גיל ואלדר: "נתקלנו בהרבה שמחה לאיד"

"נתקלנו בהרבה שמחה לאיד וחוסר פרגון, והרבה אנשים חשבו שגמרנו את הקריירה. אבל נתקלנו גם בהרבה אנשים שתמכו בנו לאורך כל הדרך", כך אומרים רועי גיל ואיתן אלדר, אחרי רכישת מניות הכשרת היישוב אשתקד, שקלעה אותם לחובות כבדים ועצרה את נסיקתם המהירה בעולם העסקים.

גיל ואלדר, בתחילת שנות ה-30 לחייהם, חדרו לעולם העסקים בשנת 97' כאשר רכשו את השליטה ביצרנית הגרביים גבור ספורט, ובמהירות שיא כבשו את מעמדם לאחר שרכשו את השליטה ביותר מ-10 חברות בורסאיות. לפני כחצי שנה התהפכו היוצרות: השקעה של יותר מ-300 מיליון שקל שביצעו ברכישת 24% ממניות הכשרת היישוב הפכה מהשקעה אסטרטגית, שאמורה היתה לסלול את הדרך לרכישת השליטה בחברה, לנטל כבד על הוצאות המימון.

בשלהי 2001 היו לשניים חובות בהיקף של יותר מ-700 מיליון שקל, והיו כבר מי שהספידו אותם. אבל היום הם שוב על הרגליים. לאחר שהצליחו להקטין את מצבת החובות בכ-200 מיליון שקל, הם מדברים לראשונה על התקופה הקשה, היציאה ממנה והתוכניות הלאה.

בדיעבד, הייתם מבצעים שוב את ההשקעה במניות הכשרת הישוב?

"לעת ההיא זו היתה עסקה טובה, ואנחנו משוכנעים שהיא עוד תוכיח את עצמה ככזאת. אבל בדיעבד, לא היינו נכנסים להשקעה הזאת".

יש מהלך שעשיתם שאתם מתחרטים עליו? לקח שלמדתם?

"עשינו השקעות ביותר ממיליארד שקל. הקונספט היה של רכישת שליטה בחברות עם מזומנים ועם תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, והוא הוכח כקונספט מנצח, כי גם כשרצינו לממש מהר - הצלחנו. כל חברה שיש בה מזומן ושליטה אפשר לממש תוך יום".

הכשרת הישוב לא תאמה את הקונספט הזה?

"ההשקעה בהכשרת הישוב כמו שהיא נראית היום היא לא השקעה נכונה. קודם-כול, היא היתה צריכה להיות באותו הקונספט, אבל האסטרטגיה התבררה כטעות. בהכשרה רצינו לעשות מה שעשינו בשאר החברות הקטנות שרכשנו, כלומר להחזיק בשליטה בחברה. ביצענו את ההשקעה כי חשבנו שנוכל לרכוש את השליטה, בתיאום שחשבנו שהוא מספיק. המזל הוא שקנינו 24% בהכשרה, ולא באיזו חברת היי-טק שאיבדה 95% מערכה ושאי-אפשר להסביר את שוויה. מבחינת הרווחיות הגלומה בה אנחנו עדיין מאמינים בהשקעה. לא עשינו טעות במחיר ששילמנו, אלא באסטרטגיה".

מה היתה הטעות באסטרטגיה?

"כל העסקים שעשינו עד היום היו עם אנשים שהאמנו בהם והם האמינו בנו. גם ההשקעה בהכשרה התחילה ככה, אבל בשלב כלשהו כל אחד הלך לדרכו. היום לנו יש אחזקה של 24%, ולהם 48%. אנחנו באופיינו לא אנשי ריב ומדון, ואם זו היתה השקעה קטנה היינו ממשיכים הלאה, אבל היום נעשה הכול כדי להגן עליה. 24% מהכשרה זה נכס שאין שני לו. כמו 20% מכלל תעשיות, או אי.די.בי. ההיסטוריה מוכיחה שבעלי מניות מיעוט יצאו מורווחים מהשקעתם בחברות אחזקה".

מהי מערכת היחסים שלכם עם משפחת נמרודי היום?

"היום אין לנו קשר עם משפחת נמרודי".

איך הסביבה הגיבה? איך עברתם את התקופה הקשה?

"עברנו את התקופה הקשה. המדינה מלאה ב'אוהבי מצליחנים'. אנחנו שני חברים צעירים שעשו כמה דברים. נתקלנו בהרבה שמחה לאיד וחוסר פרגון, אבל גם בהרבה אנשים שתמכו בנו. היו רגעים שלא חשבנו שנצליח להתמודד, אבל הצלחנו".

היו לכם חרדות?

