גל חרדי נגד "אמנת כנרת"

סוף השבוע האחרון עמד בסימן התקפה חרדית-ליטאית חריפה נגד ניסיונות ההידברות עם החילונים בכלל, ונגד "צו פיוס" ו"אמנת כנרת" בפרט.
ביטאון הציבור הליטאי "יתד נאמן" הקדיש מקום נרחב מאוד בגיליון סוף השבוע להתקפות של מיטב הכותבים נגד "יוזמות של 'מפגשי הידברות' בין חרדים וחילוניים" ונגד "רעיון של 'אמנה' שתבטא 'מכנה משותף'". המנהיג הליטאי "פוסק הדור", הרב יוסף שלום אלישיב, קבע כי אין להשתתף במפגשי הידברות עם חילוניים שכן "ההידברות אין בה תועלת וההשפעה השלילית היא ודאית",
ההנהגה הליטאית נדרשה לנושא בעיקר בשל העובדה כי בין מחברי "אמנת כינרת" נמנה גם שמו הרב מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני ברק ומחשובי העסקנים הליטאיים. האמנה נוסחה בחסות מרכז רבין מתוך יומרה ליצור מגילת עקרונות ויעדים ברוח מגילת העצמאות אשר תהווה מכנה משותף בין אזרחי ישראל היהודים.
בין 60 חברי "הפורום לאחריות לאומית" אשר עומד מאחורי האמנה נמנים הפרופסור יולי תמיר, תא"ל (מיל) אפי איתם, נועה בן ארצי, הרב יואל בן נון, ענת גוב, האלוף עוזי דיין, האלוף יעקב עמידרור עו"ד ד"ר עמרם מליץ איש רשת החינוך של ש"ס ועוד. כעס רב עוררה גם העובדה שבין המופיעים ברשימה זו, נמנים בצוותא הרב הרפורמי אורי רגב ואיש "דגל התורה" הרב מרדכי קרליץ.
בכדי למנוע את הרושם כי הרב קרליץ השתתף בדיוני הוועדה באישור של המנהיג הליטאי "הליברל" הרב אהרון לייב שטיינמן, חתם גם האחרון על גילוי דעת נגד מפגשים עם חילונים שנועדו "להביא לקירוב לבבות ולפיוס", בגילוי הדעת מופיעה הקריאה "שלא לשמוע כלל דעות והשקפות שהן זרות למצוות תורתנו הקדושה, כי לכל שמיעה כזו יש לה השפעה ודאית על הלב ומפסדת את טהרת הנפש אף שהאדם לא ירגיש בזה".
מאמר המערכת של "יתד נאמן", תחת הכותרת "אין חלקינו עמהם" מדגיש כי הרעיונות של הידברות ומציאת שפה משותפת עם "פורקי עול" עומדים בניגוד להשקפה החרדית ומסביר "מלבד הסכנה הגדולה של השפעה שלילית על המשתתפים החרדים הקולטים מסרים חילוניים מבלי משים, קיים גם חשש לחילול השם אם נותנים לבעלי דעות כפרניות אפשרות לחוש ולטעון שהנה היראים מסכימים עמהם במידת מה ונותנים להם לגיטימציה כ'צד' לדיון ערכי ורעיוני".
ועוד קובע "יתד נאמן" באותו מאמר מערכת "אנו ופורקי העול נחשבים כשני עמים שונים ואין חלקנו עמהם כי תהום עמוקה פעורה בינינו".
פרופסור יולי תמיר, ממרכז רבין וממנסחי האמנה אמרה בתגובה להתנגדות החרדית: "לגיטימי להתנגד לתוכן האמנה אבל לא לגיטימי להתנגד לעצם רעיון ההידברות. יש סכנה גדולה מאוד לחברה הישראלית בכך שגורמים בתוכה פוסלים את הניסיון להגיע להסכמה ולקווים משותפים".
תגובתה של הפרופסור תמיר מעידה על גודל הפער בין החרדים לבין הגורמים בחברה הישראלית שלא וויתרו על החלום בן ה-200 שנה לשלב אותם, לגייס אותם ולסדוק את חומות הגטו. בבסיס ההתנגדות הליטאית חרדית לכל יוזמת הידברות, עומדת אידיאת ההיבדלות, לבקש מהם לוותר עליה, כמו גם לבקש מהם להכיר בהתכנותה של יהדות לגיטימית אחרת, משמעו לבקש מהם לוותר על חרדיותם.

דרעי נגד המקובלים

ביום חמישי הקרוב יוחלט, הפעם אולי סופית, האם ישוחרר אריה דרעי מכלאו לאחר ריצוי מחצית מעונשו, ייתכן וכבר באותו יום. דרעי לא יהיה היחידי שיבלה את "ליל חמישי" שלפני כינוס וועדת השחרורים בתיקונים ובתפילות. אך דווקא השבוע בחר להקדיש את מדורו השבועי בביטאון "אל המעיין" כדי לצאת נגד עושי נפלאות המבטיחים הצלחות ולהדגיש כי "יפה תפילת החולה על עצמו אפילו מתפילת נביא עליו". הפעם הקודמת בה נדרש דרעי לסוגייה דומה הייתה כאשר התברר כי הוא נכנס לכלא למרות כל התפילות האישיות וברכות המקובלים ועצרות התפילה ההמוניות. אז, נתקל דרעי בתהיות תיאולוגיות מצד הציבור, זה הפשוט בעיקר, ונדרש לנסות ולהסביר איך זה שהקב"ה לא נענה לכל כך הרבה תפילות ("תפילות לא הולכות ריקם, הן פשוט הועילו לדברים אחרים במקום לביטול עונש המאסר", הסביר). בדבריו השבוע כתב דרעי דברים חריפים כנגד עושי נפלאות המבטיחים תשועות לציבור: "רבים נוהים אחר עושי פלאות למיניהם, המבטיחים ישועות, נסים ונפלאות וניתן לומר בוודאות שאין סימן ברור יותר לתרמיתם מאשר הבטחות אלו" וקבע: "לברך, כן, להתפלל ודאי, אבל להבטיח?".

יציאת השבת:

שדר באחת מתחנות הרדיו החרדיות פיראטיות:
"פעם היו הרבה יותר אוכלי כשר והרבה פחות אוכלי "גלאט", היום יש הכי הרבה יהודים אי פעם שאוכלים "גלאט כושר" אבל הכי הרבה יהודים אי פעם שאוכלים לא כשר, ואולי יש קשר בין הדברים".