נגע בשמים

ג'ימי הנדריקס הקליט ארבעה אלבומים בימי חייו אך עשרות אוספים של הקלטות נדירות יצאו לאחר מותו. אנשים שונים הרוויחו מאוצר היצירה שלו כתוצאה מאי הסדר הפיננסי שהשאיר לאחר מותו, אולם לפני שש שנים, לאחר התנצחויות משפטיות, זכה אביו, אל, היום בן 81, בזכויות ליצירותיו והחליט להוציא קופסה של ארבעה דיסקים הכוללת הקלטות מהופעות חיות וגרסאות אולפן שלא יצאו לאור. אדי קראמר, הטכנאי הוותיק, שעבד עם הנדריקס בימי חייו פיקח על העריכה של האוסף, שיוצא בימים אלה בהפצת "הליקון".
המכירות של אלבומיו ברחבי העולם מפיקות רווחים של יותר מ – 12 מיליון דולר בשנה, ותמלוגים ממוצרים נלווים כמו חולצות, סרטים, תמונות מפיקות עוד 700 אלף דולר מידי שנה. אז מה היה בגיטריסט האפרו-אמריקני הזה שיצר תעשייה שלמה מסביבו?
הקהילה השחורה בארה"ב הולידה אמנים ענקיים, אבל הנדריקס, יותר מכל אחד אחר, מסמל את המוסיקה השחורה על כל גווניה. והוא לא היה רק שחור - הוא היה בן תערובת, נכד לסבתא אינדיאנית משבט הצ'ירוקי. ב- 64, לאחר שהופיע במשך שנים לצד אמני סול ידועים, הגיע לניו-יורק ופרש לקריירה עצמאית. ב – 66' מצא אותו צ'ס צ'נדלר מה"אנימלס" בקפה "וואה", לקח אותו ללונדון, צירף אליו את נואל רדינג בבס, ומיטש מיטשל בתופים, כינה אותם "The Jimi Hendrix Experience", וחיבר אותו לסצינה הפסיכדלית של העיר.

שדים

לפני הכל, הוא היה אמן בלוז. למרות שהיה אדם אופטימי מטבעו, היו שדים שהלכו בשיריו, והוא נלחם בהם כמו פוריטני יתום שמחפש גאולה. הוא סיגל לעצמו דרך חיים הדוניסטית ללא גבולות, ושיריו נעו במתחם הריב שבין אופוריה לאלימות. הוא היה פר ההרבעה המושלם והיהיר ב"פוקסי ליידי", המכשף השטני ב"וודו צ'ייל", המטיף בעל הנבגד שיורה באשתו, והפאראנואיד הג'וקר והגנב יחדיו ב"לאורך מגדל השמירה".
לא פחות משהשתייך לבלוז, הוא היה גם ג'אזיסט. ג'אז תמיד היה מבוסס על אילתור, חופש מחשבה ופיתוח ספונטני, והנדריקס, גם אם לא ידע כלל תיאוריה, הקליט את שיריו במסורת הג'אז החופשי של נגן הסקסופון אורנט קולמן, ומיילס דייויס אף הזמין אותו לנגן עמו, אך מותו של הנדריקס מנע את החיבור המסקרן. הוא הקליט את שיריו בג'אם סשנים ארוכים הנשענים על יכולות הנגינה של המשתתפים בהם, גישה שהגיעה למיצוי הטוב ביותר שלה ב"וודו צ'יילד" (מאלבומו השלישי "אלקטריק ליידי לנד") - ג'אם סשן של 15 דקות בו משתתפים מיטשל בתופים, ג'ק קאסידי מ"Jefferson Airplane", בבס וסטיבי ווינווד מ"טראפיק" בקלידים.

לא כולם אהבו

הנדריקס לא היה אמן נשמה מובהק, אבל מקצבי הסול לא היו זרים לו כלל. פוליטיקה לא עניינה אותו, והוא דחה את כל בקשותיהם של הפנתרים השחורים להתחבר אליהם. אולם הם החדירו בו רגשות האשמה והוא נאלץ לפצות אותם בקטעי סול משובחים ("פוקסי ליידי" ו"קרוסטאון טראפיק" לדוגמה). לקראת מותו הוא אף הקצין את הממד ה"שחור" במוזיקה שלו, נטש את ה"חוויה" והקים את "להקת הצוענים", הרכב הפאנק עם באדי מיילס בתופים, ובילי קוקס, נגן הפאנקי המשובח, בבס. מה שמדהים בעיקר הוא שהנדריקס דיבר בעיקר לקהל לבן - תחנות הרדיו השחורות סירבו לשדר את המוזיקה של האיש שנשא מסורת מוזיקלית ותרבותית של יותר מ - 200 שנה.
מלכתחילה הוא היה מוזיקאי מורכב ורב גוני ובעקבות ה-LSD הוא יצר כמה מקטעי הפסיכדליה החזקים ביותר לתקופתו. "סלח לי כשאני נושק לשמיים" שר הנדריקס ב"ערפל ארגמן", שכלל את אחד הריפים המרגשים ביותר בכל הזמנים. "Stone Free" שידר טריפ עם כוח רב, ו"הרוח "קראה מרי" היה שיר הלל יפהפה למריחואנה. הוא צבע את קטעי הבלוז/סול/ג'אז בדימויים דילניים ו"לקח את הבלוז של הדלתא–מיסיסיפי והטיס אותו למאדים", כפי שאמר אריק ברדון, סולן ה"אנימלס" לתוכנית "רוקדים ברחובות" של ה-BBC .
הוא לא היה הגיטריסט המהיר ביותר והיה לו ידע מוזיקלי מוגבל יחסית, אבל הוא ביטא בעזרת הגיטרה אמירה רגשית שאף גיטריסט עד היום לא הצליח להשיג. אפילו לא ג'ון פרושיאנטה, הגיטריסט המופלא של ה"רד האט צ'ילי פפרס", שיונק מהנדריקס לאורך כל הדרך.

הקופסה

מלבד להיטיו הנצחיים של הנדריקס, תוכלו למצוא בדיסק הראשון של הקופסה את "כמו אבן מתגלגלת" של דילן, אותו ביצע הנדריקס בפסטיבל מונטריי. את הדיסק השני פותחת גרסה מיוחדת של הנדריקס ל"מועדון הלבבות השבורים של סארג'נט פפר" של ה"ביטלס". הדיסק השלישי מתמקד בעיקר בהקלטות שנעשו ל"אלקטריק ליידי לנד", והדיסק הרביעי מתמקד בדמואים והקלטות ניסיון שעשה הנדריקס יחד עם "להקת הצוענים" לפני מותו בסוף הסיקסטיז. הקופסה תאפשר להתרשם מדרך עבודתו של הנדריקס, ויש בה דיונים והתייעצויות בין הנגנים, ניסיונות שונים, והיא מאפשרת הצצה אל עולם עתיר דמיון.
גלי צה"ל תשדר, ביום רביעי (20/9 ) בשעה 23:00, תוכנית מיוחדת של "ציפורי לילה" ממועדון הבארבי בהנחייתו של יואב קוטנר שתוקדש לג'ימי הנדריקס. במופע ישתתפו אמנים המעריצים את הנדריקס כמו רוני פיטרסון, דני סנדרסון, יצחק קלפטר, עוזי לוי, יוסי פיין, שלמה מזרחי ואפרים שמיר.