משפחות החיילים החטופים: חוששות מהגרוע מכל

בני משפחתו של סמ"ר בני אברהם, אחד מהחיילים שנחטפו בשבת בצהריים על ידי חוליית חיזבאללה, מתקשים לעכל את הידיעה הקשה. מאז שעות הצהריים הם מסתגרים בביתם בשכונת פרדס כץ בבני ברק, כאשר עשרות בני משפחה וחברים מציפים את הבית בניסיון לתמוך בהורים ההמומים, עדנה וחיים אברהם.

משפחתו של בני מכירה היטב את טעם השכול

ההודעה על חטיפת הבן העלתה בבני המשפחה את רגשות קשים במיוחד, היות שמדובר במשפחה אשר כבר טעמה את טעם השכול. בני אברהם, 20, מש"ק בחיל הנדסה קרבית, נקרא על שמו של דודו, בנימין, שנהרג באוקטובר 73', במלחמת יום הכיפורים. אחת השכנות של משפחת אברהם נזכרת כי לפני מספר חודשים הפצירה באמו של בני להוסיף עוד שם לשמו, כדי שלא לקשור את גורלו בגורל הדוד שנהרג.

ס', ידידתו של בני, שלמדה איתו בתיכון מקיף בני ברק, מספרת כמה נהנה משירותו הצבאי. "הוא אדם זהב, אין מלים", היא נזכרת בחיוך. "למרות שבחר בשירות צבאי קשה, הוא כל כך אהב את הצבא ודיבר כל הזמן על הצבא ועל הטירונים שלו באהבה גדולה. זה אדם שתמיד יש לו חיוך על הפנים, כששואלים מה שלומו, הוא תמיד יגיד 'סבבה'".

בני אברהם הוא בן זקונים. אחיותיו אפרת ודפנה, סירבו לדבר עם התקשורת. "אף פעם לא היינו תחת הזרקורים", אמרו. "קשה לנו עם האירוע ואיננו מעוניינים להיחשף".

חיים, אביו של בני אברהם, חש הערב ברע, ואמבולנס הגיע אל הבית כדי לטפל בו.

במהלך היום הגיעו מספר פעמים אל בית המשפחה נציגי צה"ל כדי לעדכן את המשפחה על המאמצים לשחרר את החטופים. בכל פעם שהגיעו נציגי הצבא בפתח הבית, חששו בני המשפחה שהפעם יקבלו הודעה על הגרוע מכל.

"הלוואי שרק יחזור בשלום", אמרה חברה קרובה של החייל. "קשה בימים האלה להיות אופטימי. אני זוכרת כשכל המדינה חיכתה לשחרור של נחשון וקסמן, והוא בכל זאת נרצח".

ההורים של עומר חוששים שהחיזבאללה יתעללו בו

גם בביתו של עומר סועד, החייל הבדואי שנחטף יחד עם בני אברהם ועם עדי אביטן, שוררת אווירה קשה מאוד. חסן אלהיב, ראש מועצת זרזיר, ביקר אצל המשפחה זמן קצר לאחר שנודע על דבר החטיפה. "המשפחה חוששת בעיקר עקב העובדה שחסן הוא בדואי, ומתארת לעצמה שיתעללו בו יותר מאשר בשניים האחרים, כי בעיניהם הוא נחשב לבוגד.

המשפחה פנתה לממשלת ישראל, וביקשה לשחרר את האסירים הלבנונים, וכך להביא לשחרור החיילים".

רוב בני משפחתו של עומר שירתו בצה"ל. עומר שימש כנהג הבט"שית שחייליה נחטפו. בבית מחכה אשתו, שאמרה לראש המועצה אלהיב כי שהיא "מקווה שהוא עוד יזכה לראות את שני התינוקות שלו". אלהיב סיפר עוד שנציגי צה"ל הגיעו לבית המשפחה כדי לספר להם על השתלשלות העניינים עד לחטיפה ולעדכן אותם במצב הנוכחי.

החברה של עדי דיברה איתו בטלפון שעה לפני החטיפה

מיד עם היוודע דבר הבשורה הקשה, הגיעו לבית סבתו של עדי אביטן עשרות מתושבי טבריה, חברים וקרובי משפחה. התחושה, הנעה בין תקווה לייאוש, אופפת את כולם, שמתפללים שעדי ישוב בשלום הביתה. "אנחנו מבקשים מראש הממשלה שיעשה הכל להחזיר את עדי בריא ושלם", אמר בבכי דודו של עדי, יואל אביטן.

בצהריים עוד דיבר עדי עם החברה שלו, אושרת. "הוא אמר שקשה לו מאוד, ושהוא רוצה כבר להיות בבית", אמרה אושרת, והוסיפה שעדי ידע שאזור הצפון היה שקט, ודאג דווקא ממה שיקרה בעוד שבועיים, כשהגדוד אמור לעבור לשטחים.

שלוש שעות אחרי השיחה השגרתית עם עדי, הבינה אושרת כי היא האחרונה שזכתה לשוחח איתו, כשעה לפני אירוע החטיפה. "התחושה היא קשה מנשוא, אני רוצה את עדי שלי בריא ושלם בבית", היא אומרת.

בסמוך לבית הסבתא, פנינה, נמצאים חברים רבים. "עדי ואני התגייסנו באותו היום, הוא שכנע אותי ללכת להנדסה קרבית, ורק מפני שאני חולה אני עכשיו בבית ולא שם", אמר חברו הקרוב של עדי. "אני מפחד להעלות את המחשבה שעדי איננו עוד בחיים. התחושות של כולנו רעות".

חברים נוספים אמרו שקשה להם להבין איך זה קרה. "עדי לא פראייר, הוא מורעל אמיתי. קשה לנו להבין מה קרה שם".

מלבד החברים הגיעו לבית המשפחה גם קציני צה"ל בכירים שעדכנו את המשפחה במצב. בנוסף קיבלה המשפחה שיחת טלפון מלשכת ראש הממשלה. "הבטיחו לנו שהעניין מטופל בדרגים הגבוהים ביותר", אמר הדוד יואל. "אנחנו מחזקים את ידי ראש הממשלה ומבקשים ממנו שישלם כל מחיר כדי שעדי ישוב הביתה".