ציד משתפי הקבצים

בתקווה להנחית מכת מחץ על תוכנות שיתוף הקבצים הפיראטיות אשר על פי הטענות (הלא מאומתות) של חברות התקליטים פוגעות בעסקיהן, אולפני הסרטים הגדולים צדים מחליפי סרטים דיגיטליים וסוגרים את שירות האינטרנט.
פעילות זו היא חלק ממאמץ מוגבר של תעשיית הבידור לשים קץ לפיראטיות. התאחדות מפיקי הסרטים בארה"ב (MPAA) משתמשת במנוע חיפוש שתר את הרשת בחיפוש אחר עותקים פיראטיים של סרטים חדישים, הלהיט העכשווי בתוכנות שיתוף קבצים כמו קאזה.
על פי ה-MPAA, יותר מ-100,000 מכתבי אזהרה נשלחו בשנת 2001 לספקי אינטרנט בעקבות הפעלת התוכנה. במכתבים אלה מוזהרים מנויי הספקים החשודים בהורדת או העלאת סרטים פיראטיים כי ההתאחדות שומרת לעצמה הזכות לנקוט נגדם בצעדים משפטיים אם ימשיכו בפעילותם.
במסגרת יוזמה חדשה, חטיבת הפס הרחב בתאגיד AOL טיים ורנר מנסה לזהות מנויים שמעלים כמויות עצומות של מידע ולחוסמם. הנימוק של AOL לפעולה זו: כמעט בכל המקרים מדובר בגולשים שסוחרים בעותקים פיראטיים של מוזיקה או וידאו.
"אנחנו לא חוסמים גישה ליישומים או לאתרי אינטרנט", מדגיש מארק האראד, דובר חברת הכבלים "טיים ורנר", "אך אנחנו נוקטים בפעולות שונות כדי לנהל את הפס שלנו לאינטרנט ביעילות ופועלים נגד מנויים שמפרים את תנאי השירות שלהם".
האראד סרב להרחיב בעניין שיטות הפעולה של החברה נגד המנויים האלה, אך הכחיש כי פעילות החברה מתמקדת נגד גולשים שסוחרים בקבצי וידאו ואודיו שאינם חוקיים. לדבריו, הבעיה העיקרית עמה החברה מבקשת להתמודד היא פקקים בתשתית הרשת ולא פיראטיות. עם זאת, ראוי להזכיר כי AOL טיים ורנר היא הבעלים של וורנר ברדרס, אחד משבעת אולפני הסרטים הגדולים, וחברה ב-MPAA. התאגיד מחזיק גם בוורנר מיוזיק, אחת מחמש חברות המוזיקה הגדולות בעולם.

בינתיים, בקליפורניה

הווארד ברמן, חבר קונגרס מקליפורניה, השלים לאחרונה לנסח הצעת חוק שאמורה לאפשר לתאגידי בידור לבלוש ברשתות שיתוף קבצים באמצעות מגוון אמצעים טכנולוגיים, בהם תוכנות שחוסמות העברות קבצים, מפנות גולשים שמחפשים יצירות פיראטיות באתר "וורז" לאתרים "מהוגנים" באופן אוטומטי או מציעות למשתמשי תוכנות שיתוף הקבצים קבצים מזויפים, המתחזים לסרטים חדישים או מוזיקה. זאת, במטרה לבלבל ולייאש את המחפשים ולהחזירם לדרך הישר.
עד כה, חברות התקליטים נקטו ביוזמות עצמאיות דומות של הגשת קבצים מזויפים למשתמשים ברשתות שיתוף קבצים, במטרה לתסכל אותם. למשל, גולשים שניסו החודש להוריד עותקים בלתי חוקיים מאלבומו החדש של אמינם הופתעו כאשר הקובץ שהורידו הכיל משפט אחד שחזר על עצמו שוב ושוב. עם זאת, פעולות מסוג זה עלולות להיות בלתי חוקיות על פי החוק האמריקאי נגד הונאה וניצול לרעה באמצעות מחשבים.
קבצים של סרטים נדירים יותר מקובצי מוזיקה ברשתות שיתוף קבצים מהסיבה הפשוטה שהם גדולים הרבה יותר. גולשים בפס רחב עשויים להמתין כשש שעות כדי להוריד סרט באורך מלא, שגודלו יותר מ-600 מגה בייטים. זאת, לעומת קצב הורדה של מספר דקות עבור קובץ מוזיקה בגודל שישה מגה בייטים.

