הפסיכומטרי עומד למבחן

הראשון היה דווקא ח"כ הצעת-חוק יוסי שריד ממרצ, שהגיש בזמנו הצעת חוק פרטית לביטול הבחינה הפסיכומטרית. "מדובר במדד, שאינו יודע לנבא הצלחה בלימודים האקדמיים", טען שריד. להערכה זו שותפים לאחרונה שר האוצר, סילבן שלום, ושרת החינוך, לימור לבנת, שהתחרו ביניהם בקריאות לבטל את הבחינה הפסיכומטרית, ולאפשר לכל בוגר תיכון להתקבל לשנה ראשונה באוניברסיטה.
בוועד ראשי האוניברסיטאות הזדעזעו. "הם רוצים להפוך את האוניברסיטאות למרכז הליכוד", אמר אחד מראשי האוניברסיטאות. ועם זאת, האדם היחיד בוועד ראשי האוניברסיטאות, שהסכים לדבר שלא בעילום שם, היה ד"ר יואב כהן, מנהל המרכז הארצי לבחינות והערכה. כהן, 54, בעל דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית עומד בראש הגוף אשר מחבר את הבחינות, בודק אותן ומבצע בעקבות התוצאות מחקרים שונים.
זו שאלה של כמה המדינה רוצה רוצה להעניק חינוך גבוה, האם יש מגבלה על מספר הסטודנטים, ואיך בוחרים סטודנט?, אומר ד"ר כהן. "אם המדינה רוצה להעניק חינוך גבוה זה יפה מאוד, באמת יפה, אבל זה עולה הרבה כסף, ובהצעה של סילבן שלום, שר האוצר כאילו מניח שזה לא עולה כסף. הוא חושב שאפשר להכפיל את מספר הסטודנטים בכל פקולטה בלי שזה יעלה כסף. ברור שזה עולה כסף. האוניברסיטאות מלאות, ואין מרצים או חדרים ריקים. צריך גם מתרגלים, מעבדות, מישהו שינקה, שיספק את התשתית. אבל אם הממשלה והאוצר חושבים שיש את האמצעים זה נשמע נהדר. אבל זה לא המנדט שלנו לחשוב על המדיניות, אלא של ראש הממשלה, האוצר ומשרד החינוך. המצב בשטח הוא שאוניברסיטאות אינן יכולות לקלוט את כל הפונים בכל חוג, ואז השאלה היא כיצד אתה בוחר סטודנטים.

רק לא ראיון אישי

הסלקטור בכניסה לאוניברסיטה עובד בכל מדינה בטכניקה אחרת. אין עדיין תשובה חד-משמעית, מהי הדרך האידאלית לבחור את הסטודנטים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר. "יש הרבה תשובות בעולם", אומר כהן, "תיאורטית אפשר לקבל סטודנטים לפי הגרלה, וזה כמובן לא ריאלי. אפשרות שנייה זה למצוא איזה מכשיר, שמצליח לנבא הצלחה של סטודנטים בלימודים. עבור הסטודנט, מערכת החינוך והחברה, כדאי לבחור את מי שיש להם סיכוי יותר גבוה להצליח. והשאלה איך עושים את זה? אפשרות שלישית היא לקבל סטודנטים לפי קריטריונים חברתיים. אם אתה רוצה לקדם קבוצות שקופחו אתה יכול לקבל לאוניברסיטה לפי מדדים סוציואקנומיים, ואפשר לעשות שילוב. במערב זה נקרא 'העדפה מתקנת'. אתה בוחר לא רק לפי מדדים חברתיים-כלכליים, אלא משלב אותם גם לפי מדד הסיכוי שלהם להצליח באוניברסיטה".
"בארץ יש בגרות ופסיכומטרי, ושילוב של שני הכלים האלה נותן ניבוי לגמרי לא רע של הצלחה בלימודים. יותר טוב מכל כלי אחר. למשל, ראיון אישי, יש שחושבים שזו שיטה טובה, והנה מתברר מכל המחקרים, כי זו אחת השיטות הגרועות. מתחילים לראיין תלמידים ואז מתחילות לעבוד הטיות אישיות. כמו, הוא נחמד, או המועמד הוא מהישוב שלך, הוא בצבע שלך, או שאתה מכיר את אבא שלו. זה לא טוב, הרבה פחות טוב משילוב של בגרות ופסיכומטרי. על יכולת הניבוי של שני הכלים האלה יש עשרות ומאות בדיקות שנעשו בארץ ובעולם, והדברים מוכיחים את עצמם לאורך השנים. אנשים ומוסדות מרחבי העולם מגיעים לישראל כדי ללמוד מאיתנו על הבחינות".

