מיכאל שוחח עם רעייתו דקות לפני שנהרג בקרב

לבית משפחת סיטבון ברובע ד' באשדוד הגיעו אמש (יום ג') עשרות קרובים וחברים, לנחם את המשפחה על מות בנם הבכור, מיכאל, בסמוך לגדר במערכת בעמק בית שאן.
סיטבון, בן 23, התגורר בבית שמש עם אישתו, מיכל. לפני ימים אחדים הוא החל, בפעם הראשונה, שירות מילואים. את שירותו הסדיר הוא עשה כחובש קרבי בחטיבת גבעתי.
רעייתו מיכל שמעה אתמול בבוקר בכלי התקשורת על חילופי האש בגזרה בה נמצא בעלה. אביה, יוסי פרץ, סיפר כי בני הזוג הצליחו לדבר למשך שניות ספורות. "מיכאל הרגיע אותה", אמר האב, "סיפר כי אצלו הכל בסדר, אבל אמר שכרגע הוא אינו יכול לשוחח עמה. כעבור דקות ספורות הוא התקשר אליה שוב והרגיע אותה, זאת הייתה השיחה האחרונה ביניהם".
מיכל, ששמעה את קולו המבוהל של בעלה, מיהרה להתקשר לאביה, איש צבא ותיק, שמיהר להרגיע אותה. "אבל אני כבר חשתי שמשהו רע קרה", סיפר, "מיכל גם שמעה אחר כך שיש אזרח ישראלי הרוג, אבל ניסינו לשמור על אופטימיות". כעבור שעות ספורות הגיעה הבשורה המרה למיכל, תלמידה לחינוך במכללת ליפשיץ.
האח הצעיר, רוניאל, בן 20, סיפר כי מיכאל היה עבורו דמות לחיקוי. "הוא תמיד עזר לכולם, עשה רק למען אחרים, אהב את המדינה, לא רצה לקבל פידבק, לפעמים היינו שומעים על המעשים שלו רק מאנשים אחרים, הוא היה מאוד צנוע".
מיכאל, שעלה ארצה בגיל שנה מצרפת, למד בישיבה סמוך לאשדוד ובאחרונה למד בישיבת הכותל בירושלים. במקביל, למד לתואר ראשון בחינוך. חמו, יוסי פרץ, סיפר שסיטבון התעקש לשרת במילואים.
הלוויתו נערכה היום בצהריים בחלקה הצבאית של בית העלמין באשדוד. סיטבון הותיר אחריו אישה, זוג הורים שמעון ולינדה, שני אחים, רוניאל ורפאל ואחות, יעל.