פיז'ו 307SW - סטיישן מודולרי

המתכון פשוט. קח קומפקטית בעלת בסיס טוב ומוצלח שיווקית. הנח אותה על שולחן הניתוחים. עכשיו, העבר את סכין הלייזר באזור שלושת רבעי המרכב, ובערך באמצע הפלטפורמה. משוך את החלקים לאחור, הגדל את בסיס הגלגלים בכמעט 10 ס"מ, ואת המרכב ב-22. מלא את החלל שנוצר במתכת הנחוצה והצמד היטב את החלקים. עכשיו, הצג אותה ברוב הדר וספר כי הצלחת לשלב את הטוב מכל העולמות.

למעשה, זה פחות או יותר מה שעשו הצרפתים לפיז'ו 307, האווזה המטילה ביצי פלטינה לחיק המשווע להצלחה. נכון, ה-SW מציגה גם גג זכוכית אדיר ממדים ומרשים עד מאד, צמד מושבים נוסף מאחור ואפשרויות סידור נרחבות לריהוט הפנימי, כיולי מתלים, כיווני זוויות, אבזור אלטרנטיבי ואופציונלי, רעיון מקורי ו… ולמרות שאפשר להביט בטיפול הזה בעין ביקורתית וצינית במקצת, אין שום סיבה אמיתית לעשות כך. ה-SW, גם אם אינה מה שציפיתם, היא עדיין תשובה מרעננת לדרישות שוק משתנות.

בעיות בהגדרה?

"אל תסתכל על ה-SW רק כסטיישן עם עוד זוג מושבים. אל תביט בה גם כמיניוואן נמוך במקצת, למרות שהיא כזו. אתה צריך להתייחס אליה כאל משהו אחר. אולי מכונית לזמן פנאי, אולי גרסה שימושית במיוחד למכונית משפחתית בינונית" מסביר לי האיש של פיז'ו. אני מהנהן בהבנה לכיוונו, ושואל פעם נוספת, רק הפעם קצת פחות בעדינות – "למה לא לייצר פשוט תואמת רנו סניק, או סיטרואן פיקאסו, או אופל זפירה, או…". הוא עוצר אותי בחיוך, ומסביר כי לא הייתה לפיז'ו מלכתחילה שום כוונה להתמודד עם מיניוואנים קטנים במגרש שלהם.

"הבעיה עם הסניק למשל", הוא מסביר בשיא האובייקטיביות, "היא בעיקר בתחושות האחרות שהוא מעניק לנהג. בשום פנים ואופן אי אפשר לנהוג בו כאילו היה רכב פרטי, לא בגלל תנוחת הישיבה, לא בגלל הממדים". אני מסכים אתו, רק שואל מה אם כך חשוב לפיז'ו יותר ב-SW, הנהג או הנוסעים. ובכלל, אני מזכיר לו כי רק לפני מספר דקות הסביר כי לא מדובר במוביל נוסעים כלל, אז מדוע הוא נכנס להשוואה. "שניכנס למסיבת העיתונאים?" הוא שואל.

בין סטיישן לסטיישן

קל להבין מדוע מתקשים במקצת אנשי פיז'ו להסביר את הרציונל מאחורי ה-307SW. מבחוץ, היא מאכזבת במקצת. כפי שכבר סיפרנו לכם בעבר, הארכת המרכב כדי להכיל עוד זוג מושבים מאחור פגעה במופגן בצללית המעניינת והייחודית של הקומפקטית במקור. כזכור, זו נראתה לנו כאשר הוצגה לראשונה, גבוהה במיוחד, שרירית, עניינית ודינמית. תוספת הסנטימטרים על ומעבר למערך המתלים מאחור, גורמת לה להיראות הרבה פחות ייחודית, הרבה יותר… סטיישן. מלבד זאת, מלפנים רואים 307, עד הדלת הקדמית רואים 307, ומעבר לכך מתארכים לפתע קווי הרוחב, ונמתחים עד השמשה האחורית המעוגלת. גג הזכוכית מרשים בעיקר מלמעלה ומבפנים, אך מאחור נראית ה-SW שמרנית, מדי.

