הונדה סיוויק 5 דלתות - מקסימום קומפקט

האגדה מספרת שבאחת ממסיבות הגאלה לאחר השקת הפולקסווגן גולף, נשאל פרדיננד פייך, יושב ראש קונצרן פולקסווגן, מדוע השקיעו בחברה בירידה כה מדוקדקת לפרטים שבתא הנוסעים. פייך לא היסס והשיב מייד - "הפילוסופיה שלנו פשוטה. מי שיפתח את תא הכפפות המהודר ומרופד הקטיפה יחשוב 'אם פריט כה שולי מתוכנן בקפידה כזו, הרי שלבטח הם השקיעו המון בתכנון הכללי ובאמינות'".

אצל הונדה הפילוסופיה כנראה הפוכה במקצת. מבחינתם, אם תא הנוסעים יראה מוקפד ומהודר יתר על המידה, מישהו עלול לחשוב שכל תקציב הפיתוח בוזבז עליו. וכניסה חטופה לסיוויק 5 דלתות מספיקה כדי להבין זאת.

ארבע שנים לאחר הצגת הגולף ובהונדה טרם למדו דבר, מלבד אולי לשכך את החזרת ידיות האחיזה. נכון, העיצוב המינימליסטי יעיל וקל לתפעול, אבל נכון להיום, פשוט אין כל סיבה שיהיה כל-כך חסר השראה ולא-מושך. זה נוגע לחומרים, לגוונים, ואפילו לכך שתא הכפפות נראה פשוט להחריד…

תאורת מפות יש רק בגרסה היקרה, אך היא בהירה מדי. כיוון גובה למושב יש, אך הוא אינו נוח. יש אמנם סגירת פתחי אוורור, אבל היא חלקית בלבד. ולא, אין שעון זמן ואין כל אפשרות לכוון את תאורת המחוונים.

וכדי שלא תניחו חלילה שאנחנו מתעקשים על זוטות, הרי שאפילו ראש הסטודיו האירופאי של היצרן היפני הסכים עם טענות אלה. ובמפגש שנערך לאחרונה בפרנקפורט, הוא טרח במיוחד לספר על שינויים עתידיים שכבר מתוכננים, גם אם אינם גדולים, שיגרמו לשיפור עצום בנושא זה. נמתין…

גישה חדשנית

ואם בגרסה זו של הסיוויק אנחנו ביקורתיים במיוחד, זה רק משום שבדור השביעי של הקומפקטית לבית הונדה מוצגת גישה חדשנית ומרשימה עד מאד. היצרן הגדול שאף להציג כאן – וכך הצהיר בכל הזדמנות – את הקומפקטית "הנכונה" למילניום הבא. כך גם הקדים את כולם עם מבנה גבוה, כמעט-מיניוואני, ועשה זאת באופן יסודי ומעורר הערכה – לטעמנו טוב אפילו ממתחרות כמו פיז'ו 307 ופיאט סטילו.

למרות זאת, הרושם הראשוני מטעה. הסיוויק הקומפקטית נראית צנועת מידות, במיוחד לצד הסדאן המרשימה בגודלה לעומת מתחרותיה. אולם המראה הצנוע והאנונימי, ניגוד בולט לסטילו ול-307, מסתיר תא נוסעים מרווח משמעותית מזה שבמבנה ארבע הדלתות.

זאת כיוון שהונדה, תוך נקיטת גישה לא מקובלת, בחרה ליצור הבדלים מהותיים בין השתיים. בסיס הגלגלים ארוך ב-6 ס"מ, ועם 268.5 ס"מ הוא לא רק הארוך בקבוצה, אלא גם קרוב למקובל בקבוצת משפחתיות גדולות כמו פולקסווגן פאסאט וטויוטה אוונסיס למשל. מאידך, היא צרה מהסדאן ב2- ס"מ וגם מפסק הסרנים, בעיקר מאחור, קטן יותר.

האורך הכללי קטן ב-17 ס"מ תמימים, מה שמבטיח לאור בסיס הגלגלים המכובד סרחי עודף קטנים משמעותית, יחד עם תוספת גובה של 5 ס"מ ו-15 ק"ג במשקל. וההבדל לא מסתיים כאן, כי הקומפקטית מצוידת גם בבלמי דיסק מאחור ו-ABS תקני. זאת לעומת בלמי תוף ותוספת תשלום לבטיחות בסדאן. מעבר לכך יש כאן צמיגים רחבים יותר (195/60) על חישוקי "15 ומערכת שמע תקנית (שאין בסדאן). לצערנו ולצערכם, בדגם הבסיסי יש לוותר על הפעלה חשמלית למראות ולחלונות האחוריים – ממש לא מקובל כיום…

אבל היא גדולה

ואם נתונים יבשים לא מבהירים טוב מספיק את ההבדלים בין הגרסאות, כדאי להיכנס לתא הנוסעים. כאן מתגלים הקלפים החזקים באמת של הבריטית-יפנית. ושלא במקרה, המרחב המרשים שעומד לרשות יושבי המושב האחורי הוא הראשון שבולט לעין – ולרגל, ולראש. זאת למרות ששלושה מבוגרים יאלצו להתחכך קלות האחד בכתפו של האחר.

מלפנים טיפס בורר ההילוכים המקורי אל הקונסולה והותיר רצפה נקייה, שטוחה (כמו מאחור) ופנויה למעבר. המבנה המשונן של לוח הבורר נוח ונעים לתפעול. יחד עם תנוחת נהיגה גבוהה יחסית, ושמשה קדמית גדולת ממדים, התחושה מאחורי ההגה ייחודית ומעניינת.