האולפנים חוששים מהפס הרחב

בין 400,000 ל-600,000 עותקים של סרטים פיראטיים מורדים מהאינטרנט בכל יום, על פי חברת הייעוץ והמחקר "ויאנט" (Viant). זאת, לעומת כשלושה מיליארד קבצים שהורדו בכל יום באמצעות תוכנת שיתוף הקבצים "נאפסטר" בימיה הטובים.
למרות זאת, אולפני הסרטים ההוליוודיים חוששים כי הגידול הנמשך במספר החיבורים המהירים בבתים והשיפור המואץ בטכנולוגיות דחיסת הווידאו יביאו לגידול מהיר בפיראטיות של סרטים בעתיד הקרוב.
"התעשייה שלנו עלולה להיפגע באופן קשה יותר מתעשיית המוזיקה", אומר קן ג'ייקובסן, סגן נשיר בכיר למדיניות אנטי פיראטית ב-MPAA.
עקב חששם של אולפני הסרטים הגדולים, החל ה-MPAA להפעיל באינטרנט תוכנת עיקוב אוטומטית של חברת ריינג'ר און ליין (Ranger Online ) מסאן דיאגו. התוכנה מגלה ל-MPAA את כתובת האינטרנט של מפעיל הקבצים, ובמקרים חמורים ההתאחדות שולחת את פרטיו בצירוף מכתב אזהרה לספק האינטרנט הרלוונטי.
במקרים כאלה, ה-MPAA מבקשת מהספק ליצור קשר עם הגולש ולהציב בפניו אולטימטום: הסר את הקבצים הפיראטיים ממחשבך או שננתק אותך מהאינטרנט. כמעט כל מי שקיבל מכתב אזהרה כזה מספק האינטרנט שלו ציית לדרישות, אומר ג'ייקובסון. עם זאת, אין בידי ההתאחדות תיעוד של מספר הגולשים שנותקו לאחר שסירבו להיענות לדרישות.
לפחות גורם אחד שקיבל מכתב כזה החליט להשיב מלחמה. אתר InternetMovies.com, שפועל מהוואי, הגיש תביעה נגד ה-MPAA בגין "שיבוש פעילות העסקית". חברת האינטרנט המארחת את האתר ניתקה אותו מהאינטרנט לאחר שקיבלה מכתב אזהרה מה-MPAA.

"ספקי האינטרנט מבצעים את עבודת המשטרה"

לורה אוברהלמן מחברת קוקס קומיוניקיישנס, אחד מספקי הפס הרחב הגדולים בארה"ב, אומרת כי ספקי האינטרנט בארה"ב מחויבים להיענות לדרישות ה-MPAA. על פי המסורת המשפטית בארה"ב ובמקומות אחרים, ספקי אינטרנט נחשבים ל"צינור" דרכו משודרים תכנים והם אינם נושאים באחריות משפטית על התכנים האלה. עם זאת, על פי חוק דיגיטל מילניום (1998) האמריקאי, ספקי אינטרנט מאבדים את חסינותם מפני תביעות על הפרת זכויות יוצרים אם אינם מצייתים לדרישות בעלי הזכויות.
מבקרי ה-MPAA תוהים עד מתי ספקי אינטרנט ישתפו פעולה עם תאגידי הבידור בציד הלקוחות שלהם.
"הוליווד גורמת לספקי האינטרנט לבצע את עבודת המשטרה בניגוד לרוחו של חוק זכויות היוצרים", אומר פרד וון לוהמן מארגון החזית האלקטרונית (EFF), שמרבה לייצג אנשים שנתבעו בגין חברות תקליטים ואולפני סרטים בגין הפרת זכויות יוצרים באינטרנט.
אנשי ה-MPAA מסבירים כי לספקי האינטרנט סיבות רבות לשתף פעולה: הם מעונינים למנוע פעילות בלתי חוקית ברשתות שלהם, הם אינם רוצים להיות חשופים לתביעות ולא רוצים שהמנויים שמחליפים קבצי סרטים גדולים יעמיסו על תשתית הרשת שלהם.