ולמרות שהצרפתים אינם אוהבים לכנות אותה כך, גם אם SW מתאים מצוין לסטיישן-וואגון, כך נראית וכנראה תיראה הסטיישן ה"אמיתית", שתוצג בקרוב. כאשר אני שואל להבדלים ביניהן, מסבירים לי בפיז'ו כי יהיו שם, באותה סטיישן מדוברת, שני מושבים פחות, ולא יהיה גג זכוכית שכזה, והמושבים יהיו קבועים, ובכלל, היא תהיה, איך אומרים, סטיישן.

כסאות מוזיקליים

בפנים אי אפשר לטעות. כל מה שהכרנו, ומרביתנו גם למדו להעריך ב-307, נמצא כאן, ויותר. סביבת הנהג זהה לחלוטין למעט פריטים זניחים, אבל זה לא הסיפור המרכזי כמובן. כי איך שלא תביטו בה, ה-SW היא בעיקר סיפור של כסאות, מוזיקליים אם תרצו.

שבעה מושבים בסידור סטנדרטי של שניים לפנים, שלושה באמצע ושניים מאחור כמובן. אבל אפשר גם שניים-שניים-שניים, או שניים-אחד-אחד, או שניים-אחד-אפס, או… אפשרויות הצבת המושבים, המזכירות מערכי הגנה אזורית של קבוצת כדורסל מתקדמת, מייצרות כמעט כל חלל שתבחרו. להסעת מספר נוסעים נתון, לנשיאת מטען יוצא דופן. מלבד השניים הקדמיים, החלל מאחור ניתן להתאמה מעוררת הערכה. זאת אומרת, לפני שמישהו התיישב באמצע, או מאחור.

כי למרות ההבטחות והשאיפות, מסתבר שפיז'ו בכל זאת לא הצליחו לרבע את העיגול. חישוב פשוט של האורך, או הנפח אם תרצו, שהתווסף מאחור, מראה כי שני נוסעים נוספים עלולים להפוך את השהייה בסביבה המוארת של ה-SW לעניין צפוף במקצת. ראשית, הנוסעים מאחור חייבים באמת להצטייד במידות קטנות במיוחד. כתוספת, וכפועל יוצא מהפרדה מוחלטת של שלושת המושבים באמצע, גם המרווח לנדחק בין השניים הקיצוניים מחייב אנורקסיה מתקדמת.

גם נוסעת

נכון, כבר מהקילומטר הראשון ברור כי אין לנו כאן עסק עם מיניוואן מגושם, אך על הכביש בולטת מייד הארכת מרכב ה-307, עם תגובות מודגשות הרבה יותר להעברות משקל והפניות הגה. גם בסיס הגלגלים שהוארך מדווח על שינוי המידות ללא הרף, תודות לסרח העודף הגדול יותר מאחור. הוסיפו לכך עוד משקל, עוד קצת גובה, ותבינו מדוע ה-SW אינה שומרת על האיכויות הדינמיות הגבוהות של אם המשפחה.

אבל זה כמובן לא כל הסיפור. פיז'ו כיילו כמובן מחדש את המיתלים כדי להתמודד עם משקל צפוי גבוה יותר, וזה מורגש היטב בעיקר מאחור. התוצאה המיידית היא נסיעה מעט פחות נוחה כאשר הרכב אינו כולל איש למעט נהג, כמו-גם יכולת טיפול פחות משכנעת בשיבושי אספלט. קשה לומר בינתיים עד כמה תהיה ה-SW פחות נוחה על כביש ישראלי, אני רק משוכנע כי יהיה לה קשה יותר.

