מי ישמור על הילדים

שנת הלימודים אמורה להיפתח בעוד כשבועיים וחצי ושוב נשמעים איומים שלא תיפתח. הפעם לא בשל דרישות המורים להעלאת שכרם, אלא בשל החשש לחיי הילדים. מתברר כי גם השנה צפויים מוסדות חינוך רבים לפעול ללא שמירה או עם שמירה חלקית בלבד. האפשרות שבתי-הספר התיכוניים יישארו החל מהשעה 14:00 ללא אבטחה ושבגני הילדים לא יוצבו מאבטחים כלל, כפי שפורסם אתמול, כבר הספיקה לעורר סערה בקרב מורים והורים כאחד. אלה גם אלה חוששים לשלום התלמידים, מפחדים לחשוב אפילו מה עלול לקרות בתחילת ספטמבר, בהנחה הריאלית שהמצב הביטחוני לא ישתנה באופן משמעותי עד אז.

ארז פרנקל, יו"ר ארגון ההורים הארצי, אמר אתמול כי בבדיקה שערך בימים האחרונים עם המשרד לבטחון פנים התברר לו כי להתחייבות המדינה לאבטח את כל מוסדות החינוך לכל אורך יום הלימודים אין כיסוי.

פרנקל: "פנינו למשרד לבטחון פנים ושאלנו אם יש תקציב לשמירה בבתי-הספר התיכוניים אחרי השעה 14:00. נאמר לנו שאין תקציב, ושגם השנה השמירה תסתיים בשעה 14:00 בצהריים. שאלנו כמה מאבטחים יוקצו לבתי ספר קטנים ולגנים, ואמרו לנו: שום דבר. אנחנו לא רוצים להתעסק במקורות התקציביים של ממשלת ישראל, אבל לא נקבל פגיעה בבטחון הילדים ולא נוכל לפתוח את שנת הלימודים כאשר אלפי תלמידים חשופים לפיגועים".

פרנקל הדגיש אמנם כי ארגון ההורים הארצי מסתייג משביתות והשבתות, אך לדבריו ההורים מצפים מהמדינה שתספק לילדים ביטחון. "נדרוש מהממשלה לעמוד במה שהתחייבה לו ולספק לנו תשובה לשאלה איזו הגנה תינתן לילדינו", אמר. "בלי זה לא נוכל לפתוח את שנת הלימודים".

מורים והורים: "מפקירים את הילדים"

"המשמעות של הפסקת השמירה בתיכונים לאחר השעה 14:00 היא פשוט הפקרת חיי התלמידים", אמרה לנו אתמול מנהלת בית-ספר תיכון בירושלים. "את תוכנית הלימודים של תלמידי חטיבות הביניים עוד ניתן איכשהו לשנות כך שהלימודים יסתיימו מדי-יום ב – 14:00, אבל תלמידי התיכון, עם מסלולי הבחירה ושיעורי התגבור, חייבים להיות בבית-הספר לפחות עד 15:30 – 16:00. מצד אחד מקצצים בשעות הלימוד, מצד שני מקצצים באבטחה, אולי פשוט יעבירו אותנו לשבוע לימודים בן ארבעה ימים בלבד וזהו?

"בתקופה כמו זו שאנו חיים בה, כשבפתח כל אולם חתונות ומסעדה ניצבים שומרים חמושים, רוצים להפקיר דווקא מקומות שבהם יש ריכוזי תלמידים גדולים, וכך הופכים את בתי-הספר למטרה קלה ונוחה למחבלים.

במשרדי הממשלה שוכחים אולי שרוב הצוות הבוגר בבתי-הספר מורכב מנשים שאינן מוכשרות כלוחמות, מה עוד שהמורים והמנהלים צריכים לעסוק בהוראה, לפעול למניעת אלימות בתוך בתי-הספר וליצור אצל התלמידים תחושת ביטחון במקום שאמור להיות אי של שפיות".

תמי עצמון-שגיא-נדב, אם לארבעה ויו"ר ועד ההורים בבית-הספר "כצנלסון" בכפר סירקין, מתנגדת לאיומי השבתת הלימודים. "בחודש אפריל האחרון קיימנו כינוס חירום בשל המצב", היא מספרת, "והחלטנו לתגבר על חשבוננו את השמירה בבית-הספר שלנו, שבו לומדים 217 תלמידים ועוד כ- 60 פעוטות בגנים הצמודים. המועצה האזורית דרום השרון, שאליה אנו שייכים, הסכימה לממן שומר נוסף לשני הגנים.

