לימודי משפטים: אוניברסיטה או מכללה?

אז לאמא היהודיה כבר לא מספיק שהבן שלה יהיה עורך-דין. הוא צריך גם להביא את התעודה מהמקום הנכון. בשנים האחרונות עלה מעמדה של התעודה הממוסגרת על הקיר, במיוחד במקצוע המשפטים, שבו יש חשיבות ליוקרה ולאילן היוחסין האקדמי. המצב בשוק לא קל, והתחרות על מקומות העבודה מגבירה את יתרונם של בוגרי האוניברסיטאות, הנחשבות יוקרתיות יותר.
למכללות יש אכן החסרונות שלהן: רמת הסטודנטים נמוכה יותר, שכן הסטודנטים באוניברסיטה הצליחו לעמוד בתנאי הקבלה הנוקשים של פסיכומטרי ובגרות גבוהה. בחלק מהמכללות שכר הלימוד גבוה מאוד - 25-20 אלף שקל בשנה. מצד שני, בוגרי המכללות טוענים כי המרצים הם אותם מרצים, והלימודים במכללה יותר מעשיים ומכינים טוב יותר לשוק העבודה. בנוסף, במבחני ההסמכה ללשכת עורכי-הדין שיעור המעבר והרמה של בוגרי המכללות (במיוחד אלה ממכללת רייכמן והמכללה למינהל) גבוה מאוד.
המכללה, מוסיפים הבוגרים, היא כמו בית והיחס אישי. מערכת הלימודים מסודרת מראש, לא כמו באוניברסיטה. המרצים מכירים את הסטודנטים, זמינים ומשקיעים יותר, כי השכר שלהם גבוה יותר. לדברי עוד ע', בוגר מכללת רמת-גן, במכללה אף מתבצעים משובים על רמתם ותפקודם של המרצים, מה שמחייב אותם להתאמץ יותר.
עוד טוענים הבוגרים, כי במכללות המרצים הולכים יותר לקראת הסטודנטים כיוון שהצלחתם היא סימן למקצועיות המרצה. לגבי מציאת עבודה הם טוענים כי המצב השתנה וכיום יש דרישה גם לבוגרי מכללה במשרדים גדולים כגון נשיץ, וייסגלס וש. הורביץ. הם מודים, עם זאת, שלספריה של האוניברסיטאות יש יתרון על שלהם, וגם כי לעתים יש תחושה שהמרצים מזלזלים בתלמידי המכללה ורואים בהם ילדי עשירים מפונקים.
בשורה התחתונה: נכון שתעודה מהמקום הנכון לא יכולה להזיק, אבל לאור העובדה שכל המרואיינים בוגרי המכללות שאיתם דיברנו דיברו איתנו ממשרדי עורכי-דין, חלקם מהמובילים בשוק, מתברר שאפשר לחיות טוב מאוד גם עם תעודה מסוג שונה.