אסטון מסתערת על פרארי

השם אסטון מרטין, למרות הצליל האגדי רב הרושם, הפך במשך השנים לסמל אנכרוניסטי נוסף. היצרן הבריטי, עם היסטורית מירוצים מרשימה, הפך אט אט (יש האומרים מהר מהר) למקבילה הספורטיבית של רולס-רויס - מאד יקרה ויוקרתית אך מיושנת לא פחות, כבדה ועייפה, חסרת אמינות וללא שום יכולת לקרוא תגר על הטובות בתחום.
עד שהגיע הדוד העשיר שרכש את המותג - פורד. ולאמריקאים אין כל כוונה להפסיד כסף. מה שמסביר כנראה את השקתה הרשמית של הואנקואיש (אפשק גם ונקיש) החדשה, מכונית בעזרתה מכריזה פורד מלחמה מוטורית על פרארי (או פיאט, אם כבר), ושואפת להכניס באחת את אסטון לקטגוריה האקזוטית. פורד עצמה מסבירה כי היא רואה למעשה באסטון את הזרוע הטכנולוגית, בה (ובעזרתה) יוצגו פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בעתיד.

מאמצים

לטענת קונצרן הענק, בפיתוח הספורטיבית החדשה של אסטון מרטין הושקעו יותר דולרים מאשר בכל אסטון אחרת בהיסטוריה. 50 אבות טיפוס עברו מיליון קילומטרים בתנאים קיצוניים, בדרך לתוכנית המבחן הגדולה ביותר בהיסטוריה של היצרן הבריטי. באותה הזדמנות, השקיעה פורד ארבעה מיליון דולר בחידוש מפעל של אסטון מרטין בניו-פורט פגנל.

תוצאה

על המראה העתידי רמזה החברה עוד ב-98', ביצירה שכונתה "פרויקט ונטאג'", אך למעשה לא הלכו מעצבי אסטון רחוק מדי, והציגו לא יותר מאבולוציה למראה של שנות ה-90. איאן קלום, ראש צוות העיצוב, ניסה להעניק מראה מודרני וקלאסי כאחת, אך כדי למרות המראה הכבד של פעם, מתגאים בפורד בהרכב חומרים חדשניים במרכב, עם שילוב אלומיניום בסיבי פחם ופלסטיק. כך למשל, תעלת העברת הכוח במרכז רצפת האלומיניום עשויה סיבי פחם, כמו הקורות הקדמיות. לפי אסטון, למכונית החדשה רמת קשיחות ויכולת הגנה על הנוסעים בעת תאונה ברמה המשתווה לזו של מכונית פורמולה , ובכל מקרה עולה על כל תקן, גם עתידי, מוכר בתעשייה.

ביצועים

בחרטום שוכנת יחידת 12 צילינדרים (איך לא) בתצורת V ובנפח שישה ליטר. התוצאות מרשימות כצפוי - הספק מרבי של 450 כ"ס ומומנט מרבי בן 56.7 קג"מ. למנוע זה משודכת תיבת שישה הילוכים עם תפעול אוטומטי או חצי-אוטומטי בסגנון פורמולה 1, אותה פתחו בסיוע מגנטי מרלי. מהירות של 100 קמ"ש משיגה האסטון לאחר 4.7 שניות בלבד, ול-160 קמ"ש היא מגיעה תוך פחות מ-10 שניות. המהירות המרבית אלביא דאסטון היא 306 קמ"ש. על האטת המפלצת אחראים בלמי ברמבו גדולים וצמיגי יוקוהמה במידות מרשימות - 255/40/19 מלפנים, 285/40/19 מאחור.

מציאות

היצרן הבריטי מתכנן לייצר 300 יחידות בשנה, 100 מהן עבור השוק האמריקאי ו-100 נוספות עבור המכורים בבריטניה. השאר, כך אפשר להניח, יגיעו בעיקר לארצות המפרץ, היכן שהמחיר אינו משנה. איזה מחיר? עלות עתידית עדיין לא פורסמה, אך יש להניח שקו ה-500,000 דולר אינו מוגזם כהערכה גסה, בהתחשב בעובדה שהרכבה ידנית תמשיך להוות חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור המורכב והארוך. אגב, מי שמודאג מהתאמה אישית יכול להרגע. למשלמי הסכום המפלצתי מובטחת אפשרות אין סופית של צבעי מרכב וגווני פנים. יחד עם רמת התחכום הנדרשת בייצור ובהרכבה ימשיך מרכיב העבודה הידנית להיות חלק חשוב בפס הייצור.