מועצת נגידים: נשק יום הדין של השחקנים הראשיים

אורח מכוכב אחר, לו נגזר עליו לנחות אצלנו בשל תקלה כלשהי בחלליתו, היה משוכנע, מן הסתם, שכל צרותינו הקיומיות עברו מן העולם. בחוץ יהום הסער, אבל בקריית הממשלה בירושלים מנהלים שר האוצר ונגיד בנק ישראל כבר חמישה ימים רצופים התכתשות מילולית, שחוץ מקללות של ממש נאמר בה כבר כמעט הכל.

הוויכוח, למי שלא קרא השבוע עיתונים, נסב על יוזמה משותפת שהעלו במוצאי שבת ראש הממשלה ושר האוצר, להפקיע את הסמכות הבלעדית לקביעת הריבית מידיו של נגיד בנק ישראל, ולהעבירה למועצה מוניטרית בת 9 חברים, שרק 3 מהם יהיו אנשי בנק ישראל. באותה הזדמנות הציעו שרון ושלום גם להגדיר מחדש את מטרות בנק ישראל ולחייב את ראשי הבנק ביתר שקיפות בדיווחיהם.

בחמשת הימים האחרונים הספיק נגיד בנק ישראל לגרור אל המאבק רווי היצרים שהוא מנהל ביוזמת שר האוצר כמעט את כל תחומי הפעילות הכלכלית, בארץ ובעולם. רשימה חלקית: דירוג האשראי של ישראל (עלול לרדת), המשקיעים הזרים (בדרך החוצה), יציבות הבנקים (בסכנה) ואפילו חסכונות הציבור (כנ"ל).

יהיה מה שיהיה, את האבן שהטילו לבאר שלום וקליין, יהיה כבר קשה מאוד להוציא. הבנקים הישראליים, סביר להניח, לא יתמוטטו וגם המשקיעים הזרים לא ינטשו את חברות ההיי-טק ברמת החייל ובהרצליה פיתוח. אבל משהו טוב, ואת זה כתבנו כאן כבר לפני מספר ימים, כבר לא ייצא מכל הסיפור המשונה הזה.

שיא זמני בהתכתשות

אתמול (ה') הגיעה ההתכתשות בין הצדדים לשיא (זמני) חדש, אבל לפני שמגיעים אליו, חייבים להזכיר בקצרה את מה שקרה יומיים קודם לכן. האירוע שנרשם ביום ג' היה למעשה כרוניקה של מהלך ידוע מראש, אבל המהירות שבה הוא התרחש הצליחה בכל זאת להפתיע, גם את אלה שסברו כי ראו כבר הכל.

כבר בתחילת הפרשה, במוצאי שבת, העריכו גורמים בירושלים כי בנק ישראל לא יהסס לגרור לויכוח הפנימי בישראל גורמים כבדי משקל מחו"ל. ההערכה הייתה שהעתקת הויכוח מירושלים למגרש חוץ תיעשה רק כאשר בנק ישראל יעמוד עם הגב לקיר, רגע לפני שהכנסת תחליט לאשר סופית את הצעת האוצר.

בתשובה לשאלה מהקהל

אבל ההתרחשויות בפועל היו, כאמור, מהירות יותר. ביום ג' קיים תומס דואוסון, הממונה על קשרי החוץ של קרן המטבע הבינלאומית מסיבת עיתונאים בבניין הבנק אוף אינגלנד בלונדון. דואוסון דיבר על ארגון הסחר העולמי, על ברזיל ועל יפאן, ואז, בתשובה לשאלה מהקהל, אמר את הדברים הבאים: "קרן המטבע מאמינה כי בנקים מרכזיים צריכים לקבל מספיק עצמאות, במקום לעסוק בסוגיות קצרות טווח. בפולין ובישראל המצב קשה".

יכול להיות, כמובן, שדואוסון אמר את הדברים ללא כל תמריץ ישראלי. מצד שני, אי אפשר לשלול גם את האפשרות שגורם כלשהו מירושלים לחש על אוזנו דבר או שניים. במיוחד לאור העובדה שבנק ישראל מתמחה כבר שנים ארוכות בטכניקה של שימוש בגורמי חוץ לחיזוק רעיונות מבית. ראה למשל, כל הדו"חות השנתיים של קרן המטבע על המשק הישראלי ב- 15 השנים האחרונות.

