כיצד הפך אח"י אילת לסוהו של הקריות?

רחוב אח"י אילת בקרית חיים הפך בתוך זמן קצר מרחוב מנומנם לאזור מלא פעילות. הרחוב הוותיק, שבעבר הלא רחוק היתה גאוותו על ה"צרכניה" המקומית, בית העסק היחיד בכל הרחוב, ביצע סיפוח זוחל והפך לסוהו של הקריות. בעבר היה שמו "רחוב כביש ראשי". השם הוחלף ב- 1967 לאחר טביעתה של המשחתת אח"י אילת. זקני קרית חיים שחולפים ברחוב מתקשים להאמין למראה עיניהם. פתאום, בן לילה, הם מגלים עוד ועוד בתי קפה שנפתחו להם מתחת לאף. לתופעה זו גם צדדים פחות סימפטיים: פתיחת בתי הקפה והפיצוציות גרמה לבעיות חנייה קשות ברחוב, ומעל לכל, הפכה את הרחוב, החל משעות הערב, לפקק אחד גדול. היום למדו כבר הנהגים המקומיים להימנע מלעבור ברחוב בשעות הבילויים, והנוהגים ברחוב הם רק דייריו או מי שחייבים לעשות זאת. השאון וההמולה, הנשמעים ברחוב בכל ערב, משכיחים את העובדה שעד לפני מספר שנים מנת פלאפל היתה בו מצרך נדיר. אח"י אילת 2002, על שלל בתי העסק המרובים שבו, החל מדוכני מזון מהיר, מספרות, פיצוציות, בתי קפה ובעצם מה לא, מהווה היום אבן שואבת לתושבי קרית חיים בפרט ותושבים משאר הקריות, ובכלל מהאיזור כולו. ובקיצור: אם אתה קרייתי צעיר בגיל או בנפש, זה המקום להיות בו. כאן הדברים קורים. כאן אפשר לשבת על כוס קפה עם הפנים לרחוב, להחליף מבטים, טלפונים ולהרכיש קרייתי אמיתי. הו שאנז אליזה.

הו הפיצוציות

באח"י אילת פינת רחוב השיירה עמדה עד לפני מספר שנים הפיצוצייה הראשונה ברחוב, עם מספר מצומצום של מוצרי יסוד בסיסיים. הוותיקים בוודאי לא יתקשו לזכור את הגברת הזקנה והנחמדה שעמדה במבנה של מספר מטרים רבועים.
היום יש פריחה גדולה בענף הפיצוציות. שמא לומר – פיצוץ של ממש. לקיוסקים הפתוחים במשך שעות היום, ולמזנון של קלוד, אשר שינה אף הוא את מראהו לאחרונה וקיבל אופי פיצוצי, הצטרפו גם הפינאט'ס והתות קפה. לשלושתם, אגב, מספר שולחנות המשמשים את מי שחשקה נפשו בכוס קפה באופן פחות פורמלי וכן מאפשרים לקרייתי שתמיד נזכר מאוחר, לקנות חלב או סיגריות בשעות הלילה.
קחו לדוגמה שוב את אותה הפיצוצייה של קלוד. מול המראה התלויה בו נעמדת עוברת אורח, מסדרת עצמה ומחליקה יד בשיער. "אין לדעת מה יקרה בעוד רגע", היא אומרת. אכן, הסבירות שאביר חלומתיה יחלוף ברגעים הקרובים, היא יותר ממקרית. צעירים רבים שותפים את הרחוב ואולי אחד מהם יצוד את מבטה. הרגע הזה מבחינתה עלול להיות קריטי.

הו, בתי הקפה

אז נכון שאם אתה רעב, זה הרחוב שלך. מגוון המזון המהיר ברחוב הוא אדיר. פיצות, פלאפלים, אוכל תימני ומאכלים ביתיים. ניתן למצוא כאן הכל.
אבל בתי הקפה הם גולת הכותרת של הרחוב. הם אלה השואבים אליהם את חיות הלילה המקומיות. אכן, למרות הלחות הגבוהה לא יוותר התושב המקומי על רצונו לראות ולהיראות ויעדיף לשבת בשטח הפתוח של בתי הקפה ולא באזור הממוזג. ב"דיזל", מוסך מקומי יעוד והסנונית הראשונה בין בתי הקפה הגדולים, ההמולה גדולה. "החלטתי לצאת הערב לבלות. אין לי טעם להתרחק כי כל מה שאני צריך נמצא קרוב. יש כאן הרבה אנשים ונשים יפות, טבעי שנשב כאן, לא?", אומר יורם בן הרוש, בליין מקומי. "אני ממליץ גם לחברים מתל אביב לבוא לבלות כאן. מרשים ומרווח כאן והקהל לטעמי". "כשבאות ארבע בנות ומתיישבות בשולחן", מצביע בן הרוש בעיניו, "הן לא באות רק לרכל, אלא גם להסתכל ולהכיר בתקווה שהן יצאו עם קשר, טלפון או משהו אחר".
ב"בורדו" מתנגנת מוסיקת רקע קצבית ויפים ויפות מסביב לשולחנות ולכורסאות נראים כמתעניינים יותר במה שקורה במרחב מאשר במי שיושב מימינם ומשמאלם. "יש כאן מהפך תרבותי שאני חושב שלא קרה באף מקום אחר בארץ בתקופה כזו קצרה", אומר רונן שועי, איש יחסי הציבור של המקום, "אח"י אילת זה העורק הראשי מבחינתי של חיפה והצפון. כמות האנשים שפוקדת את המקום היא עצומה. המקומות כאן צעירים ודינמים. עוד שלוש שנים יהיה כאן פסטיבל אהבה ברחובות".
אח"י אילת הוא שינקין התל אביבי?
"שינקין הוא בסך הכל רחוב קטן שיש בו בית קפה של עשרים אנשים שהולכים בכפכפים. כאן לא הולכים בכפכפים. פה מתלבשים יפה ונהנים. בשינקין באים כל המסטולים וכאן מבלים המשודרגים".