מה קורה בעולם? כיצד מתקבלים סטודנטים במערב לאוניברסיטאות?

ד"ר כהן: בארה"ב אין בחינות בגרות, אבל יש בחינות הישגים בנושאים שונים, המהווים תחליף לבחינות בגרות, ויש בחינה דמוית בחינה פסיכומטרית, שדומה לבחינה הישראלית. שם עובד השילוב של ציוני בית ספר, פסיכומטרי והישגים. יש מקומות עם ועדות קבלה ויש כאלה שמתחשבים בפעילויות חוץ-לימודיות, אבל המדינה משלבת בחינות הישגים סטנדרטיות עם בחינות פסיכומטריות.
"בבריטניה, עד עכשיו, הקבלה היתה לפי מה שמקביל לבחינות הבגרות שלנו, אבל היום הם שוקלים להכניס משהו הדומה לבחינה פסיכומטרית. אחת הטענות היא שהבגרות מפלה לרעה את המיעוטים. באוניברסיטת קליפורניה ניסו לפני כמה שנים להנהיג קבלה פתוחה, וזה בוטל. הרמה החלה להידרדר, והם חזרו לשיטה הישנה".
"ברוסיה הקבלה למוסדות היא לפי הבגרות, אבל מאחר שיש שם בעיה של חוסר סטנדרטיות בין מקומות שונים והרבה מקרים של ספק לגבי טוהר הבחינות, הם עומדים לשלב גם בחינות פסיכומטריות"

קורס הכנה מיותר

המרכז הארצי לבחינות והערכה הוקם על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות לפני 20 שנה, במטרה לפתח כלים עבור האוניברסיטאות לבחירת סטודנטים. עד אז כל אוניברסיטה עשתה את זה לבד, הסטודנטים התרוצצו ועשו הרבה בחינות כניסה. המרכז קם כדי לייעל את הבחינות ולעשות חיים קלים יותר לסטודנט-המועמד ולאוניברסיטאות.
"הצלחנו לרכז את כל הכוחות הטובים בהערכת הישגים, ולבנות כלי מיון על הבסיס המדעי והמקצועי הטוב ביותר. כיום זה מוכר כמקום עם הריכוז הגדול ביותר של ידע מקצועי בהערכה ומדידה בתחום החינוך והפסיכולוגיה", אומר ד"ר כהן, "הבעיה שבבחינות אין פקטור אישיותי, עדיין לא מצאנו סט של מבחני אישיות, שיכולים לנבא בצורה תקפה את ההצלחה באוניברסיטה. יש גם שאלה באיזה מידה - אם היה לך כלי כזה - היית מוכן לשפוט אנשים על פי האופי שלהם. ולמעשה, התמדה וריכוז מאמץ כבר באים לידי ביטוי בבחינות הבגרות".

אתם נתפסים כגוף המשמר בעיקר את עליונותן של האליטות.

