שתף קטע נבחר

הכחול כבר לא כל כך עמוק

ערוצי הסרטים הפורנוגרפיים הגיעו אלינו בקול תרועה וזכו לביקוש רב. עד שנזעקו הדתיים והחליטו שגם בתוך ביתו לא רשאי אדם לצפות בתועבה. הצעת החוק ל"ניקוי" המירקע עברה בכנסת, ובג"ץ נכנס לתמונה. עו"ד רון גזית, המייצג את "פליי טי.וי", נציגת "פלייבוי": "היום זה ערוץ 'פלייבוי', מחר זה 'סקס והעיר הגדולה'"

סרטים אירוטיים אאוט, סרטי וידאו אין. הצביעות חוגגת. ברירת הצפייה החופשית נגרסה סופית, כאשר כל חברי הכנסת הדתיים התאגדו למען הורדת הפורנוגרפיה מהמירקע, בכל הערוצים. 44 ח"כים הצביעו בעד, 20 התנגדו, אחת (ענת מאור) נמנעה. בין המתנגדים ראובן ריבלין, מיכאל איתן, יעל דיין, אברהם שוחט ואופיר פינס. עתירה לבג"ץ של זכייני הערוצים המקרינים סרטי סקס הועילה חלקית: הבג"ץ פסק שהסרטים הכחולים יירדו מהמסכים לאלתר, עד להודעה חדשה. אשר ל"פלייבוי", על המדינה לענות מדוע הוא אינו רשאי לשדר בישראל כמו במדינות נאורות אחרות.
קצת רקע: באוקטובר 2000 עלו לאוויר ערוצי הפורנו בלוויין, עובדה שעוררה פולמוסים בעד ונגד. לאחר כמה חודשים עלו גם חברות הכבלים עם שידורים דיגיטליים, שכללו ערוצי פורנו. הציבור היה צמא לתוספת שתופסת ואהב את המבחר. בספטמבר עברו הערוצים למתכונת של תשלום עבור סרט פורנו, שאיפשרה צפייה בערוצי פורנו נוספים באותו לילה.
מי שחשב שהעניין יעבור בשקט, טעה בגדול. וזאת למרות הסכם ההבנה שנרקם בין חברי הכנסת הדתיים ובראשם יגאל ביבי (מפד"ל) לבין יאיר חסון, הזכיין של ערוץ "פלייבוי" בישראל - להפסיק את יוזמת החקיקה לאיסור שידורי פורנוגרפיה, כשבתמורה ישדר ערוץ "פלייבוי" סרטים אירוטיים רק בין השעות עשר בלילה לארבע לפנות בוקר.
בנוסף, היו ערוצי הפורנו אמורים לעבור למתכונת של תשלום לכל סרט בנפרד. בנקודה זו חלה נסיגה מצד הח"כים. הצעת החוק של יגאל ביבי וזבולון אורלב מהמפד"ל, לאסור את שידורי הפורנו, עברה בקריאה ראשונה לאחר שאושרה בוועדת החינוך והתרבות.
במקביל עברה גם הצעת החוק של מיכאל איתן, לאפשר שידורי פורנו בהגבלות טכניות שונות. הצעה זו איזנה בין שמירה על חופש הביטוי, חופש העיסוק וזכות הקניין לבין ההגנה על כבוד האדם, וערכה אבחנה ראויה בין סרטי פורנוגרפיה לסרטי אירוטיקה. אבל גם איזון זה הופר.
יש לציין כי ועדות שונות בכנסת טרחו להביא ממצאים המורים שצפייה בערוצי פורנו אינה גורמת נזק. לדוגמה, תזכיר שהגיש מרכז מחקר ומידע של הכנסת ב-14 בנובמבר 2000 קובע כי אין הוכחה לקשר בין אלימות לפורנוגרפיה. במדינות סקנדינביה אף הוכח כי מאז החלו בשידורי סרטים כאלה חלה ירידה באלימות נגד נשים. האלימות הגבוהה ביותר קיימת דווקא במדינות כמו איראן, סודן ואלג'יריה, שם לא משודרים בטלוויזיה סרטי מין.
אולם כל הטענות וההוכחות לא הועילו. גם מסעות השיכנוע של אנשי עסקים, ששילמו סכומי עתק תמורת זכויות שידור של ערוצי אירוטיקה כגון "פלייבוי" או סרטי פורנו - תוך הבטחה ששידורים אלה יהיו מקודדים או תמורת תשלום - נתקלו בחומת ההתנגדות של הדתיים. אלה קבעו שגם בתוך ביתו הפרטי לא יהיה אדם זכאי לצפות בסרטים כאלה, אפילו אם הם עשויים לרענן את נישואיו.
חוק העונשין התשל"ז-1977 קובע בין השאר: "העושה אחת מאלה, דינו מאסר שלוש שנים: מפרסם פירסום תועבה או מכינו לצורכי פירסום, מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה".
החוק קובע שמי שיפר אותו יישלח לכלא לשלוש שנים, או יחויב בקנס של מיליון שקל. אולם נשאלת השאלה אם שידור ערוצים אירוטיים נופל בקטיגוריה של דברי תועבה, בעיקר כיום, כשהנושא המיני זוכה לפתיחות ולפריחה. ח"כ אברהם פורז משינוי, אמר: "ישראל יכולה להצטרף לאיראן, שבה קובעים האייאטולות מה רואים ומה לא".
עו"ד רון גזית, המייצג את חברת "פליי טי.וי", נציגת "פלייבוי" העולמית, רותח.

