שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נסגרה היאחזות הנח"ל האחרונה
    בסוף שנת 2001 נסגרה ההיאחזות משכיות וכך בא לקיצו הרעיון שהחל לפני כחמישים שנה לשלב בין שירות קרבי בצה"ל לבין אחיזה בקרקע והשתלבות בקיבוץ. "מיטב הנוער הולך היום לשלוש שנות שירות קרבי בצה"ל", אומר ל-ynet קצין בכיר בצה"ל, "המסלול ההתיישבותי של הנח"ל איבד מזוהרו ואין כיום די בני נוער שמבקשים להתגייס אליו"

    עוד אחד מן המפעלים המיתולוגיים של הציונות – היאחזויות הנח"ל, הגיע בתקופה האחרונה אל קיצו, כאשר ההיאחזות האחרונה, 'נח"ל משכיות' שבצפון בקעת הירדן, נסגרה בסוף שנת 2001 באופן סופי. ל-ynet נודע כי שטח ההיאחזות ומתקני המגורים שלה הפכו לבסיס של פלוגת הביטחון השוטף הפועלת באותו איזור.
    ראשי הנח"ל נהגו לשווק בעבר את המסלול הייחודי, המשלב שירות קרבי בצה"ל, היאחזות בקרקע והשתלבות בקיבוץ במשפט "מחשמל": "אם נכבה את כל האור במדינה ונשאיר דולקים רק את האורות בהיאחזוית הנח"ל כיום ובעבר", אמרו, "האורות הדולקים יציירו את מפת מדינת ישראל". ההאחזויות הוקמו באיזורי הספר, קרוב לגבולות ולשדות הקרב. נח"לאים ונח"לאיות הגנו בגופם ובעבודתם על שטחי המדינה מהשתלטות של המדינות השכנות וקבעו עובדות בשטח.
    היאחזות נח"ל היא ייצור כלאיים שפיתחה מדינת ישראל בשנותיה הראשונות: זהו שילוב בין יחידה צבאית שמקיימת פקודות, אוחזת בנשק ונהנית מכוח אדם מתחלף ששולח הצבא, לבין יישוב אזרחי דמוי קיבוץ, המתפרנס בעיקר מחקלאות ומקיים חיי קהילה כשלד ליישוב שעתיד לקום במקום. החיילים והחיילות בהיאחזות עובדים בה ושומרים עליה, וכאשר מחליט משרד הביטחון להקים יישוב אזרחי במקומה, יכולים החיילים להישאר בהיאחזות ולהמשיך בה גם כאזרחים, בליווי ארגוני וכלכלי נדיב של המדינה והסוכנות היהודי, עד אשר מצליח יישוב הספר הצעיר לקום על רגליו.
    ההיאחזות הראשונה, נח"ל עוז, הוקמה בשנת 1951 מול שערי עזה ואחריה הוקמו עוד עשרות היאחזויות בגליל, בערבה, ובנגב, ובעקבות מלחמת ששת הימים גם בבקעת הירדן ברמת הגולן ובסיני. רובן אוזרחו והפכו ברבות השנים לקיבוצים ומושבים (אלמגור, בית הערבה, מחולה), ואולם כמה מהן ננטשו, הפכו לבסיסים של צה"ל (מול נבו, אלישע, רותם) או יושבו מחדש כחוות פרטיות (נמרוד).
    גם בשנים האחרונות אוזרחו כמה היאחזויות נח"ל: 'אשבל' בגליל התחתון, 'סנסנה' ו'נגוהות' בדרום הר חברון, ו'רחלים' באיזור צומת תפוח בשומרון.
    אלא שבשנים האחרונות הקסם כנראה פג. "לצערינו או לשמחתינו, מיטב הנוער הולך היום לשלוש שנות שירות קרבי בצה"ל ומי שרוצה להגשים ולתרום עושה עוד שנת שירות ללא תשלום בתנועת נוער או בהתנדבות בקהילה", אומר קצין בכיר באגף כוח אדם בצה"ל. לדבריו, המסלול ההתיישבותי של הנח"ל איבד מזוהרו, ואין כיום די בני נוער שמבקשים להתגיס לצה"ל כגרעיני נח"ל מתוך כוונה להעביר חלק מן השירות בהיאחזות נח"ל ולהצטרף בסוף השירות יחד לקיבוץ.
    גרעיני הנח"ל שמתגייסים לצה"ל מעדיפים כיום לשרת כ"גרעינים עירוניים", החיים יחד באחת הערים ומתנדבים בה בפעילות התנדבותית וקהילתית אולם לדברי הקצין הבכיר, גם אותם גרעינים מעדיפים להתיישב בערים מסויימות דוגמת כרמיאל ונתניה, ולא בערים שזקוקות להם יותר דוגמת עכו וחדרה, "מכיוון שבמקומות מסויימים נוח יותר לפעול".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים