דאגה בישראל מסקאד שנוסה בהצלחה בסוריה

ניסוי שיגור הטיל הסורי מדגם סקאד די, שמעורר דראגה במערכת הבטחון, זוהה שלשום על ידי צה"ל באמצעות מכ"ם מערכת החץ "אורן ירוק". כך סיפר הרמטכל, שאול מופז, בפגישה עם כתבים צבאיים.

הרמטכ"ל אישר כי התחמשות מדינות האיזור בטילים מעוררת דאגה במערכת הביטחון, אך יחד עם זאת אמר כי זיהוי השיגור באמצעות מערכת החץ מעוררת אופטימיות.

הטיל, בעל טווח מקסימאלי של כ-700 קילומטרים, מסוגל להגיע למרבית שטח מדינת ישראל כשהוא משוגר מעומק שטחה של סוריה וממקומות שונים ברחבי המדינה, ולא רק מרמת הגולן הסורית, עובדה שתקשה על איתור משגרי הטילים הניידים ועל תקיפתם.

טיל הסקאד D, כמו דגם נוסף שבידי סוריה - סקאד C, הוא פיתוח צפון קוריאני לטיל הסובייטי הוותיק סקאד B. טווחי הטיל משתפרים מטווח של כ-300 קילומטרים בדגם B, ועד לטווח של כ-700 קילומטרים בדגם D,

על פי הערכות גורמי בטחון הטיל החדש מצוייד בראשי קרב קונבנציונאליים, כימיים וביולוגיים והוא מתפרק בכניסה לאטמוספירה כך שרק ראש הקרב שלו אמור לחדור לאטמוספירה ולפגוע במטרה.

מידותיו הקטנות יחסית של ראש הקרב יקשו על השמדתו בידי טילים נגד טילים דוגמת החץ הישראלי. יחד עם זאת, בניסוי האחרון שלו הצליח החץ להשמיד בהצלחה את טיל ה"אנקור שחור" הדומה במידותיו לראש החץ.

חיל האויר מתייחס אל איום הטילים המצויידים בראשי קרב בלתי קונבנציונאליים וקונבנציונאליים כאל האיום העיקרי על ישראל בשנים הקרובות.

הטילים מצויים בידי כמה מדינות באיזור: סוריה - המחזיקה בכ-300 טילי סקאד מדגמים שונים ובכמה עשרות משגרים,

עיראק - שככל הנראה הצליחה לשמר חלק מיכולותיה ולהסתיר טילים מפני צוותי פקחי האו"ם,

איראן - המפתחת את טיל השיהאב 3, בעל טווח של 1300 קילומטרים, שהניסוי האחרון שלו, כשהוא מונע במנוע חדש בדלק מוצק, נכשל בסוף השבוע שעבר.

לוב - שלפי הפרסום בסאנדיי טיימס אתמול, קיבלה בקיץ האחרון משלוח ראשון מתוך כ-50 טילי נודונג צפון קוריאניים בטווח של 1300 קילומטרים.

בישראל מעריכים כי בתוך שנתיים עד חמש שנים תהיה בידי איראן גם יכולת גרעינית מבצעית.

המענה הצבאי שמכינה ישראל לאיום הטילים מבוסס בעיקר על חיל האויר. 25 מטוסי F-15I (רעם), שנכנסו לשירות חיל האויר בשנים האחרונות אמורים לתת מענה לאיום ארוך הטווח, כשבטווחים הבינוניים והקצרים - דוגמת הטילים הסוריים החדשים - ייתנו מענה מטוסי התקיפה מדגמי F-16 השונים. ובהם מטוסי F-16I שיגיעו לישראל החל משנת 2003.

ישראל מפתחת במקביל את יכולת ההגנה האקטיבית שלה - טילי החץ המיועדים נגד טילים בליסטיים ומערכת הלייזר הטקטית "נאוטילוס" (המיועדת נגד טילי קטיושה). על פי פרסומים זרים מפתחת ישראל מזל"טים חמושים בעלי יכולת תקיפת משגרים, ומזל"טים אחרים המסוגלים להפיל את טילי הקרקע קרקע בשלב שיגור הטילים כשהם איטיים ואינם מסכנים את שמי ישראל.

"הטווחים הגדלים של הטילים המוחזקים בידי מדינות ערביות רבות, ישנו את פני המלחמה, ויהיה לה אופי שונה", מסביר פרופסור יאיר עברון, מומחה לאסטרטגיה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל-אביב. "אולם אין בהם סכנה רבה יותר באופן משמעותי ממפציצים".

עשוי לחדור

"הבעיה העיקרית של ישראל היא ראשי החץ שיותקנו על אותם טילים. אמצעי לחימה לא קונבנציונאליים, ובראשם הנשק הגרעיני שעשוי לחדור לאיזור ישנו את פני האיזור", מסביר עברון. לדבריו, ברגע שמדינה נוספת על ישראל, דוגמת איראן, תרכוש יכולת גרעינית, יהווה הדבר תמריץ חזק מאוד למדינות דומיננטיות אחרות, מצרים לדוגמה, לנסות ולהשיג יכולות גרעיניות.

"אם רק לאיראן יהיה נשק גרעיני, תוכל ישראל להרתיע אותה. היא גם אינה רואה את ישראל כאויב הראשי שלה. אלא שברגע שתהיה מדינה שלישית או יותר עם נשק גרעיני באיזור, תיווצר מערכת רב קוטבית, לא יציבה, שבה מדינות רבות מחזיקות ביכולת גרעינית ומאיימות זו על זו".

לדברי עברון, איראן עשויה להשיג נשק גרעיני רק בעוד 7 עד 10 שנים, מכיוון שעד היום לא נראים באיראן כל סימנים להקמת מתקן להעשרת אוראניום או לייצור פלוטוניום - חומרי הגלם לייצור פצצות גרעין.