התוכנית הכלכלית: ככה לא מטילים מס חדש

במסגרת תוכנית החירום הכלכלית, שאושרה בכנסת ב-5 ביוני, נכלל גם סעיף המבטל את התקרה לדמי ביטוח לאומי. דברי ההסבר להצעת החוק מבהירים היטב את מטרתו ומשמעותו של צעד זה: "דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות נגבים בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי ועד לתקרות הקבועות בחוק. נוכח הצורך לבצע התאמה בתקציב המדינה עקב המצב הכלכלי שאליו נקלע המשק, מוצע לבטל, כהוראת שעה, את התקרות הנזכרות, כך שלא תוגבל ההכנסה החייבת לעניין דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בלבד. התקרות לתשלום גמלאות וקצבאות לפי החוק האמור יישארו בעינן".

מס שנגבה ע"י ביטוח לאומי

לדמי הביטוח הלאומי תכונה אחת חשובה, המונעת מהם להיחשב למס: חלק מהגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי (דמי לידה, דמי פגיעה בעבודה, תגמולי מילואים) תלויות בגובה השכר המבוטח. תכונה זו אינה מתקיימת לאחר אישור החוק החדש ומדברי ההסבר אנו למדים שאכן מדובר במס ולא עוד בדמי ביטוח. אמנם מס זה, החל על הכנסת עבודה, נגבה על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על ידי נציבות מס הכנסה, אך מעבר להבדל זה בזהותם של גובי המס מדובר במפורש ובאופן חד משמעי במס.
ההבדל בזהותם של גובי המס אינו קוסמטי בלבד, והוא חורג מהשאלה למי תשולם "תוספת בושה" מוגדלת עקב הטלת המס. הטלת המס באמצעות דמי הביטוח הלאומי יוצרת באופן אוטומטי שלל פטורים ממס זה, פטורים שאין להם כל הצדקה.

הרבה יותר ממס העשירים

מה גובה המס בו מדובר? התקרה לדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות עומדת כעת על 34,820 שקל לעובד ו- 27,856 שקל למעביד. על חלק השכר שמעל לתקרות אלה ישלם העובד מס נוסף בשיעור 9.7% מהשכר, והמעביד ישלם מס נוסף בשיעור 4.93% מהשכר.
מדובר בהעלאת מס חסרת תקדים בגובהה. רק לשם השוואה: "מס העשירים", שהוטל בתחילת השנה על אותה אוכלוסייה (פחות או יותר) הוא בשיעור 0.5% בלבד, ותוספת דמי הביטוח הלאומי שישלמו המעסיקים בגין כלל העובדים היא בשיעור 1% בלבד. המס הנוסף חל אמנם על עובדים שהכנסתם מאפשרת נשיאה בנטל זה, אך אם נוסיף זאת לקיצוצי שכר מהם סבלו באחרונה לא מעט עובדים ברמות שכר אלה, מדובר בתוצאה בהחלט לא נעימה. גרוע מכך מצבם של רבים מהמעסיקים של עובדים אלה, שספק עד כמה הם מסוגלים, במצב הנוכחי, לשאת בנטל הנוסף.