בסעיף המנוע אין חדש כמובן, ומגוון המנועים שעמד לרשותנו בהשקה כלל רק שניים – 2.0 ליטר בנזין (136 כ"ס) עם תיבה ידנית וה-HDI המוכר, עם נפח דומה והספק מרבי של 110 כ"ס. זה האחרון אינו עתיד להגיע אלינו, אלא אחיו בעל 90 כ"ס, כך שהוא בוודאי אינו רלוונטי עבורנו.

וחבל, כי בין הבנזין לדיזל, בוודאי עם תיבה ידנית, הייתי בוחר באחרון. המנוע שניזון מבנזין נטול עופרת מרשים אמנם, אך שתיין הסולר עושה עבודה מצוינת כאן. נתון מומנט גבוה משמעותית, 24.5 קג"מ כבר ב-1,750 סל"ד, עושה רק טוב למרכב הכבד, בוודאי כאשר הוא עמוס בכבודה. אבל, הוא לא יגיע.

כך שכדאי גם להזכיר את הבחירה בתיבה אוטומטית, שהיא ורק היא תעזור לנהג ה-SW במשימותיו השוטפות. ואפשר להיאנח פעם, ופעמיים, אבל השוק המקומי שלנו אינו אוהב לעסוק בענייני מצמד. כך ששוב, ולפחות בנוגע לדיזל החלש יחסית, ניתן לומר כי הבחירה באוטומט עלולה להפוך את ההתנהלות עם חמישה נוסעים וציוד למשל, לקצת איטית מהרצוי. וגם מעט רועשת מזו שב-307, פועל יוצא של חלל גדול יותר, ולטעמי מעט פחות הקפדה על גימור ואיכות חלקי הפלסטיק מאחור.

אגב, אותו נתון משקל מכובד, כמעט טון וחצי, השפיע באופן מפתיע במקצת גם על ביצועי הבלימה של ה-SW. בשימוש אגרסיבי, ובמהירות גבוהה, התקשו בלמי הדיסק של פיז'ו להימנע מהתחממות יתר, ויותר מפעם אחת איבדו חלק מכוחם לבלום את המאסה הכבדה.

ואצלנו

באירופה, שוק היעד העיקרי של פיז'ו, נוגסות לטענת הצרפתים מכוניות דוגמת ה-307 לא פחות מ-35% מעוגת המכירות הכללית. מתוכן, 35% הן בעלות מרכב "אחר" - סטיישן או מיניוואן או כל בן כלאיים שתעלו על דעתכם. ומדובר בהרבה מאד מכוניות, מה שמסביר כמובן מדוע פיז'ו אינה יכולה להתעלם מכך.

וגם ישראל צפויה לקבל בברכה את ה-SW, כבר בתחילת הקיץ, כנראה בסביבות יוני. כצפוי, שני מנועי בנזין יוצעו למשפחה הישראלית: 1.6 ליטר מוכר ו-2.0 ליטר, מוכר לא פחות. שני אלה, איך לא, יגיעו אלינו עם התיבה האוטומטית המוכרת לנו מה-307. בנוסף לשניים אלה יגיע גם מנוע הדיזל נמוך ההספק, עם 90 כ"ס ו… תיבה ידנית כמובן. כל הגרסאות יצוידו בשבעה מושבים, בקרת אקלים, שש כריות אוויר, חלונות כהים מאחור אך ללא DVD במרכז, זאת אומרת, אלא אם מישהו יתעקש משום מה לשלם עבורו.

וכמה יעלה לנו התענוג? ובכן, מחיר מדויק עדיין לא נקבע ובוודאי שלא פורסם, אך אם אתם מנחשים כי מדובר ב-120,000 שקלים עבור ה-1.6 המאובזרת, טובים הסיכויים שאינכם טועים במיוחד. וזה לא מעט כסף, בעיקר כאשר לוקחים בחשבון את המתחרה (בכל זאת) מבית רנו למשל. זאת, למרות שה-SW בפירוש מציעה עולם אחר של הובלת משפחה. השאלה הגדולה היא האם זה מה שחסר לנו.