לא הסכים לישון על זה

חברת אירופלקס-ישראל פרסמה בביטאון נכי צה"ל הלוחם מודעה אודות מזרן אורתופדי עם שכבות נוחות בשם פילו-טופ, והזמינה את הצרכנים לרכוש אותו. מזרן מעולה, קנו ותיהנו, הבטיחה החברה לקוראים.

ל' מאשדוד, נכה צה"ל, השתכנע וקנה את המזרן. הוא קיבל אותו, לדבריו, ללא שכבות הפילו טופ המובטחות. לדבריו, הוא שאל את המוביל שהביא את המזרן לביתו מדוע אין בו את שכבות הפילו-טופ, וזה השיב לו, לדבריו, כי השכבות הן להמחשה בלבד.

התשובה לא סיפקה את ל' וכאשר בדק התברר לו, לדבריו, כי שכבות של פילו-טופ קיימות במלאי של החברה. לטענתו, החברה סיפקה לו מזרן ללא השכבות בכדי לחסוך לעצמה כספים.

ל' פנה לחברה בכתב ובעל-פה והתלונן על המזרן שסופק לו. לדבריו, המזרן הוחלף באחר - אך גם הוא לא סיפק את רצונו, מאחר שהחל להיפרם זמן קצר לאחר שקיבל אותו. לדברי ל', נציגי החברה ביקרו בביתו, ראו את מצבו של המזרן וביקשו לקחת אותו לתיקונים. ל' לא הסכים כי המזרן יתוקן, ואמר לאנשי החברה כי אין לו יותר אמון בהם ודרש מהם לקחת את המזרן ולהשיב לו את כספו.

בקשתו נדחתה ול' פנה לבית המשפט לתביעות קטנות בעיר מגוריו והגיש תביעה של 5,100 שקל נגד אירופלקס. ל' ביקש מבית המשפט לחייב את החברה לשלם לו את הסכום כפיצויים בגין עוגמת נפש, טרחה והוצאות משפט.

אירופלקס הגישה כתב הגנה ובו הכחישה את טענות התובע. התביעה טורדנית וקנטרנית ועל בית המשפט לדחותה על הסף ולחייב את התובע לשלם לנו הוצאות משפט, טענה אירופלקס, מודעת הפירסום בעיתון הלוחם היתה לשם המחשה בלבד, והתובע לא הזמין מזרן מסוג פילו-טופ.

החברה הודיעה, כי היא מוכנה לפנים משורת הדין ומתוך התחשבות במצבו של התובע לספק לו מזרן מסוג פילו-טופ, אם התובע יוסיף ל-2,600 השקלים ששילם עבור המזרן עוד 778 שקל.

בשלב זה הגיעו הצדדים, בהמלצת השופט חיים טובי, להסכם פשרה. בהסכם הוחלט כי החברה תשיב לתובע - מבלי להודות בטענותיו - 2,000 שקל, ותשאיר אצלו את המזרן.