איך בוחרים מודם

בישראל של תחילת 2002, ישנם כמיליון וחצי מחשבי PC, מחציתם בבתים ומחציתם בעסקים. למרות כל החידושים ההמצאות ויחסי הציבור בתחום הפס הרחב, שני שלישים מהם משתמשים עדיין במודם אנלוגי. הנותרים, חלקם מחוברים לרשת בתשתיות מהירות, וחלקם אינם מחוברים כלל. המודם האנלוגי הוא עדיין שליט בלתי מעורער. הפס הרחב בהמתנה.
יש סיבות רבות למצב הזה. קודם כל, המחירים הגבוהים של הטכנולוגיות המתחרות. לאורך זמן, ההוצאה הנוספת על חיבור ADSL, למשל, היא החל מ-100 שקל לחודש. זה לא הרבה כשמדובר בבית עסק, אבל לא כל משתמש ביתי מוכן לשלם את הסכום הזה. במיוחד כאשר רוב ההוצאה מתרכזת בשלב ההתחברות. חלק מהמחשבים אינם מתאימים לשימוש ב-ADSL. וישנם משתמשים רבים שאינם רוצים או אינם זקוקים ליותר ממה שכבר יש להם היום. מי שעיקר השימוש שלו באינטרנט הוא לדואר אלקטרוני וגלישה בסיסית, יכול בהחלט להסתדר עם מודם 56K.
למרות ההמלצה העקרונית שלנו לעבור לפס רחב, שנכונה לכל משתמש מחשב רציני, ברור לנו שרבים מבין הקוראים לא מתכננים לעשות זאת בקרוב. חלקם יתקינו בקרוב חיבור ADSL, מודם כבלים, ISDN או לוויין. אבל רובם יבקשו מודם אנלוגי גם עם המחשב הבא שלהם. אנחנו מניחים גם שחלק מהקוראים משתמשים במחשב ישן - אולי כזה ששודרג - שיש בו עדיין מודם איטי ושהיו רוצים להחליף אותו במודם חדש. לא תמיד יש טעם לעשות זאת, אבל במקרים שכן - כדאי לפחות להשקיע במודם טוב, שיאפשר עבודה נוחה וביצועים אופטימליים.

מה נמכר בארץ

שלושה רבעים מהמודמים המותקנים במחשבים בישראל, הם מודמי 56K. שליש בערך, הם מודמים במימשק ISA, וכשני שלישים מודמי PCI. יש אלפים בודדים של מודמים חיצוניים (Com Ports). השימוש במודמי USB חיצוניים הוא ממש בשוליים, וחבל שזה כך. ברוב המכריע של המקרים מדובר במודם PCI בטכנולוגיית V.90 (כמעט כל המחשבים שנמכרו בשנתיים האחרונות לשוק הפרטי הגיעו עם המודמים האלה).
כמו שאר טכנולוגיות המחשוב, גם מחירי המודמים נמצאים בירידה מתמדת. וכמו במקרים אחרים, גם במקרה הזה המחירים שאנחנו משלמים בישראל עדיין גבוהים בהשוואה למדינות אחרות. שוק המודמים בישראל מבוסס על מוצרים מהמזרח הרחוק (בעיקר טייוואן, סין וסינגפור), כאשר רוב המוצרים מגיעים מטייוואן (המודמים מארה"ב, למעט אלו של 3COM, לא הצליחו בישראל - גם בגלל המחיר הגבוה יחסית וגם בגלל בעיות תאימות לרשת הטלפוניה המקומית). מודם 56K פנימי פסיבי, שנמכר במכרזים בטייוואן בכ-15 דולר, יעלה אצלנו 25- 30 דולר. מודם אקטיבי עולה אצלנו כ-35-40 דולר. מחירי המודמים החיצוניים הם פחות או יותר כפולים.
מלבד 3COM, המשווקת בישראל את מוצרי U.S. Robotics (שהולכים בעיקר לארגונים), רוב השוק מתחלק בין שני יבואנים גדולים, EIM ודיינמוד, שכל אחד מהם מביא ארצה כ-25 אלף מודמים בשנה. יש יבואנים נוספים, המביאים אלפים בודדים של יחידות, כמו: מונומוד, אקסלנט, אבנט, אינטל, בינת, איסטרוניקס, IBM, פלונטר, יוניטק, מיחשוב ישיר, ליגד, כלנית ועוד. בשוליים, ישנו גם ייבוא פרטי של כמה אלפי יחידות נוספים.

