גם גייז, גם בני אדם

עבור מרבית האנשים, סקס הוא עניין די נעים, עד שמוסיפים את המילים "בין גברים". בין נשים זה בסדר, אבל בין גברים? איכס וגם פוי. אלא אם הם במקרה בכלא, ושם כידוע, אין ברירה. מבלי להיכנס לניתוחים-בשקל של למה, איך ומי אשם, הטלוויזיה של השנים האחרונות הוכיחה כי סקס-בין-דומים יכול להיות מרגש באותה מידה כמו סקס-בין-שונים. פשוט צריך לא להתנשא, לא לשפוט ובאמת לרצות לתאר אהבה, או סתם סקס טוב. כל אלה, ועוד, מככבים בעונה החדשה של "הכי גאים שיש", שמתחילה ביום שבת הקרוב (ערוץ 3, 23:35). בסדרה משתלבים היטב בחורים חתיכים, חילופי-נוזלים, סמים, וניגוב הנוזלים של קודם, לצד רגשות, התלבטויות ועיסוק בנושאים מהותיים. כל אלה מתובלים בהרבה עירום גברי שעשוי להוביל לתסכול בקרב חסרי הביטחון שבין הצופים. פה ושם, בעת תינוי אהבים לסבי, מגיחים למסך גם שדיים. כן, ידידיי הסטרייטים, גם לכם יש סיבה לצפות.

הסיפור המרכזי של פתיחת העונה עוסק בשיקומו של הנער ג'סטין, שהותקף בסוף מסיבת השכבה בשל מיניותו וספג פגיעות ראש קשות, באדיבות אחד מחבריו ללימודים. בריאן, מאהבו הבוגר, מתחמק ממגע, אבל הדברים אינם כפי שהם נראים על פני השטח. בנוסף, צמד הלסביות לינדסי ומלני מדברות על חתונה, ומייקל חוזר הביתה אך מנסה להסתיר את הסיבות האמיתיות. בנוסף לעלילות האישיות, הסדרה מטפלת פה ושם גם בנושאים עקרוניים כמו פוליטיקה תוך-קהילתית או הייצוג הטלוויזיוני של הגייז. במילים אחרות, מדובר במינון של חצי-דרמה חצי-סבון, אבל זה לא העניין. ההישג הגדול של הסדרה טמון דווקא בשרטוט האנושי ועתיר הניואנסים של הדמויות, למרות שהן לא סטרייטיות: השחצן רב-הכיבושים, המתלבט-רגיש, החנון, הצעיר-תמים וגם כמובן הקלולס-המוחצן, שיושב על אותה משבצת של ג'ואי ופיבי מ"חברים", רק הרבה יותר סקסי. גם בכל הקשור לצילום, לקצב העריכה ולפס הקול, אין שום תלונות. להיפך. הסידרה היא "אי.אר" של ההומואים.

סקס הומוסקסואלי חודר למיינסטרים

כדי להימנע מכמות גדולה של תגובות נזעמות שמסבות לי צער רב, כדאי להזכיר ש"הכי גאים שיש" קיבלה את השראתה מהסדרה הבריטית "קוויר בעיר" (ששודרה בישראל בערוץ YES+). באנגלית, אגב, שתיהן נקראות "Queer as Folk". הטענה הרווחת היא שהגרסה הבריטית טובה יותר, וסביר להניח שזה המצב. בכל אופן, היא ודאי נועזת יותר. הדוגמה הבולטת ביותר היא גילו של הקטין שבחבורה: נתן הבריטי בן 15, ג'סטין האמריקני בן 18. גם העלילות והדיאלוגים מהודקים יותר בגרסה הבריטית, אבל ככה זה כשעושים שמונה פרקים בעונה במקום 20 פרקים, כמקובל בארה"ב. לאחרונה, אגב, הזמינה רשת הכבלים האמריקאית "שואו-טיים" שתי עונות נוספות, ובכל אחת מהן ירד מספר הפרקים ל-16 בעונה. בכל מקרה, אין באמור לעיל כדי לגרוע מאיכותה הגבוהה של "הכי גאים שיש". אז "קוויר בעיר" יותר נועזת? נו, מילא.

גברים חסונים ערומים, למרבה הצער, מעולם לא עינגו אותי כמו תכנית טלוויזיה טובה באמת, ו"הכי גאים שיש" היא, בסופו של דבר, תכנית טלוויזיה מוצלחת. למרות שהבריטים עשו את זה טוב יותר, בהקשר אמריקני הסדרה מהווה פריצת דרך ואין צורך להכביר מילים על היותה התכנית הנצפית ביותר של "שואו-טיים". לאמריקנים אין בעיה לחבק את הסקס של קארי ושות' ואת האלימות של הסופרנוס – גם אלה, כמובן, משודרים ברשת כבלים (HBO במקרה הזה) ולא ברשת שידור מרכזית. כעת, עם הזמנת שתי עונות חדשות בארה"ב, גם סקס הומוסקסואלי ועירום גברי כבר ביצעו את חדירתם הראשונית למיינסטרים. מברוק.

העונה השנייה תעלה בערוץ 3 ביום שבת, 23:35

*