עוד רגע בלי דודלי

בדו"ח המקיף על הטלוויזיה החינוכית, שהוגש בשבוע שעבר לשרת החינוך, הייתה ביקורת נחרצת: יותר מדי כסף על משכורות והוצאות שוטפות, פחות מדי השקעה בתכניות. רק פרשה אחת, כך נדמה, חמקה מעיניהם של חברי הוועדה המיוחדת. לפני עשרים שנים, פלוס מינוס, היה אחד, פיסטוק, שלקח מפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי. זה היה בשביל העכבר שלו, והוא הבטיח להחזיר, אבל בגלל הצעד הרשלני ההוא, חביתוש לא דיבר כל היום, וגם לא עשה התעמלות בוקר.

הטלוויזיה החינוכית צריכה לעבור, ללא ספק, מתיחת פנים רצינית. האם צריך לסגור אותה? להפוך אותה ליחידה קטנה במשרד החינוך? לא ברור: התשובה היא "לא" אם שואלים את היוצרים בישראל ואת עובדי הטלוויזיה, התשובה היא "כן" אם מבקשים את דעתה של שרת החינוך. מצד שני, אותה שרה אמרה ש"רגע עם דודלי", הסדרה עליה גדלה, נראית היום מגוחכת. בעניין הזה, אתם יכולים לקבל את ההחלטה בעצמכם. הנה כמה קטעי וידאו. התרפקות נעימה.

לא לוקחים מפתח של חביתוש

סוזי סורפרייז

הפתיח של שכונת חיים

השיר של עפרה חזה

אינדיאני דובר אנגלית

שריף גודמן במרדף

הפתיח של פיסטוק

מכונה מהפכנית של ציפיטפוט

פינאלה מיסטר קשטנ'ס סטור

פתיח דלת הקסמים

המציץ אינו נפגע

פתיח דובי דוברמן

פתיח דנידינה

בולבול הקבולבול

סקוטרמן

קישקשתא אומר שלום

הקטעים באדיבות הטלוויזיה החינוכית