ד"ר כהן: "זה לא נכון. אם משתמשים בכלי הזה לא נכון עלולים באמת לשמר מצב קיים. אבל כאשר עושים את זה נכון, כמו למשל העדפה מתקנת, זה טוב. זו לא סיבה לבטל את הבחינה הפסיכו מטרית".
"אחת הטענות החזקות נגד הבחינה היא, שבעלי ממון יכולים להשיג ציונים יותר גבוהים בזכות קורסי ההכנה הפרטיים, המשפרים את הציונים.
העובדות מספרות אחרת: 80 אחוז מהניגשים עשו קורס הכנה, כך שמדובר ברוב האוכלוסייה, ולא באליטה כלכלית, ואילו 20 האחוז הנותרים, הציון הפסיכומטרי הממוצע שלהם גבוה יותר משל אלה שניגשו לקורס ההכנה. הם, כנראה, בטוחים בעצמם ולא זקוקים לקורס הכנה.
הציון הפסיכומטרי נע בין 200 ל-800 נקודות. מבדיקות של המרכז, עולה כי מי שעושה בחינה פסיכומטרית שנייה משפר את הציון ב-40 עד 50 נקודות. "השיפור חל גם אם אתה לא הולך לקורס, מעצם העובדה שאתה נבחן פעם שנייה", אומר כהן, "אנחנו ממליצים, לפני שבאים להיבחן - תשבו בבית, תעשו בחינות הכנה, תלמדו לבד בעזרת הספרים שלנו או של אחרים". לפי כהן, התועלת של הקורסים הפסיכומטריים מוגבלת מאוד. "השתתפות בקורסים יכולה להועיל בשיעור זניח של 10-7 נקודות. עבור רוב האנשים, זה שיפור שולי מאוד. לכן, לדעתי אין טעם ללכת לקורס הכנה פרטי לפסיכומטרי, אבל יש טעם ללמוד לבד בעזרת ספרים ודוגמאות של כל הבחינות, שאנחנו בעצמנו מנפיקים לכל דורש. נכון, שאם יש מישהו שלא מסוגל לשבת לבד בבית וללמוד - אולי עדיף לו ללכת לקורס הכנה פרטי".

הערים מנצחות את הכפרים

המדדים של הבחינות הפסיכומטריות, מעריך ד"ר כהן, משקפים את ההבדלים הקיימים בחברה הישראלית. "הבחינה הפסיכומטרית אינה משמרת את ההבדלים, אלא רק עושה להם צילום רנטגן. אנחנו בוחנים בעברית, בערבית, באנגלית, בצרפתית, ברוסית ובספרדית. בין עברית לערבית ההבדלים הם עצומים: בעברית, הציון הממוצע הוא 560 בערבית - 435. זה הבדל עצום של סדר-גודל. מתברר כי הבחינה משקפת דברים שקיימים גם בתעודת הבגרות: מהנתונים שריכז פרופ' ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית, עולה כי גם בממוצע הבגרות יש הבדלים של סדר-גודל. גם בבחינה באנגלית בכיתה ח' עשינו משוב ארצי עבור מערכת החינוך, וגילינו פער של שני סדרי-גודל. התוצאות של הפסיכומטרי אומרות שמשהו איום קורה במערכת החינוך, זה לא ממציא דברים מהשטח, אלא משקף אותם זה לא יוצר הבדלים, אלא משקף אותם".

בישראל, ציוני הבגרות של הבנות גבוהים יותר מאשר ציוני הבנים, מה ההסבר לכך?

"בישראל הישגי הבנות גבוהים יותר רק במקצועות ההומניים. במקצועות ריאליים, לבנים עדיין יש יתרון על פני הבנות. לא יודעים את הסיבה לכך. בציונים הפסיכומטריים זה ההיפך. השילוב של שניהם יוצר מדד מצוין. אלה תוצאות בינלאומיות, ויש ארצות שבהן זה מתבטא בכל המקצועות. יש מחקרים, לפיהם כאשר בנות לומדות ללא בנים - ההישגים שלהן גבוהים יותר, ולכן יש כאלה שחושבים, שראוי לחזור לשיטת הלימודים של בנים לחוד ובנות לחוד.

מה שיעור הפער בין בנים לבנות בפסיכומטרי?

"בממוצע יש פער של 40 נקודות לטובת הגברים, אף שבבגרות זה הבדל הפוך, לטובת הנשים.

יש הבדלים בהישגים בין צורות ישוב שונות, עיירות וכפרים מול ערים גדולות?

"בהחלט ההישגים בערים הגדולות גבוהים יותר".

יש הבדלים בהישגי הפסיכומטרי מבחינת המוצא העדתי?