חגיגות הפטורים כבר החלו

כל המשמעות החמורה הזו מתגמדת מול דברי ההסבר להצעת החוק, הקובעים שהמשק הישראלי נמצא כעת "במיתון העמוק ביותר ב- 50 השנים האחרונות". במצב זה ברור שכל ישראלי שלב ציוני פועם בקרבו יישא בשמחה בעול הנוסף, בתנאי קטן אחד: שלא ייצא פראייר!. מיד נברר האם תנאי זה מתקיים.
כאמור, תוספת המס היא בשיעור 9.7% לעובד ו- 4.93% למעביד. כעת נמנה את הפטורים ממס זה, אותם פטורים הנובעים כאמור מהטלת המס במסגרת חוק הביטוח הלאומי:
* עובד שגילו 70 שנה ומעלה ועובדת שגילה 65 ושנה ומעלה: העובד פטור כליל מתוספת המס, המעביד ישלם תוספת מס בשיעור 0.55% בלבד. למרבה המבוכה, מפטור זה נהנים שניים מהאחראים הבולטים למס החדש: ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר החוץ, שמעון פרס. ההגנה המקובלת לאיש ציבור שנמצא בו רבב, "לא ידעתי, לא הבנתי", לא תעמוד להם מעתה, שהרי הדברים כתובים פה, שחור על גבי לבן.
* עובד שגילו 65-70 שנה ועובדת שגילה 60-65 שנה: העובד יחויב בתוספת מס בשיעור 8.2%, ומעסיקו ישלם תוספת מס בשיעור 4.49%. הקלת המס במקרה זה אינה גבוהה, אך אין הצדקה לכך שבמצב החירום, הדוחף את המדינה לצעד קיצוני זה, יחויבו עובדים אלה במס מופחת יחסית לזה שישלמו עמיתיהם הצעירים יותר, שבהם גם כאלה המשרתים במילואים.
* עובד זר המועסק בישראל: העובד ישלם תוספת מס בשיעור 0.6% בלבד, ומעסיקו ישלם תוספת מס בשיעור 0.7% בלבד. על העובדים הזרים נמנים גם עובדים בכירים של חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל. האם יש הצדקה לכך שמנכ"ל סיטיבנק בישראל, למשל, ישלם פחות מהמקביל לו ברמת השכר בבנק הפועלים?
* חייל בקבע משלם דמי ביטוח בריאות מופחתים, ולכן תוספת המס החלה עליו תהיה בשיעור 7.3% בלבד (לעומת 9.7% לאזרח). את רמת השכר שבה מדובר ניתן למצוא, להערכתי, רק בקרב מיעוט מבוטל של חיילי צה"ל: אלופים, בכירי הטייסים וכדומה. ובכל זאת, הרי מדובר במס נוסף, הנובע ממצב החירום שהמשק נקלע אליו. האם יש הצדקה שראש אט"ל הנוכחי ישלם מס בשיעור מופחת מזה שמשלם קודמו בתפקיד, עמי סגיס, שהפך לאזרח? אם יש הצדקה כזאת, ואולי אפילו הצדקה לפטור מוחלט ממס הכנסה לאלופי צה"ל, עליה להיאמר במפורש ולזכות לדיון ציבורי, ולא להיווצר בחוסר דעת.

מתנות והטבות בלי דיון

"מה אתה מתרגש?", יאמרו הציניקנים, "גם במס הכנסה יש הרבה פטורים: חוק הנגב, פטור לעובדי משמרות, זיכוי לחייל משוחרר ועוד ועוד". לאלה יש להשיב כי יש הבדל מהותי בין כל הפטורים ממס הכנסה ומדמי ביטוח לאומי לפטורים שנמנו לעיל.
בכל הפטורים הקיימים בפקודת מס הכנסה ובחוק הביטוח הלאומי התקיים דיון בכנסת. אפשר להתווכח על ההצדקה לחלקם ואפשר גם לפקפק על איכות הדיון שהתקיים, אבל מה שחשוב שהוא אכן התקיים והפטור ניתן בהתאם לשיקול דעתו של המחוקק. לא כך הדבר במצב הנוכחי. לכל הפטורים שנמנו לעיל אין שמץ של הצדקה, ובמתן הפטורים אין שמץ של שיקול דעת (מובן שאין כל רמז לפטורים בדברי ההסבר להצעת החוק). הם ניתנים אך ורק כתוצאה מהטכניקה של הטלת המס, טכניקה ש"קוסם המסים" במשרד האוצר שלף מכובעו.
מיד עם פרסום הכוונה לבטל את התקרה לדמי ביטוח לאומי החלו חכמי המסים לפרסם עצות כיצד לחמוק מהמס הנוסף. אם היו באוצר כאלה שקיוו שהעובדים הבכירים לא ימהרו ללכת בדרכים אלה, דומני שהאמור לעיל מצמצם מאוד תקווה זו. בסופו של דבר, אף אחד אינו רוצה לצאת פראייר.

דוד שי הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן-טק ומחבר הספר "ניהול השכר וחישובו" בהוצאת "סדן".