הרפורמה במס: חזק, אבל ממש לא אלגנטי

לו היתה מתקיימת אליפות בחקיקה מהירה, אין ספק שהחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב - 2002, היה זוכה באחד המקומות הראשונים. בשמו הפורמלי, כפי שהצגתיו לעיל, החוק כנראה אינו מוכר לרבים מהקוראים, ולכן אסיר את המסכה מעליו – זהו חוק הרפורמה במס הכנסה לפי המלצותיה של ועדת רבינוביץ'.
ההמלצות הוגשו ב- 12 ביוני, ותוך שישה שבועות, ב- 24 ביולי, הפכו לחלק מספר החוקים של מדינת ישראל. זמן זה הספיק כדי לנסח את הצעת החוק, לאשר אותה בממשלה, לדון בה בקריאה ראשונה, לדון בה בוועדת הכספים, להכניס בה שינויים לרוב ולאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.
שר האוצר וחברי הכנסת: כל הכבוד על ההספק. מברוק על התפוקה. אם כל המשק היה פועל בקצב שלכם, לא היה פה מיתון, אפילו פועלי טייואן החרוצים היו נשלחים לכאן לסיור לימודים.
רק לשם השוואה, על הרפורמה שהיתה ב- 1975, בעקבות המלצותיה של "ועדת בן-שחר", עברו ארבעה חודשים של הבשלה, מרגע הגשת ההמלצות ועד לאישורן בכנסת. ותאמינו לי, הצורך של המשק באותה רפורמה היה גדול הרבה יותר מהצורך שלו ברפורמה כעת.

כמה זמן לוקח לקרוא 127 עמודים

הספק נאה היה פה, אבל האם היתה פה דמוקרטיה? האם יש פה איכות? המלצותיה של "ועדת רבינוביץ'" משתרעות על-פני 127 עמודים, והצעת החוק שנולדה בעקבותיהן משתרעת על-פני 63 עמודים. נחוץ זמן כדי לקרוא ולהבין מידע בהיקף כזה. כבר במילים הראשונות של הצעת החוק ניכרים אותותיו של החיפזון: "תזכיר חוק זה" נאמר בהן, כשברור לכל שצריך להיות "הצעת חוק זו". זה עניין טכני קטן, שבא ללמד על החיפזון שבו היו נתונים כל העוסקים בקידום החוק. וכידוע, "החיפזון מהשטן".
עניין טכני נוסף: בסעיף 78 להצעת החוק, כפי שהוגש לכנסת לקריאה שנייה ושלישית, יש הפניה לסעיף 85, בעת שהכוונה היא לסעיף 88. "מה אתה מתרגש", תגידו, "זה לא עשרת הדברות, זה בסך הכל חוק של הכנסת". ובכן, עקב פגם באישיותי, אני הוגה כבוד לחוקי מדינתי, ואני מצפה שחוק המוגש לי יהיה באיכות שתואמת את הכבוד שאני מעניק לו.

חכו לפגמים המהותיים

העובדה שהפגמים שהצגתי לעיל הם רק פגמים טכניים, ולא פגמים מהותיים, אין פירושה שהחוק נקי מפגמים מהותיים. אלא שלאיתור פגמים אלה נחוץ זמן, נחוצה בדיקה יסודית. אין לי ספק שפגמים מהותיים יימצאו, הרי אפילו לחברי "ועדת רבינוביץ'" היו הסתייגויות מהותיות מנוסח החוק. אחדים מהפגמים יתוקנו בצעדי חקיקה נוספים, ואחרים יישארו כקטעי חוק סתומים, שיעסיקו רבות את בתי המשפט.
הנה עניין מהותי זעיר ביותר: חישוב קצר מגלה כי רווק ששכרו 3,500 שקל בחודש ישלם בשנת 2003 מס גבוה ב- 24 שקל לחודש מאשר בשנת 2002. כן, המס יעלה, לא ירד קצת, אלא ממש יעלה. אבל זה עניין זעיר, שאפשר לפתור אותו באמצעות ויתור על בקבוק חלב וכיכר לחם רק שלוש פעמים בחודש. למען ההגינות אציין שהבעיה לא נוצרה בחוק הרפורמה, אך במהלך הדיון בחוק, שמדרגות המס והורדת נטל המס הן עניין מרכזי בו, היה על חברי הכנסת לגלות את הבעיה ולתקן את הטעון תיקון.

