעותן לנושא המיחזור אינה בראש מעייניה. הנגבי הביע פליאה על כך, ואמר שהוא מקווה שבעתיד גם מיכלים אלו יכללו בחוק וניתן יהיה למחזרם באמצעות דמי הפיקדון.
לקראת ה-1 באוקטובר יחל המשרד לאיכות הסביבה בקמפיין הסברה באמצעי התקשורת תחת הסיסמה "מיחזור זה רווח נקי".