משה טרי: יו"ר במחלוקת

משה טרי (52), היו"ר החדש של רשות ניירות ערך, עשה דרך ארוכה מהמעברה בקריית-עקרון לכסאו הנוכחי. במיומנות רבה ובכישרון לא מבוטל פילס לעצמו שביל בנבכי הברנז'ה הפיננסית והעסקית, כשהוא מקפיד לא לפסוח על מסדרונות הקליקות הפוליטיות והאליטות החברתיות. כמו שועל חברתי מיומן הצליח טרי להתברג לחלונות הגבוהים ולהימצא במקום הנכון בזמן הנכון. סיפור חייו הוא סיפור של התחברויות לאנשים הנכונים, שתמיד הפכו גם לחברים קרובים.

טרי, כך מתברר, אינו איש של מריבות, ולא השאיר אחריו קרקע חרוכה כמעט בשום מקום בו דרך. ובכל זאת, למנוי הנוכחי נמצאו המתנגדים, בהן כמובן התמהיל הרגיל של צרי העין, האינטרסנטים והמסתייגים האוטומטיים מכל מינוי בעל ניחוח פוליטי. למרות זאת, קיבל בשבוע שעבר טרי את ההכשר של ועדת רביבי, ובשבוע הבא הוא יתיישב על כסאו החדש לקדנציה בת 5 שנים בראש הרשות לניירות ערך. אין ספק כי הוא ינסה להוכיח, בין השאר, כי הוא מינוי ראוי ולא פוליטי.

מקורביו מבטיחים שהוא מפשיל שרוולים ומתכוון לבצע את התפקיד בצורה הטובה ביותר. הוא שם לעצמו מטרה להטביע חותם. עוד אומרים עליו: הוא כבר ראה הכל והיה בכל המקומות. הוא בוגר ולמוד ניסיון דיו, כדי להפיק את הלקחים המתאימים משגיאותיו ושגיאות אחרים, בעיקר כאלו שכיהנו בתפקיד.

אולי כחלק מהאסטרטגיה הזהירה בה הוא נוקט בימים אלה, נמנע בשלב זה טרי מחלוקת ראיונות, ולפיכך קשה לומר מהן תוכניותיו וכיצד הוא רואה את תפקידו החדש. לדברי מקורביו, הוא לומד בימים אלה את התפקיד וייקח זמן עד שיהיה מוכן להתבטא לגביו.

מהמעברה לבנק דיסקונט

משה טרי נולד ברחובות ב-1950, לזוג הורים יוצאי תימן. בצעירותו עברו אביו, פועל בנין, אמו, עקרת בית, ו-5 ילדיהם (לטרי 3 אחים ואחות) לקרית עקרון, בה גדל בשכונת מעברות של עולים ממרוקו ומתימן.

לאחר סיום בית הספר היסודי המקומי, עבר טרי לפנימייה החקלאית עיינות, ליד בית עובד. בפנימייה זו בגרו מספר אנשי עסקים, שאחד הבולטים בהם הוא אליעזר פישמן. מנהלת הפנימיה היתה חברת הכנסת לשעבר עדה מיימון, מפאיניקית מהדור הישן.

עם תום לימודיו, התגייס טרי לסיירת אגוז. מלחמת יום כיפור זימנה לו את המפגש הראשון עם אריק שרון, כששירת בגדוד הסיור של האוגדה שלו. חברים מספרים כי שרון וטרי לא הכירו אז, אך שרון השאיר רושם עז על החייל הצעיר, שלימים נמנה על תומכיו הנלהבים.

כשסיים את שירותו הצבאי, נסע טרי לטיול בחו"ל ושב לארץ בכדי להשלים את תעודת הבגרות שלו.

תוך כדי הלימודים, כשהיה בן 22, החל לעבוד במסלקה של בנק דיסקונט. היתה זו תקופתו של דני רקנאטי בראשות הבנק. טרי התבסס בדיסקונט, החל בלימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בר-אילן ולאחר מכן המשיך לתואר שני במינהל עסקים. בד בבד, טיפס בסולם התפקידים בבנק.

טרי נשאר בדיסקונט כ-12 שנה, במהלכן ביצע שורה של תפקידים, בהם מנהל מחלקת מחקר ומנהל המחלקה הכלכלית באגף ניירות הערך. בתפקידו האחרון היה כפוף לאודי רקנאטי, והשניים נותרו מאז ביחסים קרובים.

טרי, אנליסט בהכשרתו, התמחה בבנק בניתוחי חברות. מי שרוצה לסקור את המלצותיו והערכותיו מאותה תקופה מוזמן לעיין בארכיונים ולמצוא את הטורים שכתב באותה עת בגלובס בגלגולו הראשון, כדף מידע לבורסה.