"לאחרונה נדהמתי לגלות שכמעט מחצית מההורים פשוט לא שילמו את חלקם למימון האבטחה המוגברת בבית-הספר. מדובר בסכום של 90 שקל לשלושה חודשים, כך שאם ההורים לא משלמים את חלקם, אי-אפשר לבוא בטענות לממשלה".

בכלל, טוענת עצמון-שגיא-נדב, במצב העניינים הקשה שבו מצויה המדינה כולה, אין הצדקה לכך שהאבטחה תכביד את הנטל על כתפי הממשלה. "אי-אפשר להפריד בין המדינה לחיים הפרטיים. במצב כזה כולם צריכים להכניס את היד לכיס הפרטי ולעזור. אין טעם להילחם", היא אומרת.

עם זאת, אין לה ספק שילדי כפר סירקין לא יישארו נטולי אבטחה בשנת הלימודים הקרובה. "אני מקווה ומאמינה שנגיע להבנה ונחלק בין כולנו את ההוצאות, כך שהילדים לא יישארו בלי שומר. נעשה מאמץ משותף ונשמור עליהם. אחרי הכל, זה הכי חשוב".

גם חבר-הכנסת זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך בכנסת, מאמין כי ילדי ישראל לא ילמדו בסופו של דבר ללא שמירה. "אני מעריך שאם לא יימצא פתרון לאבטחת מוסדות החינוך, שנת הלימודים לא תיפתח", אמר אתמול.

"אני לא רואה הורה ששולח ילד לבית-ספר ללא שמירה. הממשלה רוצה ללחוץ על ההורים ולהביא אותם לשלם מס מיוחד על שמירה, מס שהוא בעיניי קנס ולא הוגן. אני מעריך שאם יהיה לחץ ציבורי גדול מאוד, הממשלה תתעשת. אני מקווה שכך יקרה". ואילו רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, אמר אתמול: "חיי ילדינו חשובים גם אחרי השעה 14:00, צריכה להיות אבטחה בכל מוסדות החינוך, על-ידי אנשי מקצוע שעברו הכשרה ולא שומרים מתקופת ימי הביניים, כל עוד מתקיימת פעילות. ההודעה האחרונה היא הפרה של סיכומים שהושגו בסוף שנת 2001, אז סוכם עם משרד האוצר כי האבטחה תתבצע בכל המוסדות לאורך כל שעות הפעילות במוסד".

הממשלה: "השנה יהיה טוב יותר"

במשרד ראש הממשלה הכחישו אתמול בתוקף את הטענה לפיה הממשלה מתכוונת לקצץ את התקציב המיועד לאבטחת מוסדות חינוך בשנת הלימודים הקרובה. "להפך", אמר ל"ידיעות אחרונות" אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש-הממשלה, בשנת הלימודים הבאה המצב יהיה טוב יותר משנה שעברה ותהיה יותר אבטחה".

יצחקי מצביע על כמה החלטות שהתקבלו, המהוות שיפור של המצב הקיים היום:

- האבטחה בשנת הלימודים במוסדות החינוך המאובטחים כיום תקיף את כל שעות הפעילות. זאת לעומת השנה שעברה, שבה האבטחה הסתיימה בשעה 14:00, בעוד הפעילות במוסד נמשכה עד אחרי השעה 16:00.

- המדינה תאבטח גני ילדים, בתי-ספר קטנים ואשכולות גנים הממוקמים באזורים מאויימים, על-פי המלצת המשרד לבטחון פנים. מדובר במוסדות חינוך שמספר התלמידים בהם הוא פחות מ- 100, שעל-פי החוק אינם זכאים לאבטחה.

- הממשלה הכירה במקצוע אבטחת מוסדות חינוך כמקצוע מועדף. הדבר יעודד יוצאי יחידות קרביות לעסוק באבטחה בבתי-הספר במשך כל שנת הלימודים. יש לכך גם חשיבות מבחינת רמת האבטחה, שכן במשך כל שנת לימודים שלמה ישרת במוסד החינוכי אותו מאבטח שיכיר את ההורים, המורים והתלמידים.

במשרד ראש-הממשלה אומרים כי דרישת ההורים לאבטח את כל אשכולות הגנים וגני הילדים הבודדים היא בלתי ריאלית. "מדובר ב- 12 אלף מוסדות. זה פשוט טירוף. במקומות כאלה שההורים יתארגנו בעצמם ושייעזרו במשמר האזרחי באותו יישוב. המדינה לא מסוגלת לספק אבטחה למעון עם 12-20 ילדים. אין לזה סוף", אמרו גורמים בכירים במשרד.