הו, בר אחד לרפואה

אבל למרות הדברים האלה, ניכר כי גם מטיילים בכפכפים ניתן למצוא ברחוב הייחודי הזה. בין הבליינים אפשר לראות ילדים שחורשים את הרחובות, הלוך ושוב ומנסים להפיג את השיעמום, זוגות שיצאו לשאוף אוויר או לטייל עם הכלב, וכמובן שוטרים שמחפשים רכבים של בלייני החונים שלא כחוק, לאו דוקא באשמתם, והופכים את הבילוי שלהם ליקר. בין שלל בתי הקפה המוזכרים ובתוספת ה"וניל" וה"סאנרייז", ניתן למצוא גם בר קלסי שכונתי, ה"ברום".
"הלקוחות כאן הם לקוחות קבועים כמו תחנת מעבר. אנשים נכנסים על הדרך בלבוש יומיומי עם הכלב, שותים בירה או שוט ויסקי וממשיכים", אומר עוזי אוברלנד, ברמן במקום.

הו, המוסדות הציבוריים

בשעות היום פועלים ברחוב כל המוסדות הנחוצים לניהול אורח חיים תקין. בנקים, בית דואר חדיש, סניף מנהל הפנים של עיריית חיפה והמוסד לביטוח לאומי. אז נכון שמדובר בבירוקרטיה מעיקה בדרך כלל, אבל הפלוס הוא שבין סידור לסידור אפשר לערוך קניות בסופרמרקט, בפיצוציות הפזורות ברחוב, או סתם לנוח לקפה של בוקר באחד מבתי הקפה הפזורים לאורך הרחוב.

הו החנייה

ש' (38) דייר רחוב ותיק המתגורר בסמוך לאחד מבתי הקפה, ביקש להישאר בעילום שם. לא, הוא לא מתלהב כל כך מהרנסנס של הרחוב בו הוא מתגורר.
"זה מאד נחמד שיש איפה לבלות והרחוב תוסס. אבל מצד שני, פקקי התנועה, בעיקר בערבים ובסופי השבוע, הם פשוט בלתי נסבלים. נוצר פקק מהכניסה לקריה לכל אורך הרחוב, וכתושב הרחוב, או בכלל תושב קרית חיים, אתה מוצא את עצמך בפקק, כאילו עומד בנתיבי איילון". "בעיות החנייה ברחוב הן קטסטרופה. לי, אישית, יש חנייה פרטית. ולמרות זאת קורה לא פעם שמישהו חוסם אותה, בדרך כלל 'רק לרגע', ומתחיל סיפור שלם רק כדי לאתר את בעל הרכב. אני לא מתנגד לתרבות בילוי בקרית חיים, אך היא צריכה להיות מסודרת, עם מקומות חנייה מסודרים ורבים ואולי גם איזשהו פתרון לעומס התנועה, שחלקו נובע גם מבעיות החנייה".
מעיריית חיפה, האחראית על הרחוב, נמסר בתגובה: "עיריית חיפה רואה ברחוב אח"י אילת את ציר הפעילות המסחרי והבידורי המרכזי של הקריות. עם זאת, מקפידה העירייה על כך שהפעילות במקום תיעשה במסגרת החוק, תוך איזון בין הנאת הבליינים לשמירה על איכות חיי התושבים המתגוררים ברחוב. העירייה תתחיל בביצוע תוכנית להסדרת התנועה והחנייה ברחוב. במקביל מתנה העירייה את היתרי הבנייה ברחוב בהוספת מקומות חנייה תקניים בשטח המגרש עליו מתוכננת הבנייה. בצומת אח"י אילת, שבטי ישראל וחומה ומגדל נבחן שינוי זמני בהסדרי התנועה במטרה להתמודד עם בעיות בטיחות התנועה במקום".