כמה טיפים לנפגעי אתר מאסטופ

רק 11 חודשים מפרידים בין הצהרותיו של מנכ"ל קרדן טכנולוגיות, מבעלות השליטה באתר הקניות mustop - "האתרים הישראלים מוגבלים הן במבחר והן באיכות וייקח עוד מספר שנים להתבססותם ולהתייצבות המודל העסקי שלהם. לעומתם, האתרים האמריקאיים, ובייחוד אלו אשר מגובים על-ידי חנויות בעולם האמיתי, מציעים חוויית קנייה ייחודית אשר מאפשרת קנייה יציבה ומהנה" – ועד לקריסה הכואבת, בעיקר לצרכנים. בראשית אוקטובר הוברר לרבים מהם כי משרדי החברה נסגרו ועובדיה פוטרו, וכי גורל המוצרים שרכשו באמצעות mustop אינו ברור.

תחילה הופיעה באתר החברה ההודעה הבאה: "לקוחות נכבדים. בחול המועד סוכות יהיו משרדינו סגורים. עיכובים במסירת חבילות אשר נבעו מנסיבות אשר אינן בשליטתנו יוסדרו לאחר החג". אחריה היו כמה עדכונים, שמהם יכלו הצרכנים ללמוד, כי חלק מהחבילות נמצא בארץ, בשלבי שחרור מהמכס, וחלק אחר עודנו תקוע בארצות הברית. ההודעה האחרונה, המעודכנת ל-24 באוקטובר, מציינת כי החבילות שבארצות הברית נמצאות במחסני חברת לידור בניו ג'רסי, וכי mustop פועלת לשחרורן.

בינתיים פעלו בחברת DHL, שאצלה היו בעת הסגירה כ-200 חבילות, לשחרורן. אנשי החברה יצרו קשר עם הצרכנים לשם תשלום כל המיסים החלים על המוצרים המיובאים, ועם סיום ההליך שוחררו החבילות ליעדן. נכון להיום, נמסר מ-DHL, רק מיעוט החבילות עוד נותר בידיהם, ושחרורן יבוצע עם תשלום המיסים על-ידי הצרכנים. עוד מבקשים להדגיש שם, כי DHL אינה יכולה לסייע לצרכנים שחבילותיהם נותרו בארה"ב.

הצרכנים בארץ, הסחורה בארה"ב

מה יעלה בגורל כ-1,000 חבילות הנמצאות במחסנים בארצות הברית? מן המידע באתר mustop אי-אפשר ללמוד הרבה. לכן ננסה לראות מה, אם בכלל, יכולים הצרכנים בארץ לעשות כדי להציל את כספם.

באמצעות mustop יכלו הצרכנים לרכוש בשתי דרכים. בדרך האחת נרכשו המוצרים במישרין מחנות בארצות הברית, שלה שולמה תמורת המוצר בנפרד, ול-mustop שולמו דמי השינוע ארצה. בדרך האחרת נרכשו המוצרים מ-mustop עצמה. במקרה זה שולמה כל התמורה ל-mustop.

לשונו היבשה של החוק קובעת, כי אם בוצעה עסקת אשראי בתשלומים, והלקוח הודיע בכתב לחברת האשראי שהמוצר שנרכש באותה עסקה לא סופק לו ושהוא ביטל את העסקה, על חברת האשראי להפסיק מייד את כל התשלומים העתידיים שטרם נוכו. אין חובה על חברת האשראי להחזיר סכומים שכבר נוכו. יחד עם זאת, אם בהמשך הדברים יוברר לחברת האשראי כי המוצר כן סופק, היא יכולה לחזור ולחייב את הצרכן בגין העסקה.

לענייננו, אותם צרכנים שלא קיבלו את המוצרים שהזמינו, והם מעריכים כי גם לא יזכו לראותם, טוב יעשו אם יודיעו לחברות האשראי, כי המוצר לא סופק וככל הנראה גם לא יסופק – לאור מצבה של mustop. בהקשר זה החוק אינו מבדיל בין שני מצבי הרכישה שהיו קיימים ב-mustop, ומה שקובע הוא אם המוצר סופק או לא. כאמור, אם מדובר בעסקת תשלומים, אפשר יהיה לעצור את התשלומים העתידיים; אם מדובר בתשלום עתידי אחד, יש לקוות שחברות האשראי תגלינה אחריות כלפי הצרכנים.

עקב ריבוי הנפגעים הוקם אתר של נפגעי mustop, והמידע הנמסר שם עשוי לעזור גם הוא (ראו קישור). בין השאר נודע ל-ynet, כי צרכנים פנו במישרין לחברת לידור, שבמחסניה בארה"ב נמצאות חבילות רבות, בניסיון לברר אם יתאפשר שחרור החבילות במישרין על-ידי הלקוחות. טרם התקבלה תשובה, אך ייתכן שזו תהיה דרך לחלץ חלק מהמוצרים.

דרך נוספת שאפשר יהיה לשקול אותה לאור ההתפתחויות, היא הגשת תביעה נגד החברה, החברות והאנשים שהם בעלי שליטה בה, ואולי אף נגד המנהלים. אחת השאלות שיצטרכו לברר תהיה, האם המשיכו ב-mustop לקבל הזמנות חדשות כאשר כבר היה ברור כי לא תהיה אפשרות לספק את הסחורה. ברור, שכל ההליך הזה ייחסך מכל הצדדים אם ב-mustop יפעלו להעברת כל המוצרים שתמורתם שולמה אל הצרכנים.

את תגובת החברה לא ניתן היה להשיג.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות