ירידה דרמטית בדירוגה של הרשות להגבלים עסקיים הישראלית

הממונה על ההגבלים העיסקיים, דרור שטרום, לא שמח, מן הסתם, לקבל את תוצאות הסקר שערכה חברת הדירוג הבינלאומית GLOBAL COMPETITION, המדרג את רשויות ההגבלים העסקיים ב-52 מדינות.

GLOBAL COMPETITION מתמחה בתחום ההגבלים העיסקיים, ומוציאה לאור ירחון נפוץ בתחום. עד לפני שנתיים לא נכללה ישראל בדירוג, והיה זה הממונה הקודם, דוד תדמור, שהכניס את ישראל למועדון. בתקופתו דורגה רשות ההגבלים בישראל במקום השני, ואילו על-פי הסקר האחרון הידרדר מעמדה של רשות ההגבלים שבניהולו של שטרום למקום ה-22 בלבד.

יש להניח ששטרום לא ממש הופתע מהתוצאות. לפני פרסום הסקר שוחחו נציגי החברה עם עשרות עורכי-דין, כלכלנים ואנשי עסקים ישראלים, במשך חמישה חודשים. הרוח השלילית כבר ריחפה באוויר.

תפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים קיים בישראל כ-35 שנה. במהלך רובן בוצע התפקיד על-ידי פקיד של משרד התעשייה והמסחר, והיה למעשה מחוסר תוכן ממשי. האחראי למהפך במעמדו של התפקיד היה ד"ר יורם טורבוביץ'. בשנת 1991 מינה שר התמ"ס דאז, משה נסים, משפטן צעיר מהשוק הפרטי לתפקיד היועץ המשפטי של המשרד. טורבוביץ' היה אז בן 33 בלבד.

טרובוביץ' מזנק (ותדמור אחריו)

ב-1992 מינה חריש את טורבוביץ' לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים. טורבוביץ' למעשה הקים את רשות ההגבלים כפי שאנחנו מכירים אותה היום, ותוך 5 שנים יצק לתוכה תוכן חדש לחלוטין. היו שטענו נגדו כי הוא היפראקטיבי", אך למעשה טורבוביץ' היה הראשון שקרא את המפה, הבין את גודל הנכס שנפל לידיו, ויצא להסדיר את חוליי המשק הישראלי.

כמעט בן לילה הפכה הרשות להגבלים עסקיים לאחד הגופים החזקים במדינה. כל מנכ"ל, עורך-דין או סוחר - כולם נזקקו לממונה, כדי לבצע מהלכים עסקיים. במהלך כהונתו הפך טורבוביץ' את רשות ההגבלים לאחד מגופי האכיפה החזקים במדינה, תוך הרחבה עצומה של סמכויותיו והטבעת מושגים חדשים במשק.

הוא הפך לאימת המונופולים ולסדין אדום בפני כל החברות במשק. כל המקטרים והממורמרים מתפקודו התקפלו תוך זמן קצר. המציאות השתנתה - והם נאלצו להתמודד עם המציאות החדשה, שטורבוביץ' שרטט במיומנות.

טורבוביץ' פעל נמרצות להסדרת משק האנרגיה, הסדרת שוק תחנות הדלק, שוק התקשורת, הבנקים, רשתות השיווק - כולם זכו ליחס מצידו. הוא חידש את מושג המונופולים", ודאג להכריז על חברות כמונופולים כדי שיהיו כפופות למגבלות. טורבו, כפי שכונה, הגיע לקרקע בתולה, והחל בבניית התשתית.

ב-1997, כשהוא בשיא תהילתו, העביר טורבוביץ' את השרביט לעו"ד דוד תדמור. תדמור, שותף במשרד לוי-תדמור וחבר בית הדין להגבלים עסקיים, היה עשוי מחומר דומה: משפטן צעיר, מבריק ומלא אמביציה.

ואכן, הוא נכנס לנעליו של טורבוביץ' - והן נמצאו הולמות את מידתו. פעילותו של הממונה על ההגבלים מוסדרת בחוק. אפשר לפעול על-פי החוק היבש, ואפשר גם לתקן ולעדכן את החוק, כפי שעשה תדמור לא אחת. פעילותו של הממונה פתוחה גם ליצירתיות אישית, כמו תוכנית האכיפה הפנימית שיזם תדמור.

כמו קודמו, לא היה ענף במשק שזכה לחסינות מידו הארוכה של תדמור. הוא היה אחראי להסדרת שוק כרטיסי האשראי, הגבלת האחזקות הריאליות של הבנקים, הכרזה על חברת החשמל וענקים אחרים כמונופול, הפרדה בין הקונצרנים הגדולים דאז - כלל וכור, הפרדת הבנקים מקופות הגמל, וזו רק רשימה חלקית.

תדמור גם ייזכר גם כמי שהרחיב והעצים את טווח הפעולה של הרשות, תוך הגדלה משמעותית של היקף כוח-האדם בה.

"אין עוררין ששני הממונים הקודמים ביצעו את התפקיד בצורה טובה", אומרים גורמים בכירים במשק, "עם זאת, כישוריהם היחצ"ניים העלו תרומה נכבדה למעמדם". תדמור וטורבוביץ' הופיעו בתקשורת חדשות לבקרים. קוקטיילים, ערבי התרמה, כנסים - כל אלה היו המגרש הביתי שלהם. בתפקיד הם היו קשוחים וענייניים, אך מחוץ לשעות העבודה הם היו חברים של כולם".

לשטרום חסר את 'שטרום'

ב-2001, כשנכנס עו"ד דרור שטרום לתפקיד, ריחף מעליו צילם של שני קודמיו, והציפיות ממנו היו גבוהות. שטרום, 40, נשוי ואב לשניים, נחשב גם הוא למשפטן מבריק. הוא החל את הקריירה המשפטית שלו כסטאז'ר אצל חיים צדוק, ובהמשך הפך לשותף במשרד. הוא התמחה בעיקר בתחומי המשפט המסחרי.

ב-1997 קיבל טלפון מתדמור, שהזמין אותו להצטרף אליו כיועץ המשפטי וכמספר שתיים ברשות ההגבלים. בתפקיד זה נחשב שטרום להצלחה גדולה, ותדמור את שטרום" נחשבו לצוות מצוין. יש גם כאלה שטוענים כי הצלחתו של תדמור היתה לא מעט בזכות שטרום.

"הבעיה היא שלשטרום אין עכשיו את 'שטרום'", אומר גורם המקורב לרשות. כשתדמור פרש מונה שטרום לממלא מקום זמני. כעבור כמה חודשים, בפברואר 2002, הוא קיבל את המינוי הקבוע משרת התמ"ס דליה איציק.

משיחות עם אנשים שעבדו מולו, מקורבים ואחרים, עולה תמונה חיובית. שטרום מוערך מאוד בקהילה המשפטית. קשה להיות בתפקיד כזה מבלי שאינטרסנטים לכאן ולכאן ישמיצו אותך. "תמיד יש צד אחד שלא מרוצה", מסבירים גורמים במשק. בארכיונים אפשר למצוא התבטאויות ואפילו מאמרים של תעשיינים כמו מנכ"ל כלל לשעבר, דוד ויינשל, נשיא התאחדות התעשיינים, עודד טירה, ומנכ"ל כלל-תעשיות לשעבר, רימון בן-שאול, הטוענים כי "הממונה מתערב יותר מדי". כך שזה רק טבעי כי גם שטרום יהיה חשוף לביקורת שחלקה הגדול מגיע מגורמים המדברים מהפוזיציה". ובכל זאת, לא הכול ורוד בממלכת ההגבלים העסקיים.

בסקר של GLOBAL COMPETITION, למשל, קיבל תחום הטיפול בקרטלים ברשות הישראלית ציון נמוך במיוחד. חקירות הרשות בתחום הפלילי לוקחות זמן רב, לעתים שנים", נכתב. ציון נמוך ניתן לרשות גם בסעיף היעילות, וזאת עקב הזמן הממושך שלוקח לה לקבל החלטות. עוד נכתב כי שיעור גבוה מהמרואיינים התלונן על חוסר עקביות בעמדות הרשות. תשובות המרואיינים בנושא העצמאות היו חלוקות - חלק טענו להשפעה פוליטית בהחלטות הרשות בעניין מיזוג חברות הכבלים.

מינויו של שטרום לממונה על ההגבלים העסקיים הותיר חלל במחלקה המשפטית של הרשות. כעבור כשישה חודשים מונתה לתפקיד היועצת המשפטית עורכת דין צעירה, מיכל הלפרין. אם בתקופת תדמור היתה המחלקה המשפטית החזקה ברשות, הרי שעתה, בתקופת שטרום, דווקא המחלקה הכלכלית, בראשות מנחם פרלמן, צוברת כוח ותאוצה. להלפרין, כך טוענים גורמים שבאו במגע עם הרשות, חסר בעיקר ניסיון.

חלק מהגופים הנמצאים במגעים עם הרשות טוענים, כי חלים בה עיכובים גדולים, סחבת, ביורוקרטיה ובכלל - ירידה ביעילות. מאז נכנס שטרום לתפקידו, עזבו 3 מ-5 ראשי הצוותים, והרביעי צפוי לעזוב בשנה הבאה. אומנם גל עזיבות בעקבות חילופי בכירים אינו נדיר, אך נראה כי במקרה זה חבלי הקליטה קצת קשים ומסרבלים את התפקוד השוטף, כך לפחות מדווחים גורמים הבאים במגע עם הרשות.

התוצאה של כל אלה: שטרום עצמו מתקשה להשתלט על הכל. ידיו מלאות, בעיקר בעבודה שמספק לו תחום התקשורת. בענפים אחרים מתלוננים על "הזנחה" מסוימת. ברשות עצמה טוענים כי לא נותר לו זמן להתעסק בעניינים השוטפים ובתחום האישי.

ויחסי ציבור? זה ממש לא הצד החזק שלו. לשטרום אין זמן אליהם, וזה, כך נראה, גם לא משאת נפשו.

עוד נשמעות טענות לפיהן שטרום לא ביצע שינויים מהותיים, יצירתיים", בתוך הרשות. במקום זאת, הוא ביטל את המחלקה המיוחדת שהקים תדמור לאכיפה בתוך חברות. הרעיון היה שכל חברה תמנה "קצין אכיפה" פנימי, שיהיה אחראי על נושאי ההגבלים העסקיים, ובכך תיווצר מודעות תמידית לנושא. כמו כן הציע תדמור הקלות להנהלת החברה באם יתבצעו עבירות, על אף קצין האכיפה.

תגובות מהשוק הפרטי

שטרום זוכה גם ללא מעט תמיכה, ולא רק מבעלי עניין. יש הטוענים, כי "רשות הגבלים טובה היא כזו שלא מרוצים ממנה". עוד אומרים, כי ידיו אכן מלאות בתחום התקשורת, אך העבודה שעשה בנושא היא טובה. "הוא הבין את המצוקה, נרתם לנושא ונתן גז", אומרים גורמים בענף. ואכן, בסעיפי המומחיות הכלכלית וטיב כוח-האדם זכתה הרשות לציונים גבוהים.

דוברים חריפים יותר אומר, כי לשטרום נעשה עוול גדול. הנעליים של טורבוביץ' ותדמור גדולות - הם סללו את הדרך ועשו את המהפיכות. טורבוביץ' התחיל מאפס, ומשם אפשר רק להצליח. תדמור קיבל ירושה שהצריכה עוד עבודה, ואילו שטרום כבר קיבל את הרשות כשהיא נמצאת בשיאה. לא נותר מקום למהפיכות או לצעדים מעוררי הדים, ושטרום נותר עם העבודה השחורה. שלא לדבר על זה, מוסיפים דוברים אחרים, שאילו כישורי היח"צנות שלו היו רק דומים לקודמיו, הסקר היה נראה אחר לחלוטין.

שטרום עצמו הסתפק בתגובה לדוח ואמר, כי "הסקר מבוסס על תגובות מהשוק הפרטי, עליו מפקחת הרשות. מעורבות הרשות בעיסקאות במשק ובתחומי האכיפה לא בהכרח הופכות אותה לחביבת הקהל".