כוכבת מדליקה (נר)

כמה שבועות לאחר צאת האלבום החדש שלה, "ילדה של אהבה", שרית חדד, שוברת שיאים סידרתית (בעיקר של עצמה), מתכוננת לקראת עוד שיא, הפעם בינלאומי - האירוויזיון. והאירוע המוסיקלי השנתי הזה של איגוד השידור האירופי מגיע בזמן לא ממש נוח עבור נציג ישראלי, יהיה אשר יהיה, שיצטרך להתמודד לא רק מול נציגי 23 מדינות, אלא גם עם אווירה אירופית עוינת. והרי על פוליטיזציה של התחרות הזו מדברים כל שנה בלי קשר לנסיבות המשתנות.
מפגש עם חדד מלמד כל פעם מחדש על הפער הקיים בין שרית הזוהרת, הקורנת, בחליפה לבנה או בבגד הופעה מרשים אחר, לעומת שרית היומיומית של ג'ינס וטריקו, נטולת כל פוזה. ורזה, רזה מאוד, מה שכבר הוליד שמועות על אנורקסיה וסיפק פרשנות כזו לאותו מקרה ידוע, שבו התמוטטה מתשישות ואושפזה לזמן קצר.
אבל נפתח עם האירוויזיון, שחדד נוסעת כידוע לייצגנו בו. האירוע יתקיים במוצ"ש ה-25 במאי בטאלין, בירת אסטוניה, אי שם בצפון אירופה הרחוקה. את השיר, "נדליק ביחד נר", חיברו השניים שהביאו לדנה אינטרנשיונל את הזכייה הגדולה ב-98' עם "דיווה", יואב גינאי (מילים) וצביקה פיק (לחן). הקליפ של השיר נראה כאחד המושקעים שנעשו כאן בשנים האחרונות. חדד די מתרגשת לקראת האירוע, ובצדק, שהרי מדובר בתחרות גדולה, שתחשוף אותה לקהל חדש לגמרי באירופה ובמדינות יעד חשובות לסגנונה, כמו טורקיה ויוון.

היית קצת מבואסת שבחרו ב"נדליק ביחד נר" ולא ב"מיסטר די.ג'יי".

"בהתחלה כן. נורא אהבתי את 'מיסטר די.ג'יי', רציתי שאת ישראל ייצג שיר קצבי ושמח. אבל במחשבה שנייה, 'נדליק ביחד נר' יותר מתאים היום למצב. אני מוכנה לבצע אותו מכל הלב, אני אוהבת אותו. אני מייצגת את ישראל ואת עצמי באירוויזיון, ועצם הייצוג זו הזכייה שלי".

נעבור לאלבום החדש, העשירי שלך. מה שונה בו מקודמיו?

"קודם כל הוא עשירי, הילד העשירי שלי. בדרך כלל אני מנסה לעבוד עם אותם יוצרים, וכאן עבדתי עם חדשים, קצת שונים מאלה שעבדתי איתם בעבר. צביקה פיק הלחין לי הרבה, והיתה לי עבודה רבה עם שי ראובני (שאחראי לעיבודים ולהפקה המוסיקלית). יש גם שיר שבמקור הושר על ידי לאורה פזוליני, זמרת איטלקייה. זה משהו שאני בדרך כלל לא נוהגת לעשות, גירסאות חדשות לשירים של אחרים. אני רוצה להשתפר מאלבום לאלבום. כל מה שאני עושה הוא בבחינת לקראת הדבר הבא... וגם זה".

הבטחת שתקחי באלבום הזה חלק יותר פעיל בהלחנה, אבל בסוף הלחנת רק שיר אחד.

"נכון. לא הסתדר לי להלחין יותר. מכל השירים שלי, השיר 'כאילו כזה' של יוסי גיספן, התחבר לי הכי טוב".

מתי נראה אותך יוצאת בסיבוב הופעות מסודר?

"אנחנו מאוד רוצים לעשות מופע לתקליט החדש ולצאת לסיבוב הופעות, אבל אנחנו רק בשלב הדיבורים, מחכים לעיתוי הנכון, כי הרי המצב עכשיו מונע התקהלות המונים. הייתי צריכה להופיע היום ואתמול, וביטלו את ההופעות בגלל המצב".

החידוש ל"קרנבל בנח"ל" לא מהווה פזילה לקהל של גלגל"צ?

"השיר הוא קודם כל מחווה לגלגל"צ עבור ה'שירותרום'. זו בחירה שלי, כי אני אוהבת את השיר. הפכנו את 'קרנבל בנח"ל' לקרנבל נוסח שרית. השיר מבוצע בסגנון שלי. כך אנחנו אולי מגיעים לאנשים שלא היו שומעים אותי קודם".

מה קורה כעת ב"התמודדות" בינך לבין זהבה בן?

"אין מאבק ואין כלום. הכל שמועות. כל הזמן מנסים להוציא ממני דברים בנושא. זהבה עושה דבר אחד, ואני משהו אחר. לכל אחת מאיתנו הסגנון שלה. אין לי מה להיאבק איתה, אני לא טיפוס כזה. זהבה זמרת נהדרת, ואני אוהבת אותה".

אחרי ההיכרות הממושכת שלך עם אמרגנים ואנשי תקשורת, רובם לא משכבת הגיל שלך, יש לך חברים בגילך?