בנק ישראל, סביר להניח, שלף את נשק יום הדין שלו מוקדם מהנדרש. בשלב זה יכול היה הבנק להשתמש בכלי הנשק הקונבנציונליים המצויים ברשותו, בעיקר בשל העובדה שמשרד האוצר הספיק כבר לבצע את כל הטעויות האפשריות.

אחת מהן היא שני הסעיפים בהצעת התיקון לחוק, המפרטים את תפקידי הבנק: "לשמש כסוכן של הממשלה לעניין ניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה, בכפוף להנחיות שר האוצר" ו"הסדרת פעילותו של שוק מטבע החוץ בישראל על פי מדיניות שער החליפין שתקבע הממשלה" (ההדגשות שלי – א.א).

אנשי בנק ישראל, שועלי קרבות ותיקים ומיומנים, לא נזקקו ליותר מזה. וכך יכול היה הנגיד להופיע אתמול מול מצלמות הטלוויזיה ולטעון כי שני סעיפים אלה יעניקו לשר האוצר אינספור אפשרויות: לסגת מהליברליזציה במטבע חוץ, להתערב במסחר במטבע חוץ, להכניס שינויים במדיניות שער החליפין ולהשתמש ביתרות המט"ח לצורכי התקציב.

מכאן הייתה כבר קצרה הדרך לידיעה שהפיצה אתמול סוכנות הידיעות רויטרס בכל העולם: "הבנק המרכזי בישראל אומר כי התוכנית תפגע בעצמאותו ותכפיף אותו להנחיות שר האוצר".

האם יתפטר הנגיד?

אתמול הגיע, כאמור, הוויכוח הפומבי בין קליין לשלום לנקודת שיא, שבה כינס כל אחד מהצדדים מסיבת עיתונאים עתירת התבטאויות קשות ומאוד לא מקובלות בויכוחים מעין אלה. שר האוצר וצמרת משרדו דיברו עם חברי תא הכתבים לענייני כלכלה בתל אביב והנגיד וראשי הבנק בירושלים נפגשו עם הכתבים הכלכליים בירושלים.

בתשובה לשאלה האם בכוונתו ללכת בעניין זה עד הסוף, שלל אתמול קליין את האפשרות שיתפטר מתפקידו. אולם ההערכה בירושלים היא שדווקא האיום בהתפטרות אפשרית, הוא הוא נשק יום הדין האמיתי של הנגיד, ולא השימוש, היה או לא היה, בקרן המטבע הבינלאומית.

על פי הערכה זו, מאמין קליין כי עצם האפשרות שנגיד הבנק המרכזי יתפטר מתפקידו, על כל ההשלכות הבינלאומיות של מהלך קיצוני כזה, תמנע בסופו של דבר משרון ושלום למתוח את החבל יתר על המידה.

הנשק הסודי של שלום

אולם לפני שקליין יזדרז לרמוז על הנשק הסודי שברשותו, כדאי לשנן באוזניו כי גם לשר האוצר יש נשק יום הדין משלו. לנשק הסודי של סילבן שלום קוראים פרופ' אביה ספיבק, שמונה על ידי שלום לפני כחודש לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל.

ההערכה בירושלים היא שאם קליין אכן יתפטר מתפקידו, יקפוץ שלום על המציאה וימנה את ספיבק לתפקיד הנגיד. את נגיד בנק ישראל ממנה אומנם הממשלה, אולם מי שמביא את המינוי לדיון ולהצבעה הוא ראש הממשלה, בתאום עם שר האוצר. ושרון ושלום, כזכור, הם אלה שפתחו לפני חמישה ימים בכל המהלך.

נשמע מופרך? יכול להיות, אבל למי שסבור שמדובר בהערכות תלושות מהמציאות, כדאי להזכיר דבר אחד: ביום שבו הודיעו קליין ושרון על ההפחתה של 2% בריבית, נכתבה ב- Ynet ההערכה לפיה הסכים קליין לתת לשרון יותר ולקבל פחות ממה שהציע לו שלום בעקבות הבטחה של שרון למנות את ד"ר מאיר סוקולר לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל.

הערכה זו לא הוכחשה מעולם על ידי בנק ישראל וסוקולר אכן מכהן היום, יחד עם ספיבק, בתפקיד המשנה לנגיד.