אחרי 28 שנים: משפט חוזר לעמוס ברנס

לאחר 28 שנים של מאבק, החליטה הבוקר (יום ה') שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, לקיים משפט חוזר לעמוס ברנס שהואשם והורשע ברצח החיילת רחל הלר.
בפסיקתה כתבה השופטת דורנר כי "אין לחלוק עוד על כך שבטיפול הרצח בו הורשע ברנס נפלו פגמים חמורים", וציינה כי קיים חשש של ממש לעיוות דין. עוד קבעה השופטת כי "עודף הרצון של המשטרה והתביעה לסגור את פרשת הרצח של רחל הלר, גרם להם לא פעם להימנע מלדבוק באופן מלא באמת". לדבריה, "חוקרי המשטרה, שהיו מתואמים ביניהם, העידו שקר במשפטו של ברנס. לכך יש להוסיף את רשלנות המשטרה שאיבדה את הראיות שיכלו לסייע להוכחת חפותו של ברנס".
"בסופו של יום", ציינה השופטת, "איני בטוחה עוד כלל ועיקר באשמתו או בחפותו של ברנס. אפשר שהמית את רחל הלר, אפשר שלא. עם זאת, דבר אחד ברור לי, בהליך הרשעתו של ברנס נפלו פגמים חמורים. שוכנעתי, כי בפגמים אלו, הרובצים לפתחה של המדינה, בצירוף האפשרות כי מודעות להם היתה משנה את תוצאות משפטו של ברנס, די כדי להורות על קיום משפט חוזר".
עמוס ברנס אמר בתגובה, "אני כולי נרעש שסוף סוף הגענו ליום המיוחל הזה. הקרבתי הרבה בשביל האידיאל ואיבדתי המון. הורים, חברים, ואת העתיד שלי כבחור צעיר". הוא ציין כי "הגענו ליום הזה בזכות חבריי, רעיי, מפקדי, מוריי, שליוו אותי וסוף סוף הגענו לצדק ולאמת. אני מודה לאהרון ברק, לדליה דורנר. זהו יום גדול בשביל כל עם ישראל".
ברנס (56) היה בן 28 בזמן הירצחה של רחל הלר. כעת הוא חוזר לביתו בעכו ומתכונן למשפטו החוזר שייערך בבית המשפט המחוזי בנצרת.
עורך הדין דייויד וינר מהסניגוריה הציבורית, שמייצג את ברנס, אמר לאחר המשפט: "אנחנו שמחים שבית המשפט קיבל את ההחלטה ונמשיך לפעול בהמשך ונעמוד לצידו של עמוס לטיהור שמו".

רקע: הגופה נמצאה בים

הרצח אירע ב-23 לאוקטובר 1974. גופתה של החיילת רחל הלר (19), תושבת בת-ים, נמצאה בחולות קיסריה ועליה סימני התעללות קשים. בעקבות גילוי הגופה הוקמו על ידי המשטרה שני צוותי חקירה שונים שלא הצליחו לאתר את הרוצח.
עמוס ברנס, אשר הכיר את רחל הלר, הוחזק במעצר על ידי הצוות הראשון, אולם שוחרר לאחר שלא נמצאו ראיות הקושרות אותו לרצח. כחצי שנה לאחר הרצח, בעקבות לחץ ציבורי, קם צוות חקירה שלישי, וצוות זה עצר שוב את ברנס.
לאחר מספר ימי חקירה אינטנסיבים הודה ברנס ברצח ואף שחזר אותו בפני מצלמות המשטרה. במשפטו בבית המשפט המחוזי טען ברנס לחפותו, תוך שהוא טוען שהודאתו נגבתה "באמצעות חקירה דורסנית, תוך שימוש באלימות ומניעת שינה". בית המשפט המחוזי דחה את גרסתו של ברנס, הרשיע אותו וגזר עליו מאסר עולם. ברנס ערער על ההרשעה לבית המשפט העליון - אך ערעורו נדחה.
במהלך שנותיו בבית הסוהר המשיך ברנס לטעון שהוא חף מפשע. לאחר 9 שנות מאסר קצב נשיא המדינה את עונשו והעניק לו חנינה, אך כאשר ביקש שירות בתי הסוהר לשחררו, סירב ברנס להשתחרר והתעקש להישאר בבית הסוהר עד שיקבל זיכוי מוחלט. בסופו של דבר ביקר אותו בכלא רמלה השופט חיים כהן ושכנע את ברנס לצאת מהכלא ולנהל את מאבקו להוכחת חפותו מחוץ לכתלי בתי הסוהר.
ברנס יצא מהכלא והמשיך להיאבק על חפותו. שלוש פעמים הוא הגיש בקשות לבית המשפט העליון לקיים משפט חוזר, והבקשות נדחו. בשנת 1998 נרתמה לעזרתו הסניגוריה הציבורית והגישה בקשה רביעית לקיים משפט חוזר בעניינו של ברנס. היועץ המשפטי אלייקים רובינשטיין טען כי אין מקום לקיים משפט חוזר, אך עמדתו לא התקבלה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי הדברים נבדקו על ידי יועצים משפטיים לממשלה ופרקליטים שונים שלא מצאו שיש הצדקה לקיום משפט חוזר. לטענתם, לא היה בבקשה חידוש או עניין כלשהו שלא נבחן בעבר על ידי בית המשפט העליון. "אנו מצטערים על אמירות מסוימות של בית המשפט בהחלטתו שלא נידרש עליהן, כי אנו חייבים בכבודו ובמילוי החלטותיו של בית המשפט. הפרקליטות תלמד את ההחלטה ותבדוק את האפשרות לקיום המשפט החוזר עם כל הקושי שבדבר, 28 שנים לאחר האירוע", נמסר ממשרד המשפטים.