"אין לי נושא משותף עם אנשים בגילי. את רוב החבר'ה מעניינת תאילנד ומקומות אחרים. סביבי נמצאים בעיקר מבוגרים, בני 40-35, אני לא יודעת משהו אחר. בגילי הצעיר יחסית מוטלת על כתפי הרבה אחריות, ואני צריכה לשאת בה. עוד לא פגשתי אדם בגילי שהגיע לרמת הבגרות שאני הגעתי אליה".

קשה לך היום יותר למצוא אנשים "אמיתיים" וכנים?

"יש אנשים שהכרתי בשנים האחרונות, כל הזמן אני מכירה אנשים חדשים. היום בחדרה צועקים לי ברחוב 'ידענו שתצליחי' אנשים שבתור ילדה לא יודעת אם היו מעריכים אותי כל כך. אם זה גורם להם להרגיש טוב, אז אדרבה. למדתי להיות דיפלומטית עם השנים ועם הראיונות".

איך את מסתדרת עם השמועות שמפיצים עלייך?

"אני יודעת על זה, אבל עזוב. שיידעו כולם: שרית חדד מאושרת וטוב לה, בריאה ועובדת, וברוך השם... חיה".

איך מתמודדים עם שמועות כאלה?

"פעם הייתי בוכה ורצה לאבי (גואטה, האמרגן הכל יכול שלה) ובוכה: אמרו עלי ככה וככה. היום כבר לא אכפת לי, העיקר שישימו תמונה עדכנית שלי ושיכתבו את השם נכון".

מה השמועה שהכי פגעה בך?

"השמועות על האנורקסיה והבולימיה. ממש למדתי מושגים חדשים, לא ידעתי קודם מה הדברים האלה ופתחתי מילון בשביל זה. החלטתי שאני רוצה להיראות בגיל שלי באמצעות דיאטה וספורט. זה הכל. זה קשה, אבל אפשרי. עובדה".

אם שמועות לא מפחידות אותך, אז מה כן?

"אלוהים. הוא מפחיד אותי. אני לא מפחדת משום דבר אחר. מה שצריך לקרות יקרה. קשה להגדיר פחד, בייחוד היום".

בעבר ציינת שאת נאמנה לשורשים. את עדיין חוזרת לאמא, כמו בעבר?

"די קשה לי עם המילה שורשים. נולדתי פה, אבל אני דוברת קווקזית ורוסית. ואת אמא בטח שאני הולכת לבקר, זאת משפחה, ואמא תמיד נשארת אמא".

הביטחון העצמי זה מהבית?

"רכשתי אותו במשך השנים. תאר לך מה זה לילדה בת 14 לצאת ולהופיע במועדונים, לברוח מהחלון... זה אומץ. מהחוויות האלה רוכשים ביטחון עצמי".

היה לך יותר מזל או שכל?

"זו פעם ראשונה ששואלים אותי את השאלה הזאת. קצת מזה וקצת מזה. מזל זה דבר חשוב, וגם כישרון הוא דבר חשוב".

כשעברת לעיר הגדולה מילון המושגים שלך השתנה? ראית דברים חדשים?

"ארבע שנים אני כבר לא גרה בבית. ברור שזה מהפך לא קטן".

מושג הזוגיות השתנה אצלך?

"קריירה תמיד היתה הדבר הראשון. אדם גדל, וזה מה שקרה לי. אני רוצה שהבעל שיהיה לי יבין אותי ויילך איתי באש ובמים. בחדרה חייתי על שטנץ של אמא, אבא, אחים, בית ספר. כשעוברים לתל אביב, רואים דברים אחרים ממה שהיית רגיל".

את מרגישה צורך שהמשפחה תהיה גאה בך, בייחוד לאחר שאביך ז"ל לא זכה לראות אותך מצליחה בגדול?

"בלי שום קשר לעניין של לרצות אנשים, אני עושה את מה שאני אוהבת לעשות ואוהבת לשמח אנשים. בהופעה ב'היכל התרבות' בת"א ממש הרגשתי את אבא, כשהקדשתי לו שיר. אמרתי לקהל: 'אני מרגישה שהוא איתנו'".

לייצג את ישראל באירוויזיון זו אחת משלוש משאלות שלך, ותבצעי זאת בקרוב. את הרצון לשיר עם איברהים טטליסיס כבר מימשת. ומה בנוגע לשיר עם מייקל ג'קסון, גם זה יגיע?

"אני מאמינה שכן, רק שהוא ירגיש טוב עד שאני אגיע. החלום שלי הוא שיכירו אותי בכל העולם".

כמה העדפות אישיות: מה הצבע האהוב עלייך?

"כחול או לבן. בבגדים זה שחור. אדום זה זוהר וסקסי. בקיצור, אתה יכול להכניס את כל הקשת".

מה את אוהבת, קפה או תה?

"תה, בטח תה. אתה יודע כמה סוגים של תה יש, מה זה טעים".

מה יותר נוח לך ללבוש, מכנסיים או שמלה?

"בטח מכנסיים. הרבה יותר נוח. מי קבע, למשל, שבאירוויזיון אני חייבת להופיע עם שמלה?".

כשתתחתני, מה את רוצה שייוולד לך, בן או בת?

"אמממ.... אחד כזה ואחד כזה... אני רוצה ילד מכל סוג".