פר גינט בין העטלפים בלילה מיוזע

"פר יצא למסעיו...", בית הספר לאמנויות הבמה - מכללת סמינר הקיבוצים בשיתוף תיאטרון הקיבוץ
מסע של תשעה שחקנים, שני נגנים, מעצב, תאורן, שני עוזרי במאי ובמאי בעקבות "פר-גינט".

טקסט: מתוך "פר- גינט" על פי מחזה מאת: הנריק איבסן. תרגום : לאה גולדברג
עיבוד ובימוי: יגאל עזרתי. עיצוב: אורי און. תאורה: זיו וולושין. יעוץ תנועה: גבי אלדור. נגינה : אלכסיי סובה ועזאר עבו. הפקה: איתן גנוסר.

בהשתתפות:
בוגרי שנה ג' משחק

לא שזה כזה נפלא ומושלם, בסך הכל הצגת סטודנטים, צעירים נחמדים, נמרצים ואחת שבולטת מעל כולן ומקרינה מין זוהר שיוביל אותה הלאה ומי שיראה את ההצגה לא יתקשה לנחש בעצמו.
אבל - בעיקר בגלל הקונספט.
הצגה שהיא סימון-של-קונספט והקונספט הוא מעניין.
פר-גינט הוא מחזה-מסע, והבמאי יגאל עזרתי בנה הצגת-מסע. פר-גינט שייך למסורת היצירות המבוססות על מסע חיפוש, מה שנקרא QUEST . הגיבור יוצא לדרך ארוכה ומלאת חתחתים, עובר תחנות שונות ומבחנים, ולבסוף מוצא פתרון לחידה או אובייקט קסום שיציל את העולם. פר גינט בעצם מחפש את זהותו ובסוף מוצא לא-כלום (את הלא-כלום שבלב הבצל) והכלום הזה הוא הפתרון לחידה.
בנושא הזהות ההצגה לא מחדשת הרבה ומסתפקת בגימיק של שיכפול פר גינט ואמו לכמה צמדים של שחקנים (כלומר יש כמה פר-גינטים וכמה אמא-אוסה). השחקניות המגלמות את האם מגלמות גם את האהובה האידיאלית – סולוויג – רמז פרוידיאני לדמות האשה המוכפלת בחייו של פר.
חולשתה העיקרית של ההצגה היא הטקסט עצמו והתרגום המיושן (של לאה גולדברג), הנשמע עבש ומפוברק בפי פרחי-השחקנים. הם אמנם נמרצים, נלהבים ובעלי כושר גופני מעולה (ההצגה מאוד תובענית מבחינה גופנית), אבל לא תמיד משכנעים שהם מבינים מה הם אומרים. אני מניחה שרק מיעוטם ימצאו את מקומם בעתיד על במה מקצועית.
עם זאת, ההצגה היא הרפתקה קטנה ויוצרת ערב קסום ומקורי. הקהל נודד בעקבות השחקנים ברחבי הקמפוס הירוק של סמינר הקיבוצים, אין יותר מעשר דקות במקום אחד, גם אם רוצים אי אפשר לנמנם.
בין העטלפים, עצי תאנה ומהמידשאות בנו התלמידים אירוע תיאטרוני מגוון ומאתגר, שגם מבחינה הפקתית-גרידא הוא הישג כביר. בהשקעה מינימלית הקימו שרשרת של "תחנות" (כל סצנה בתחנה אחרת) ברחבי הסמינר, כולל כסאות לישיבה ותאורה, מוסיקאים נהדרים המלווים את השחקנים בכל אשר יילכו (השרירים המפותחים של הכנר המוכשר היו שואו לעצמו) רק לסאונד לא הספיקה ההשקעה וןזה לא עזר להבין את הרובד המילולי, שהוא במילא עקב אכילס של ההצגה כולה. המוסיקה הכוללת קטעים מבוצעים ומוקלטים מפר-גינט של גריג וגם אילתורים מוסיקליים של הנגנים עצמם, היא מרכיב חיוני במופע ויחד עם עיחוב התנועה של גבי אלדור אחראים בעצם שני מרכיבים אלה לשפת התיאטרון הייחודית של ההצגה.
הבימוי של יגאל עזרתי, ואורי און אחראי על עיצוב החלל והסביבה.

לשוחרי תיאטרון מיוחד ונסיוני – מומלץ. למרות החום והלחות (בחצר של סמינר הקיבוצים אין מיזוג אוויר, מה לעשות). כל ערב בשמונה וחצי, נותרו עוד שלושה ערבים וזהו.

המסע בשבילי המכללה יתחיל ברחבה המרכזית
4 עד 14 אוגוסט ‏2002
בימים א'-ה' ושבת בשעה 20:30