"מבחינת המרכז הארצי לבחינות והערכה, כיום אין כבר מוצא עדתי. לנו לא ידוע אם הנבחן הוא ממוצא כזה או אחר. אבל פרופ' ויקטור לביא, מדווח בפרסום שלו 'פערים בין עדתיים בהישגים לימודיים', על הבדלים בזכאות לבגרות: הפרש של 16% לטובת מוצא מערבי. לגבי קבלה לאוניברסיטה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה, כי מבין מקבלי תעודת בגרות, 32% מיוצאי אסיה ואפריקה התחילו ללמוד באוניברסיטה לעומת 48% מבין יוצאי אירופה ואמריקה".

יש הבדלים בקרב עולי חבר המדינות בין יוצאי מדינות אירופיות ליוצאי הרפובליקות המוסלמיות?

"יש הבדל בולט לטובת יוצאי המדינות האירופיות".

אז במדינת ישראל, סוף שנת 2001, עדיין עדיף להיות גבר אשכנזי?

"לא יודע. הבחינות האלה רק משקפות את המצב, ולא יוצרות אותו. הפערים האלה הם בלתי נסבלים ומחייבים העדפה מתקנת, אבל לא ביטול המדד שיוצר שיקוף רנטגן של המצב. וכאן צריך ללמוד דברים מאוניברסיטת בן-גוריון, למשל. שם, לקחו קבוצות מסוימות ופיתחו מערך תמיכה אקדמי בהן, כולל לסטודנטים יוצאי אתיופיה. זה מצליח לקדם אותם נפלא באוניברסיטאות. גם בקבלה, יש אוניברסיטאות שעושות העדפה מתקנת על בסיס מקומי, וזה נהדר ונכון. בלי מערך תמיכה אקדמי וכלכלי לשכבות חלשות, ההצעה של שר האוצר לא תצליח".

שני סוגי שכל

המרכז הארצי מייעץ למשרד החינוך הברזילאי בנושא הערכת הישגים לימודיים. במרכז הירושלמי ביקרו גם נציגים מסיגנפור, שבאו ללמוד על הבחינות בישראל. הבחינה הפסיכומטרית הישראלית "מככבת" בכינוסים בינלאומיים, מתפרסמת בכתבי עת מדעיים, וזוכה להערכה רבה בעולם. המרכז הארצי הישראלי היה אחד המוסדות הראשונים בעולם שפיתחו בחינות ממוחשבות אדפטיביות. הרעיון הוא שלא כולם מקבלים את אותה בחינה, אלא כל אחד מקבל את הבחינה המתאימה לו, ולפי התשובות, הבחינה מתאימה את עצמה אליך, וכך אפשר לחסוך כמחצית ממספר השאלות. כיום, כל מי שרוצה יכול לקבל את הבחינה הזו, לבחון את עצמו, ולקבל הערכה ראשונית על הציון הצפוי לו בבחינה הפסיכומטרית. המרכז מוכר ערכה הכוללת שש בחינות להתנסות עצמית, במחיר של 118 שקלים. המרכז הארצי לבחינות מייצר ובודק כ-65 אלף בחינות פסיכומטריות בשנה, 40% מהן של אנשים העורכים בחינה חוזרת. המרכז מעסיק 70 עובדים, כולל חוקרים ומפתחי מבחנים. מדובר לרוב בבעלי השכלה פסיכולוגית, חינוכית, משפטית או פילוסופית. המרכז הארצי הוא אחד הגופים עם המידע הגדול בעולם של השוואת ציוני הבגרות ובחינות פסיכומטריות להישגים באוניברסיטה. במאמר שפורסם ב-99' בכתב העת "מגמות" יש סיכום הכולל 160 אלף נתונים על סטודנטים. מהנתונים עולה כי יש תואם בין ההצלחה באוניברסיטה לפי השוואת פסיכומטרי ובגרות.

יש באמת סוגים שונים של שכל?

ד"ר כהן: "בוודאי יש שכל הומניסטי ויש שכל ריאליסטי. בזה לא הצלחנו להתקדם מאות שנים, להבין את המנגנון היוצר את השונות הזו בסוגי השכל.