בנק ישראל: הורדת הריבית נכשלה; האוצר אשם

ברגע נדיר של גילוי לב הודה היום (ב') נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין בכישלון המהלך החפוז של ההורדה החד-פעמית בריבית, שבוצע על ידו בסוף דצמבר. ואולם, הרגע הזה נמשך שניות ספורות בלבד. האשם בכישלון המהלך, קובע הנגיד בהמשך ההודעה הרשמית שפרסם (בעברית ובאנגלית), לרגל העלאת הריבית, אינו בנק ישראל, אלא דווקא משרד האוצר.

ומדוע אשם האוצר, ובעצם הממשלה כולה, בכישלון הורדת הריבית? כי "כוונת העדכון של המדיניות הכלכלית הייתה להוריד את שיעורי הריבית לכל הטווחים, כדי לעודד השקעות ותעסוקה, ודבר זה לא קרה".

הריבית לטווח קצר, כידוע, אכן ירדה. וכפי שמודה היום הנגיד לראשונה בפומבי, היא אף ירדה במנת-יתר. מי שלא ירדה כמתוכנן, היא הריבית לטווח ארוך, שכמו כל דבר שמתנהג בניגוד למתוכנן – מושפעת בעיקר מהתנהגות האוצר.

לדברי הנגיד, הריבית לטווח ארוך לכלל המשק נגזרת מהריבית שנדרשת הממשלה לשלם על אגרות החוב שלה. אבל במשמעת התקציבית, שעליה מופקד כאמור האוצר, מסתמן רפיון, שגורם לציבור להיות ספקן באשר ליכולת הממשלה לעמוד ביעד הגירעון.

התוצאה של הרפיון במשמעת התקציבית, מסביר לנו קליין, באה לידי ביטוי בעליית שיעורי הריבית לטווח ארוך, שהממשלה נתבעת לשלם על אגרות החוב שהיא מוכרת לציבור.

כפל לשון ותרגיל פשוט בחשבון

ומה באשר לאחריות השילוחית של בנק ישראל לכישלון המהלך של הפחתת הריבית? כאן נוקט הנגיד בלשון לא מיודעת: הציפיות האינפלציוניות עלו, ויחד איתן גדלה גם אי הוודאות בשווקים הפיננסיים. קליין אינו טורח לציין בהודעתו, ולו ברמז, מיהו אותו גורם עלום שם, שגרם לכל המערבולת שאליה הוטל המשק בסוף השנה שעברה.

על כפל הלשון של הנגיד יעיד גם המשפט הבא בהודעה: "למרות שמדד ינואר עלה בשל הרכיבים הרגישים יותר לפיחות, סביר להניח שלא מדובר בתופעה חד-פעמית המוגבלת לינואר בלבד". וזה, למי שהספיק לשכוח, אותו נגיד שבשבועות האחרונים מסביר לנו שוב ושוב שלא מדובר בתהליך אינפלציוני, אלא רק בגל התייקרויות חד-פעמי.

בתוך ים המלל של הודעת הנגיד מסתתר גם צימוק אחד. בעזרת תרגיל חשבונאי לא מסובך אפשר לחלץ ממנה כי הציפיות האינפלציוניות, הנגזרות משוק ההון, זינקו החודש לרמה של 3.35%, לעומת 2.8% בחודש הקודם ו- 1.5% בחודש דצמבר. יעד האינפלציה לשנה הנוכחית מסתכם ב- 3% - 2%.

החריגה הצפויה מהיעד היחיד שעליו מופקד בנק ישראל היא זו שגרמה, ככל הנראה, לנגיד לשגר בסוף הודעתו את האיום המרומז הבא: "גם בעתיד יתאים בנק ישראל את הריבית ככל הנדרש, כדי לחזור ולשמור על תוואי של יציבות מחירים".