לנוסעים

אין ספק כי המראה המקורי מצהיר על העדפות מתכנני הסיוויק. והפעם הונדה אינה מנסה למכור אשליה של "מכונית לנהג", אלא מתמקדת בנוסעים. ואם מתייחסים אליה ככזו – דהיינו מובילת נוסעים - היא אפילו מפגינה יכולת דינמית לא רעה, בעיקר מול הסדאן ומבלי לשכוח את ממד הגובה.

אבל הגה חשמלי, שעדיין לא למד לשוחח, יחד עם תת-היגוי בולט על המגבלות ויציבות כיוונית שאינה מבריקה על שיבושי כביש, מבטלים כל יומרה לחוויה מרנינה. הסיוויק משנה כיוון היטב, ואפילו מסכימה לבצע צעדי ריקוד מדודים על רגליה האחוריות. אולם החלק הקדמי נותן תחושה שהוא עלול להפתיע את הנהג הנמרץ (מדי), ואינו תורם מאום לתחושת ביטחון באזור המגבלות.

נוחות הנסיעה אינה מבריקה, גם אם היא עדיפה בפירוש על זו של הסדאן, בעיקר ברחובות העיר. אבל הסיוויק עדיין נוטה לקפץ על-פני מהמורות עירוניות ולדלג כאשר היא פוגשת בכבישים בין עירוניים שאינם סלולים היטב.

מערכת הבלימה מפגינה רגישות מוגזמת ללחיצה, ומקשה על-כן לתפעול נעים ונינוח בתנועה עירונית. זאת למרות שגם כאן ניכר שיפור לעומת בגרסת הסדאן בה נהגנו בעבר.

יש מנוע

110 כ"ס אולי אינם נשמעים מרשימים עבור מנוע הונדה עם תזמון משתנה לשסתומי היניקה (בלבד), אבל היפנים מספרים על זמינות כוח עדיפה מבעבר. בכל מקרה, הסיוויק אינה מרגישה איטית כלל ועיקר, ואל תתנו לנתונים – מהירות מרבית של 180 קמ"ש וזינוק מ-0 ל-100 קמ"ש ב-11.9 שניות - לאכזב אתכם. זאת כי תמיד חשדנו שנתוני הסיוויק הקודמות היו מעט אופטימיים. הפעם הם ריאלים, ונראה שההבדל המעשי בין הדגם היוצא לחדש יהיה מינימלי לכל היותר.

בכל זאת מפתיע לגלות שסחיטת מצערת תשגר את ההונדה בנחישות ממקומה, כולל יללות גומי קלות וקורטוב קצת פחות משמח של "לוחמת הגה" – פועל יוצא של תיבת הילוכים נמרצת המתפקדת היטב. למעשה, עד אזור המאה קמ"ש בסוף דרכו של השני, הקצב טוב למדי. וכדי להוסיף על-כך, צליל המנוע הבולט מספק אשליה של מהירות ונמרצות, בעיקר בסל"ד גבוה אליו הוא שמח לטפס.

באזור התלת-ספרתי הופכת ההאצה לפחות מרשימה, כאשר מעבר לשלישי, 160 קמ"ש לערך, היא הופכת ללא יותר מתיאורטית. כדי להגיע לנתון המהירות המרבית צריך על-כן ישורת ארוכה, הרבה נחישות, ואולי קצת מזל. אבל בתחום השימושי הביצועים טובים למדי, כולל בכבישי הרים מפותלים - למעט סרבנות יפנית אופיינית לרדת להילוך ראשון בנקודה הנדרשת.

נקודה נוספת עליה כדאי לתת את הדעת היא מיכל הדלק הקטן יחסית בנפחו. 50 ליטר בלבד אינם מרשימים במיוחד, ולטווח נסיעה סביר תורמת רק צריכת הדלק סבירה יחסית של כ-8.3 ק"מ לליטר.

סיכום

למעשה, המבחן הזה מדגיש דווקא את עליונות גרסת החמש-דלתות מול הסדאן שדל הונדה, עם איכויות גבוהות יותר ושימושיות עדיפה. בנוסף, היא גם מהווה חבילה טובה יותר עם תג-מחיר של 102,900 שקלים לעומת 105,900 שקלים. זאת רק אם אתם מוכנים לוותר על השמרנות המקומית.

חשוב עוד יותר לזכור כי בניגוד לתדמית הספורטיבית של הונדה, שאינה מוצדקת זה שנים ארוכות בסיוויק, זו הנבחנת מציתה את הדמיון דווקא במבנה שימושי במיוחד ומרחב פנימי שהוא כמעט בגדר נס. חוויית נהיגה? לא כאן. אבל גם אם קל לסלוח לה על התנהגות פושרת, קשה יותר להסתדר עם פשטות תא הנוסעים. עזבו את פולקסווגן (ושאר בנות הקונצרן) לרגע, המשמשת כאמת מידה ליצרני הקומפקטיות, והביטו מה קורה לפיז'ו, סיטרואן, רנו, אופל ואפילו אלפא. אם אתם מסתדרים עם מרחב הפנים של האחרות ולא נדרשים ליותר נפח, הסיוויק אינה מסוגלת להתמודד מול תשלובת מנצחת של נוחות-עידון-אבזור-מראה. הייחוד והמקוריות במקרה זה פשוט אינם מספקים.