נחש בלי גג

עוד בשנת 1989, כאשר הוצגה לראשונה כמכונית תצוגה בתערוכת הרכב של דטרויט, הפכה הוייפר לאגדה. מכונית השרירים האולטימטיבית התאימה לקהל האמריקני כמו כפפת בייסבול ישנה, והתגובות הנלהבות שכנעו את קרייזלר שאפשר לעשות כאן כסף. הרבה כסף. ואילו היום, אחרי למעלה מעשור, ממש לא ברור האם מישהו הרוויח כאן, אולם אין ספק שנולדה אגדה.

ומבה עושים? ובכן, ב-1992, שלוש שנים לאחר אותה תערוכה, הציגה קרייזלר את הוייפר RT/10 ששמרה על דמיון רב למכונית התצוגה. 11 שנה מאוחר יותר הספיקה החברה למכור כ-15,000 וייפרים, ומתכוננת לתחילת שיווקו של הדור הבא.

SRT-10

כחלק ממדיניות השמות החדשה של דודג', זוכה הוייפר החדשה לשם SRT-10. ועל שום מה? "SRT" יען כי מדובר בחברה במשפחת הדגמים הספורטיביים. "10" מאחר ומדובר במנוע בעל עשרה צילנדרים. אותם עשרה אגב, מייצרים בוייפר החדשה לא פחות מ-500 כ"ס ומומנט מרבי של 72.6 קג"מ.

וחוץ ממנוע? ובכן, לוייפר החדשה גם לא יהיה גג, לפחות לא סטנדרטי. ה-SRT-10 תשווק בגרסת קבריולה בלבד (קונברטיבל למדקדקים) ותהנה מעשרות שיפורים קטנים, בהתאם לבקשת חברי מועדון הוייפר. אלה נשאלו על-ידי קרייזלר מה הפריע להם במכונית הישנה ודאגו לספר הכל. כך לדוגמה ביקשו חברי המועדון יותר כוח, בלמים גדולים יותר, פחות משקל, מנגנון חדש לגג החשמלי ונוחות גבוהה יותר בתא הנוסעים. מצד שני דרשו חובבי הוייפר לוותר על מחזיקי הכוסות, בקרת השיוט ומחוונים דיגיטליים. או בקיצור, על כל מה שמזכיר להם מיניוואן אמריקאי גדול.

ובכל זאת קופה

למרות שבקרייזלר מדגישים כי הוייפר של 2003 תוצע רק בגרסה פתוחה, הרי שבקרוב תצטרף אליה גם גרסת קופה. אלא שהפעם מדובר בגרסת ה-Competition Coupe, שתהיה שונה למדי - גם במחיר. "הקופה התחרותית" תייצר 520 כ"ס ו-74.6 קג"מ, ותהיה מותאמת במיוחד לנהיגת מסלול. גם המחיר יהיה מותאם במיוחד, לבעלי כיסים עמוקים, ובכל מקרה יקר מהוייפר. אגב, חלק נכבד מהסכום שתדרשו לשלם יהיה ככל הנראה על צמיגי ה-Slicks בהם ייעטפו חישוקי ה-"18 של הקופה שיגיעו במידה 315/30 מלפנים ו-355/30 מאחור. בכל מקרה, יעד הביצועים לקופה הוא זינוק קלאסי בפחות מ-4 שניות ומהירות מרבית של כ-300 קמ"ש. בדרך צפויה המכונית לייצר תאוצה צידית של עד 1.25G.

בקרייזלר מתכננים לבנות בשנה הראשונה 25 דגמי קופה בלבד, אך לשמור על אפשרות להרחיב את הייצור בהנחה והדרישה תעלה.