"פלייבוי" שידרה סרטים אירוטיים כמעט לכל המשפחה. מדוע ערוץ כזה ירד מהמסך?

"זו באמת שערורייה ממדרגה ראשונה. בעולם סרטי המין יש אבחנה בין סרטי פורנו קשים, או סרטי תועבה שאסורים על פי חוק בעולם המערבי - כמו אונס או יחסי מין עם קטינים ובעלי חיים - לבין אירוטיקה כמו זו של 'פלייבוי'. פורנו קשה מראה יחסי מין מלאים וצילומי תקריב של איברי מין גבריים ונשיים. סרטי אירוטיקה כמו אלה של 'פלייבוי' מציגים פורנוגרפיה רכה, שנועדה לעורר התרגשות מינית ואין בה יחסי מין. חתמנו בדצמבר 99' על הסכם זכיינות עם 'פלייבוי' העולמית וקיבלנו זיכיון לשדר בלוויין ובכבלים. במקביל קיבלנו זיכיון לשדר את 'ספייס', שהוא ערוץ פורנו קשה, על בסיס תשלום לכל סרט. שידרנו את שני הערוצים, שנה וחצי בלוויין ושנה בכבלים. אחוז המצטרפים בלוויין עמד על 60, ובכבלים צרכו 50 אחוז את שני הערוצים. ההצלחה הכלכלית היתה עצומה, ושני הערוצים גרפו מאות אלפי דולרים בחודש. השידורים היו מקודדים כדי למנוע צפיית ילדים, ושודרו בשעות מאוחרות.
"כשהדתיים עוררו את הרעש סביב הנושא, הגענו להסכמה עם ח"כ יגאל ביבי, לפיה תהיה אבחנה בין 'פלייבוי' לפורנו קשה: שידורי 'פלייבוי' יאושרו כערוץ, בעוד שתמורת הפורנו ישלמו פר סרט. אבל ביבי נסוג והודה כי הופעלו עליו לחצים בבית הכנסת. מכאן ועד איסור מוחלט על שידור שידורי מין, הדרך היתה קצרה".

מה דעתך על התערבותה של הדת במדינה דמוקרטית?

"לא ייתכן שמישהו יקבע מה אדם מבוגר יראה בפרטיות בביתו, שהוא מבצרו. מה הדתיים חושבים, שאנשים באמת יוותרו על צפייה בסרטי מין? הצעת החוק הזו פשוט תביא לפריחה של ספריות הווידאו. אגב, בסרט 'חתונה מאוחרת' יש קטע סקס מאוד בוטה. למה הצנזור לא אסר את הקרנתו?".

מה קורה בעולם?

"הנוסחה הדמוקרטית עובדת ב-175 מדינות במערב אירופה, ארה"ב, דרום אמריקה, בקיצור בכל המדינות המתוקנות - למעט מדינות ערב וכעת גם ישראל. אגב, בארה"ב ערוץ 'פלייבוי' משודר אפילו בלי קידוד".

מה תחושת הבטן שלך לגבי פסיקת בג"ץ?

"אני מקווה שהתקדים האמריקאי ישפיע, ובית המשפט העליון יפסוק שהציבור יראה את מה שהוא חפץ. האופציה האחרת בנויה על עקרון המדרון החלקלק: היום נתחיל באיסור השידור של ערוץ 'פלייבוי', מחר לא ישדרו את 'סקס והעיר הגדולה' ויסגרו את חנויות הווידאו והווידאומטים, שם אפשר למצוא סרטי פורנו מכל הסוגים. לא ייתכן שקבוצה קטנה של ח"כים, המייצגים אינטרסים ומתכחשים לרצון של חצי מדינה, תשתלט עלינו".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חנוך גריזיצקי
עו"ד רון גזית
צילום: חנוך גריזיצקי
לאתר ההטבות
מומלצים