אמנון, תרגש אותי

לפני שנתיים-שלוש, עם ההייפ של "אלי מקביל", נדמה היה כי כולם כאן עסוקים בחתנים ונישואין. לפני שבועיים התברר כי לכל חלום יש שבר, כשדווח כי כל זוג ישראלי שלישי עסוק בגירושין. בכל מקרה, זוגיות היתה ונותרה סוגיה מעניינת, שיכולה להכיל קרקע שלמה רעיונות לסדרת טלוויזיה. "הוא והיא", גרסה לסדרה הקנדית "לאב באגס", שודרה אמש בערוץ 2 (21:50), ועוסקת אקסקלוסיבית ביחסים בין בני זוג. הסדרה מחולקת לאפיזודות קצרות, כמעט כמו מקבץ של מערכונים קומיים קצרים, בהם נחשפים דימויים, אנטריגות פנימיות, ורגעים מחיי היומיום של זוג ישראלי ממוצע, צעיר, סמי-יאפי. אוסנת חכים (נילי) בתפקיד הפטפטנית הבלתי נלאית, עם טונה של ניורוזות ויכולת בלתי נלאית להיות נודניקית אימתנית, אמנון וולף (גיא) מתפקד על תקן הבוק הישראלי, היוצמח הקרבי במיטבו.

עלילות הצבר בעיר הגדולה

הסדרה מתחקה אחר אפיזודות שונות של זוגיות: טלפון מההורים בזמן הסקס, סוגיית הזיונים בזמן מחזור, סקס בזמן ביוץ, עלילות קניות למיניהן, יציאה למסעדות ועוד, ומתמקדת בקטע של 'הישראלי הפשוט בעולם של יאפיות', משהו כמו עלילות הצבר הנוכחי בעידן המותגים. אולם הסדרה סובלת בעיקר מתסריט לא ממוקד, והיא לא ממש מצחיקה. וולף וחכים הם שחקנים מבטיחים, מוכשרים ומתוקים, וצפויות להם גדולות ונצורות, אבל מבין עשרות המערכונים שנגלו לעיני בשני הפרקים הראשונים, שניים העלו חיוך קל על שפתי, וזה לא מספיק לנוכח המאמץ. כאמור, בעיה של תכנים, לא של ביצוע.
יכול להיות שהפורמט של הסצינות הקצרות מקשה על המלאכה. האפיזודות מעבירות תמונה, לכאורה אמיתית, מהחיים עם ספין קומי, אבל הן לא מספיק מוטרפות כדי לזעזע אותנו. קומדיות טובות הן בדרך כלל אלה שמעבירות סצינות רוויות אבסורד שחושפות לאחר מעשה את האמת המרה של החיים. "והוא והיא" רחוקה משם. היא ניחנת באפיזודות נחמדות ובעלות פוטנציאל להיהפך למשהו גדול יותר, אבל הן עדיין לא שלמות ומושחזות כיאות.
כמו כן, הדמויות לא מאופיינות עד הסוף (צפייה במספר סצינות מעלה ניגודים לא מובנים. גיא אוהב סקס או לא?), ויכול להיות שנוכחותם של צמד שחקנים בלבד (לעתים עם הצטרפות של דמויות שאינן נראות) אינה מספיקה כשלעצמה. ברגעים הטובים של הסדרה, ויש כאלה, היא ניחנת בפוטנציאל להפוך למשהו ממש טוב. עם מעט דחיפה קדימה היא גם תוכל להצחיק. ולראייה, סצינת הארוחה שחותמת את הפרק השני ניחנה ברגעים קסומים. לסיכום: יש תקווה.