כיצד בוחרים מודם

עם כל ההיצע הזה איך תדעו מה לקחת? רוב ספקי החומרה יאפשרו לכם לבחור מתוך מספר דגמים סטנדרטיים, בדרך כלל מהסוג הזול והפחות מוצלח. אבל הם לא יתנגדו אם תבקשו לקבל את המחשב שלכם עם מודם טוב יותר, ולרוב לא יתקשו להשיג אותו בשבילכם. תוכלו לציין שם של דגם מסויים שאתם מעדיפים, אבל קודם לכן כדאי לדעת, לא איזה דגם לקחת, אלא בעיקר מה לחפש במודם שאתם קונים.
ישנם מספר פרמטרים שמבחינים בין המודמים השונים שאפשר למצוא היום בשוק. הרשימה להלן אינה מלאה ומושלמת, אבל היא מכסה פחות או יותר את רוב ההיבטים שצריכים לעניין אותנו כשאנחנו בוחרים מודם:

פנימי או חיצוני

מודם פנימי מתחבר באמצעות חריץ הרחבה אל לוח האם. מודם חיצוני מובנה במארז נפרד, ומתחבר למחשב מבחוץ דרך יציאה טורית או USB. מודמים חיצוניים נוחים הרבה יותר לתפעול, ונוריות החיווי שלהם הופכות את השימוש בהם להרבה יותר אינטואיטיבי. הבעיה היא שהם עולים פי שניים בערך. בכל מקרה, ההמלצה שלי: אם מודם חיצוני אז שיהיה USB.
ISA או PCI. ישנם עדיין בשוק מודמים פנימיים במימשק ISA, ולרוב הם גם זולים מאד, אבל לא מומלץ לרכוש אותם. הם איטיים יותר (משום שאינם פועלים ב-32 ביט אלא ב-16 או 8 ביט), ואינם תומכים בתקן Plug & Play. עדיף להשקיע עוד כמה שקלים בשביל מודם PCI.

פסיבי או אקטיבי

מודם מכונה "אקטיבי", כאשר מותקן בו מעבד פנימי מסוג DSP (ר"ת Data Signaling Processor), שמבצע את רוב פעולות העיבוד בעצמו, ומוריד עומס מה-CPU. עקרונית, המודמים האלה טובים יותר - למרות שהם קצת יותר יקרים - והשימוש ב-DSP מאפשר להם להפעיל תכונות מתקדמות שונות. מעשית, המחשבים החדשים מגיעים עם מעבדים חזקים ועם תמיכה בפקודות תקשורת ייעודיות. מי שמעדיף לחסוך (והחיסכון יכול להגיע לכמה עשרות שקלים), יכול להסתפק במודם פסיבי (המכונה גם "Win-Modem"). אבל הייתי ממליץ בכל זאת להעדיף מודם אקטיבי, שלעיתים ביצועיו טובים יותר (בעיקר עם מחשב חזק יחסית). יצרנים רבים מצניעים את העובדה שהמודם שלהם הוא פסיבי. כדאי לחפש היטב על האריזה, בתיעוד או באתר היצרן את המילים Win-Modem, לפני שבוחרים במוצר כזה או אחר.

תאימות לתקנים

רוב המודמים שאפשר להשיג היום בארץ הם בתקן V.90. התקן הזה אושר על ידי ארגון התקינה הבינלאומי ITU, ומהווה בסיס להתאמה בין כל סוגי המודמים וכל סוגי מבואות ה-POP (החיבורים לרשת הטלפון) אצל ספקי האינטרנט. למרבה הפלא, דווקא התכונה החשובה הזו אינה נבדקת על ידי משרד התקשורת בעת מתן "אישור סוג", שמאפשר שיווק של מודם בישראל. בכל מקרה, אין להסכים לקבל מודם ללא אישור סוג, חתום ובתוקף של משרד התקשורת (יש לדרוש לראות אישור זה). יש בעיות תאימות רבות לרשת הטלפון בישראל, וכל רעש או בעיה שנובעים מהן פוגעים בביצועי המודם. נושא התאימות לפרוטוקול החדש V.92 עדיין לא ברור. חלק מהמודמים מכריזים על עצמם שהם תומכים בו או "מוכנים לו", אבל זה לא תמיד מדוייק, ונכון לעכשיו קשה לבדוק את זה.

תאימות למערכות ההפעלה

רוב המודמים אינם תומכים ב-MacOS או בלינוקס, למשל. יש לבדוק לפני הרכישה, שהמודם תומך במערכת/ות ההפעלה בה/ן אתם משתמשים.

תוכנות נלוות

רוב המשתמשים רוצים שהמודם שלהם יתמוך בתכונות נוספות, כמו פקס, מזכירה אלקטרונית והעברת קבצים ישירה. התמיכה בכל התכונות הללו תלויה, לפחות בחלקה, בסוג התוכנות בהן משתמשים. כל המודמים בשוק מגיעים היום עם תוכנות נלוות, אבל ישנם הבדלים בין התוכנות ובין הפונקציות שהן מציעות. לרוב, מדובר בתוכנות צד שלישי, שניתן לברר עליהן פרטים באינטרנט (ולעיתים קרובות גם להוריד בגירסאות שיתופיות).

שיקולים נוספים

כמו במקרים אחרים, גם כאן יש חשיבות לא פחותה לשאלות כמו עד כמה המוצר קל להתקנה, ידידותי לשימוש, מהם תנאי האחריות והשירות שמעניק היצרן/משווק, ואם הם כוללים תמיכה טלפונית (רצוי מספר שירות 800-1).