הרשים כמנהל מרכז ההשקעות

פרישתו של טרי מהבנק התרחשה במקביל למשבר מניות הבנקים ב-83'. מי ששלף אותו מהבנק בדיוק בעיתוי הנכון הוא אלי יוסף. האחרון היה בעל השליטה באדגר, חברת טקסטיל שטרי ניהל את הנפקתה לבורסה במסגרת דיסקונט. יוסף הביא את טרי, באמצעות הצעה כספית מפתה, להיות יד ימינו בעסק.

לימים מכר אמנם יוסף את העסק למוקי שניידמן (צור שמיר), אך טרי כבר עשה את שלו: 4 שנותיו בעיסקי הטקסטיל היוו נכס אסטרטגי בקורות החיים שלו. הוא למד את התעשייה על בורייה, וחרש אותה לכל אורכה. לפיכך, שכשאריק שרון התמנה לשר התעשייה והמסחר וחיפש מנהל למרכז ההשקעות, טרי המקורב היווה בחירה הגיונית ביותר. למרות זאת, גם במקרה זה לא הזיקו הקשרים האישיים: לבד מקשריו עם שרון, היה לטרי מליץ יושר מתוך התמ"ס – המנכ"ל הטרי, שוקי פורר, כיום ראש עיריית רחובות, היה חבר קרוב.

טרי לא איכזב. הוא נהנה אמנם מתקופת העלייה הגדולה מברית המועצות ומריבוי במשקיעים הזרים, אך לזכותו נזקף המעמד האיתן של מרכז ההשקעות מאז ולמשך שנים רבות. הוא העלה את מרכז ההשקעות על המפה ונלחם להביא השקעות זרות, ובתקופתו בוצעו שינויי חקיקה שהקלו על השקעות, בעיקר באזורי פיתוח. זכור מתקופתו המאבק לאשר את השקעת הענק של אינטל בארץ - 1.5 מיליארד דולר - ועוד שורה של משקיעים זרים שהקימו בימים ההם מפעלים בישראל, בהם תד אריסון ז"ל, ביל דייוידסון ואחרים.

בתקופתו נחשפו גם פרשיות הונאה, שהמפורסמת בהן היא פרשיית ההונאה של יוסי חכמי, שהקים מפעל תרופות בבית שאן. חכמי הורשע, ויושב עד היום בבית הכלא. טרי עצמו נחשד, בעקבות עדותו של עוזרו של חכמי, בכך שרמז לו כי כדאי לו לתרום לקבוצת מכבי שעריים. המשטרה פתחה בחקירה ולבסוף החליטה הפרקליטות לגנוז את התיק. בימים אלה, עם פרסום מינויו הצפוי לתפקיד יו"ר הרשות לניירות ערך, הסב גורם אנונימי את תשומת לבה של הפרקליטות לפרשייה. לאחר בדיקה מחודשת, החליטה הפרקליטות שלא לפתוח מחדש את התיק, והדרך לאישור המינוי על ידי ועדת רביבי נסללה.

עבר מהשולחן של לבנת לשלום

טרי, על אף שהיה מינוי של שרון, המשיך לכהן בתפקידו גם תחת שרי התמ"ס משה נסים ומיכה חריש.

לאחר 4 שנים בתפקיד פרש טרי ב-92' ושב לשוק ההון כמנכל החברה המרכזית לניירות ערך. מקורבים מספרים, כי בין טרי לבין בעל השליטה בחברה, אברהם אירני, נרקמו קשרים של אב ובן. גם כיום, למעלה מ-7 שנים אחרי שפרש, רואה טרי באירני את אחד האנשים הקרובים אליו ביותר.

לטרי יש הרבה קרובים ומקורבים. הוא נחשב לאיש נעים הליכות, חביב ובעל חוש הומור, שמשקיע רבות בטיפוח קשריו האישיים. בימי חמישי בערב, למשל, אפשר למצוא אותו בשולחן קבוע במסעדת סטפן בראון או בפאב רוז בתל-אביב עם קבוצת מקורבים, ובימי שישי בבוקר הוא יושב עם הפרלמנט של רחובות - קבוצה רחובותית ותיקה - בבית קפה מקומי. בחודשי הקיץ הוא ממשיך משם למסעדת כחול בתל-ברוך.

סביב טרי מתקבצים לא מעט שמות מוכרים: קובי בן-גור (לשעבר פלאפון), עופר נאמן (אוורגרין), איציק אהרוני (בטוחה), מוטי פרידמן ואיתן רוב הם רק מספר דוגמאות. לעתים מצטרפים לשולחן גם עיתונאים.