האם הח"כים הבינו על מה מצביעים

גם אם אינכם נותנים כבוד רב לחברי הכנסת ולחוקים שהם מייצרים, אין לי ספק שתתרגשו ממשפט הסיום של דברי ההסבר להצעת החוק: "השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה: צפוי הפסד מס של כמיליארד שקלים חדשים בשנה". כאשר דנים בסכום של מיליארד שקל, אפשר לצפות לדיון מעט יותר יסודי מזה שנערך בממשלה ובכנסת. בכל זאת, מדובר בממשלת ישראל, בכנסת ישראל, לא בדירקטוריון של "אנרון".
חוק הרפורמה אושר ברוב מוחלט של חברי הכנסת: 61 בעד, 13 נגד ו-10 נמנעים. האם חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק הבינו את החוק שבעדו הצביעו? האם חברי הכנסת שהתנגדו לחוק הבינו את החוק שנגדו הצביעו? אין לי כל כוונה להעליב את חברי הכנסת, כבודם יקר מאוד בעיני. השאלה שאני שואל היא עניינית.
ביחס למרבית החוקים שמחוקקת הכנסת אין לי ספק שחברי הכנסת העוסקים בהם מבינים את החוק ואת מלוא משמעותו. אי אפשר לומר זאת על פקודת מס הכנסה, ואי אפשר לומר זאת על התיקון שלה בחוק הרפורמה. לא רק שמדובר בתיקון רחב היקף, מדובר בחוק טכני מורכב ביותר, שרק מומחים מבינים אותו. איני מצפה מכל חבר כנסת שמצביע בעד חוק כזה להבין כל תג בו. איני מצפה אפילו מכל חבר בוועדת הכספים שיבין כל תג בחוק. אבל כאשר מדובר בשינוי כה משמעותי (מיליארד שקל בשנה, להזכירכם), אני מצפה שלתהליך החקיקה יינתן זמן מספיק, לפחות כדי שחברי הכנסת ישתכנעו שהמומחים המציגים בפניהם את החוק למדו אותו היטב והם שלמים עמו.

השר קיבל את מה שרצה

וכאן אנו מגיעים לבעיה נוספת, שמונחת בשורש התהליך. לאחר שהשתכנעתם, כך אני מקווה, שחברי הכנסת אישרו חוק שאינם בקיאים בו, ברור שחוק זה נוצר, למעשה, לא על-ידי חברי הכנסת, אלא על-ידי חבריה של "ועדת רבינוביץ'". במצב כזה, האם לא מן הראוי שבעת הקמת ועדה מסוג זה, חברי הכנסת הם שיבחרו את חברי הוועדה, והם שיקבעו את סדר יומה? ועדת רבינוביץ מונתה על-ידי שר האוצר, והוא שהגדיר את סדר יומה. בכתב המינוי לוועדה נאמר אמנם "הוועדה מוסמכת לדון בכל נושא שתמצא לנכון בתחום המיסוי הישיר", אך למעשה לא סטתה הוועדה ימינה ושמאלה מהנושאים שעליהם ביקש ממנה שר האוצר לשים את הדגש. הרכבה ההומוגני למדי של הוועדה משקף את דעתו של שר האוצר, ספק בלבי אם הוא משקף את דעתם של 120 חברי הכנסת.
אז מה אפשר לומר על תהליך חקיקה זה? מהר – כן, חזק – כן, אבל מאוד לא אלגנטי.

דוד שי הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן-טק ומחבר הספר "ניהול השכר וחישובו" בהוצאת "סדן".