בריטית בניחוח איטלקי

את סדנת העיצוב האיטלקית זגאטו, אין צורך להציג. הסדנה, שהוקמה בסוף מלחמת העולם הראשונה וממוקמת מחוץ למילאנו, נחשבת לאחת מסדנאות העיצוב לרכב הוותיקות והנחשבות בעולם. גם את אסטון מרטין, יצרנית רכבי הספורט הבריטית, אין ממש צורך להציג. עם היסטוריה שמתחילה ב-1914 ותפקידים ראשיים בסרטי ג'יימס בונד, זוכה אסטון להערכה רבה ואפילו לתחייה מחודשת היום תחת ידיה של פורד.
כך שאין זו הפתעה לגלות שהקשר בין שתי החברות המוערכות קיים כבר שנים רבות. זגאטו אמנם עסקה רוב השנים בעיצובן של מכוניות איטלקיות (בעיקר פיאט, לנצ'יה, פרארי, מזארטי ואלפא) אבל מצאה זמן גם עבור הבריטים. בשנות ה-60 עיצבה הסדנה את ה-DB4 GTZ עבור אסטון מרטין וכמעט 30 שנה מאוחר יותר גם את הוולנטה והואנטאג'.

מחדשים קשרים

וכך, לאחר יותר מעשר שנים בהן לא קיימו החברות קשר עסקי, חוזרות זגאטו ואסטון מרטין לעניינים. האחריות לקשר המחודש שייכת לאנדרה זגאטו ולאולריך בז (נשיא אסטון-מרטין) שנפגשו במקרה לפני כשנה והחליטו על מיזם משותף. הבסיס ליצירה האחרונה היא ה-DB7 ואנטאג' שזכתה לטיפול מקיף מהסדנה האיטלקית. הבריטית הספורטיבית הועברה לאיטליה, הופשטה והולבשה בגוף חדש עשוי אלומיניום. התוצאה, בנוסף להפחתה של 60 ק"ג מהמשקל, היא גוף קצר יותר ואגרסיבי, עם שינויים קלים בעיצוב - בעיקר בגג שזכה להקשתה נוספת.
גם בתחום הכוח זכתה ה-DB7 הזו לשיפור קל, עם 440 כ"ס לעומת 420 כ"ס בדגם הסדרתי ונתון מומנט זהה. לדברי אנשי אסטון מרטין, השינוי בהספק ובמשקל צפוי לקצץ כ-2 עשיריות השניה בזינוק הקלאסי מעמידה למאה קמ"ש - כ-4.8 שניות.
באסטון-מרטין עדיין לא מתחייבים על ייצורה של הזגאטו ומתנים זאת במינימום של 75 הזמנות. כרגע מדווחים בחברה על 60 אנשים שהזמינו ומאמינים ש-15 הנותרים יצטרפו בקרוב. בכל מקרה, אנשי היצרן מבהירים שלא ייצרו יותר מ-99 יחידות "כדי לשמור על אקסקלוסיביות". אנחנו חושבים שמחיר של כ-250,000 דולר לפני מיסים הוא גבוה מספיק כדי לעשות זאת.