השולחן של שישי בצהריים כולל בדרך כלל את שר האוצר, סילבן שלום, רופא השיניים דני לוי (חבר קרוב של שלום), אריה זייף ואחרים. עם זאת, חוג חבריו הקרוב באמת, זה המוזמן לביתו, מצומצם מאוד ואינו נושא גוון פוליטי מובהק.

עד לפני מספר שנים נהג טרי לשבת בימי שישי בשולחן של מקורבים ללימור לבנת. בזמן כהונתה כשרת התקשורת, היתה לבנת זו שדחפה למינויו של טרי כמנכ"ל רשות הדואר, תפקיד שמילא כשנתיים וחצי. אלא שבשלב מסוים עבר טרי משולחנה של לבנת באולימפיה והתחבר לחבורה שסובבת את סילבן שלום, לאחר שחברים משותפים, כך מספרים, גררו אותו לכיוון שר האוצר הנוכחי.

למרות דימויו החברתי-בלייני ופגישותיו רבות המשתתפים במסעדות, טרי הוא איש משפחה שחי הרחק מהזרקורים והאירועים הנוצצים של האליטה התל-אביבית ואינו מקפיד להשתתף בהם אם אינו חייב. הוא ממשיך להתגורר עד היום בעיר מולדתו רחובות, עם אשתו, עין-יה ושלושת ילדיו, שהבכור בהם הוא סטודנט למשפטים. הוא מנהל אורח חיים מסורתי, משתדל להתפלל מדי יום ושומר שבתות וחגים.

איזה שר לא מקדם מקורבים?

לאחר שפרש מהדואר ב-99' הצטרף טרי לקבוצת אנשי עסקים פרטית בשם אלגדקום, והקים עימם את ליפקום, העוסקת בפרויקטים של תשתיות לחברות סלולר. טרי היה אחד השותפים ויו"ר פעיל בחברה, אך התחייב לפרוש מפעילות זו עם מינויו. חבריו מספרים כי המעבר שעשה בשנים האחרונות לעסקים פרטיים איפשר לו לאמץ אורח חיים נינוח יותר. הוא פוקד את מכון הכושר 4-3 פעמים בשבוע, וכבר לא מגיע הביתה בשעות הלילה הקטנות כמו בימיו במרכז ההשקעות ובחברה המרכזית.

החלטתו של שלום למנות את טרי לתפקיד יו"ר הרשות לניירות ערך עוררה תגובות שונות. היו שתמכו במנוי כי העריכו כי כישוריו המקצועיים, השכלתו ונסיונו הופכים אותו למועמד ראוי. עובדי הרשות, שלא כל-כך ידעו איך לאכול את טרי, תמכו במינוי בסופו של דבר - בעיקר על רקע האלטרנטיבות. מאידך, היו שהתנגדו, בעיקר אלו שטענו כי מדובר במינוי פוליטי מובהק.

בעניין זה יוצאים חבריו הרבים להגנתו. טרי, הם אומרים, כבר אינו פעיל פוליטית מזה שנים, אינו חבר בשום מוסד של הליכוד ואינו נמנה על חברי המרכז. חלק גדול מהיכרויותיו הם תוצאה של קשרים שקשר בתפקידיו השונים או של החוגים בהם הוא מסתובב. יש לו את הכישורים המתאימים, ההשכלה והניסיון, וזה מה שחשוב, הם טוענים, כל שר, ולא חשוב מאיזו מפלגה, הכניס את מקורביו לתפקידי מפתח. המבחן הוא בכישורים, וטרי נמצא ראוי לתפקיד. סוף סיפור.

אין ספק שיהיה מי שיחכה לטרי בפינה, וסביר להניח שלא יהנה אף ממעט ימי חסד. גם העיתוי משחק כעת לרעתו: מינויו השנוי במחלוקת של רענן כהן ליו"ר הבנק לפיתוח התעשייה - שמצבו הרעוע התגלה בינתיים - מטילים צל כבד גם על טרי. האתגר המיידי שיעמוד בפניו הוא אחד התיקים החמים שהגיעו לרשות ניירות ערך בתקופה האחרונה, תיק פלד גבעוני, ואין ספק כי טיפולו בתיק זה ייבחן תחת זכוכית מגדלת. נותר לחכות ולראות, האם יצליח טרי להוכיח כי הוא אכן המינוי המקצועי המתאים לתפקיד, ולא אחד מהחבר'ה שקיבל ג'וב בזכות קשריו הפוליטיים.