"קיבלנו החלטה קשה שצריך להיפרד מאחת האחזקות שלנו, כדי להוריד התחייבויות. עד אמצע שנת 2001 מעולם לא מכרנו כלום. זו היתה החלטה שלכאורה נראתה מוזרה. מה פתאום אנחנו מוכרים. זה לקח שבוע-שבועיים והחלטנו מה מוכרים ומה לא. גם בנכסים שמכרנו נשארנו בעלי מניות מיעוט (בבסר אירופה ובדי.סי.אל)".

קיבלתם הצעות למכור את ההשקעה בהכשרה. למה סירבתם?

"קיבלנו הצעות וההשקעה עניינה לא מעט קבוצות במשק ובעולם, אבל כרגע לא קיבלנו את המחיר שאנחנו רוצים".

איך המערכת הבנקאית נוהגת בכם היום?

"המערכת הבנקאית מסתכלת על אנשי עסקים היום בצורה שונה לעומת לפני 4-3 שנים. אנחנו ביצענו מהלך דרסטי של הורדת חובות, מתוך יוזמה שלנו ולא מתוך לחץ של הבנקים, כדי שנוכל להמשיך ולהחזיק את ההשקעה בהכשרת הישוב לתקופה ארוכה".

משהו השתנה בכם?

"החיים לא השתנו. חיינו טוב גם לפני כן. בקהילה העסקית בשנה הראשונה הסתכלו עלינו כמו על ילדים. היום אנחנו כבר לא מרגישים את זה. בפן העסקי הזדקנו בתקופה מאוד קצרה".

אתם פועלים בתחום הטקסטיל. יש לענף הזה עתיד בישראל?

"באופן כללי כל ענף עתיר עבודה יתקשה להתקיים בישראל לאורך זמן, בגלל עלויות שכר הדירה ושכר המינימום. כדי להצליח ליצר בישראל אתה צריך שיהיו לך טכנולוגיה או ידע ייחודיים שיפצו על העלויות הגבוהות, אחרת האלטרנטיבות הקיימות כיום בעולם הן הרבה יותר זולות ואטרקטיביות".

מה הלאה?

"היום האסטרטגיה שלנו היא לעשות הון כדי שנוכל להתקדם בכיוונים נוספים. את ההשקעה בהכשרה ביצענו באמצעות הלוואה של 300 מיליון שקל, ופרענו כבר 220 מיליון שקל, שהם שני-שלישים מהחוב. אנחנו לא מכירים קבוצה שפרעה הלוואות בסדרי גודל כאלה בתקופה הכי קשה במשק. הורדנו את מצבת ההתחייבויות שלנו בכ-200 מיליון שקל,

מתוך מטרה להתקדם הלאה ולבצע השקעות חדשות. יש לנו 4 חברות המייצרות מזומנים, והן מהוות בסיס איתן לעסקים אחרים, ויש לנו שותפים מדהימים כמו מיכאל שטראוס ורעיה בן דרור, ויעקב לוי מפנמה".

אתם עדיין מחפשים השקעה גדולה חדשה?

"אנחנו עדיין רוצים לעשות קפיצת מדרגה. המטרה היא בפירוש לקנות חברה גדולה, ואנו מניחים שבמהלך 2002 נתחיל לבחון השקעות מסוג זה. זו היתה המטרה וזו עדיין המטרה".

באילו תחומים?

"כנראה שלהיי-טק לא ניכנס. ניכנס להשקעה בתחומים מוצקים, חברות השקעה המייצרות מזומנים".

נסקתם גבוה ונכוויתם. מה מניע אתכם הלאה?

"אנחנו פה לא בשביל הכסף. אנחנו נהנים מהעשייה והמטרה שלנו היא ליצור משהו יפה".

גיל: "ההנאה הגדולה שלי היא לנסוע בנתיבי אילון ולראות את בניין גבור ספורט. זה יישאר גם אחרינו".

אלדר: "אם בעוד 15 שנה גבור ספורט תהיה חברת השקעות מובילה במדינה, זה הרבה יותר חשוב מעוד כמה מיליוני דולרים בכיס הפרטי".

יש לכם מסר לצעירים שמבקשים להיכנס לעולם העסקים?

"עשינו משהו יפה בשוק ההון, ואגב, לא באנו מהתחום. אנחנו לא איזה ברוקרים לשעבר או שחקני מניות. המסר שלנו הוא ללכת באיטיות ובסבלנות, עם השותפים הנכונים, ולעסקים אמיתיים".

אילו אנשי עסקים הם המודל שלכם?

"איציק שרם ואליעזר פישמן. פישמן רוכש עסקים במינוף גבוה, אבל תמיד מדובר בעסקים ריאליים. לשרם יש יכולת ניתוח מעמיקה ונדירה בעולם העסקים".