לדבריהם, בשנת הלימודים הקרובה יוגדל תקציב אבטחת מוסדות החינוך, שעמד בשנה שעברה על 180 מיליון שקל, בעוד כ- 35 מיליון. הם דוחים את הטענה לפיה הממשלה לא העבירה לתקציב האבטחה כ20- מיליון שקל תרומות, שגויסו על-ידי העולם היהודי. "התרומות לא הגיעו אך ורק לאבטחת מוסדות חינוך, אלא גם למטרות אחרות, כגון רכישת אמבולנסים והקמת חדרי טראומה", אמרו שם, "אולם רוב הכסף יועבר בסופו של דבר לנושא האבטחה".

"ככלל, מי שחושב שהישועה תבוא מהמאבטח הבודד טועה. עם כל הכבוד להורים, מי שקובע בנושא הזה הם אנשי הביטחון, והם קובעים שמצב האבטחה במוסדות החינוך כיום הוא מצוין".

התקציבים לאבטחת מוסדות החינוך הוגדרו לפני כשבע שנים, ב- 1995, כשהשלום היה בפתח, הרבה לפני המלחמה הנוכחית. כיום רק כרבע ממוסדות החינוך בישראל, כ – 3,500, מוצב מאבטח בכניסה. בחלק ממוסדות החינוך אמורות לסייר גם ניידות משטרה שהוקצבו במיוחד לשם כך, אך בפועל הן עובדות כחלק ממערך הסיור הרגיל של המשטרה.

המשטרה: "האבטחה לא מספיקה"

בדיונים שהתקיימו בשנה שעברה במשרד לבטחון פנים הועלה הצורך להגדיל את מערך האבטחה ולהציב מאבטחים גם באשכולות גני-ילדים ובמוסדות חינוך קטנים, אך התקציבים לכך לא הגיעו. המשרד מקבל בכל שנה כ- 130 מיליון שקל לאבטחת מוסדות החינוך. הכספים האלה מועברים בסופו של דבר לחברות האבטחה הפרטיות.

בשנה שעברה, סמוך לפסח, איימו ההורים לפתוח בשביתה בשל המצב, והמשרד לבטחון פנים החליט להוסיף מתקציבו כ60- מיליון שקל לשם מימון הארכת שעות האבטחה בתיכונים עד השעה ארבע ולאבטחת אשכולות גנים ובתי-ספר קטנים - עד סוף שנת הלימודים. כעת מקיימים אנשי המשרד מגעים עם האוצר על קבלת תקציב זהה לשנת הלימודים הקרובה. ללא קבלתו המצב יחזור לקדמותו.

באגף המבצעים של המשטרה הוכנה תוכנית לתגבור מדורג של האבטחה במוסדות החינוך, כשהכוונה היא לתגבר את האבטחה ראשית בירושלים, ביישובי קו-התפר וביישובי עימות. אך גם תוכנית זו אינה יכולה לצאת לפועל ללא תקציבים.

ראשי המשטרה מתריעים זה זמן רב שהאבטחה במוסדות החינוך אינה מספיקה. יתרה מכך, במצב הביטחוני הנוכחי, כאשר שוטרי הסיור עונים לאינספור קריאות מדי יום, הניידות שאמורות כביכול לסייר בין מוסדות החינוך נדרשות להגיב גם לאירועים ברחבי הערים.

"המשטרה קיבלה בזמנו ניידות נוספות לצורך אבטחת מוסדות החינוך", אומר בכיר במשרד לבטחון פנים, "אבל היום אפילו את המדבקות 'אבטחת מוסדות חינוך' שיש עליהן כבר אי-אפשר לקרוא. קיבלו תקנים גם לשוטרים, והם נבלעו במערך הסיור של המשטרה".

במשטרה מעדיפים שמערך האבטחה במוסדות החינוך יישאר אזרחי, כאשר השוטרים ימשיכו רק לסייר מסביב. בדרך הזו האחריות המלאה לא נופלת עליה, אולם היא ממשיכה לקבל חלק מעוגת התקציב המיועד לאבטחת מוסדות החינוך, שמסייע לה גם בנושאים אחרים.

היום, ביוזמת שרת החינוך, לימור לבנת, ייערך דיון בנושא בהשתתפותה ובהשתתפות השר לבטחון-פנים, נציגי משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש-הממשלה. שבועיים וחצי לפני תחילת הלימודים, והמילה האחרונה בנושא עדיין לא נאמרה.