טברנה עד הבית

הג'ינג'י חוזר. קשוב לביקורות, ועם רצון עז להוכיח, שגם בפריים-טיים האכזרי של ערוץ 2, אפשר להפיק תוכנית מוזיקלית בידורית משובחת, חוזר שמעון פרנס הערב (21:05) אל הטברנה. לקראת העונה החדשה הוא מעט איוורר את התוכנית – קיצר אותה, שינה תפאורות, פתח אותה לצלילים חדשים - אבל הוא מפתח את אותו הקו שהוליכו אל ליבו של הפריים-טיים. "התוכנית בעונה החדשה תתבסס על שידור חי, בניגוד לכל העונות הקודמות", הוא אומר ומוסיף, "זה ייקרא 'חי אצל פרנס בטברנה'. היא (התוכנית) מתקצרת ל-50 דקות נטו, ללא פרסומות. גם השידור החי וגם הקיצור וגם הרצון שלנו לשדרג להפתיע לרענן, גורם לכל מיני שינויים. נשמר את הטעם של הגלגול הקודם, בו ניתנה קרקע גדולה למוזיקה ים- תיכונית, אבל השנה נפתח אותה לסגנונות אחרים במוזיקה הישראלית. התוכנית גם מאפשרת השנה, בשל השידור החי, אינטרקטיביות והקהל יבחר את השיר שהאמן האורח יבצע, ויהיו גם חידות ופרסים".

- המזרחים המקצוענים גורסים כי אתם מוציאים שם רע לתרבות הים-תיכונית. מה אתה עונה להם?

"תראה, התוכנית היא תוכנית בידור ולא באה לעסוק לעומק במוזיקה ים-תיכונית, את זה אני עושה ברדיו. בפריים של ערוץ 2 אני צריך לספק בידור. טברנה זה מוסד ים-תיכוני, באים לטעום, ללגום ולשמוע מוזיקה. זה מקום שאנשים באים להתבדר, כי במקום שלוגמים ובאים בראש קל לא באים להתפלסף. נכון שהיא (התוכנית) מאוד קלילה ולא מציגה את כל העומק, אבל בלב הפריים-טיים אני לא יכול להעמיק, אם כי השאיפה היתה לעשות זאת. והשנה אני אתעקש להכליל אייטם אחד שהוא עומק, אני רוצה לנסות להגשים את זה, זה המגמה שלי השנה. אם כי יש קשיים: המציאות הישראלית המטורפת מבריחה מפה אנשים. אופציה אחרת היא לצלם באירופה וזה עניין של עליות, ולשדר קליפים זה יהיה מנוכר ולא שייך. יש המון מגבלות שלא מאפשרות לי להעמיק. אבל אני מדגיש: השנה, לצד הצדדים הבידוריים והקלילים, אני מתכוון להביא אייטם שיש בו טיפה יותר עומק, אם מבחינת הסיפור ואם מבחינת המוזיקה. אשתדל לתת במה לכשרונות חדשים. נמאס מאותם פרצופים שנעים בין תוכניות שונות. אם יתאפשר בידי לנסוע ולהבא רשמים מוזיקליים אני אעשה את זה.

- לא עדיף היה לוותר על המבנה של הטברנה וליצור פורמט יותר נייטרלי, שבאמת יוכל להכיל גם ז'אנרים אחרים?

"באנגליה לא שרים רוק בבארים? מוזיקת קאונטרי לא מנונגנת בפני אנשים ששותים? אני לא רואה שום סתירה, אנחנו נשתדל לשמור על באלאנס בתוכנית. אני בא מהמוזיקה הים-תיכונית הישראלית ושם נטועה האהבה המוזיקלית שלי, אבל לצד הגוון המוכר, אני אתן מקום לסגנונות נוספים מרוק ועד לבלוז וג'אז. יכול להיות שזה יהיה עשוי מחומרים פחות רייטיניגיים, אבל זה סיכון שאני נוטל על עצמי. שגם אם תהיה זו העונה אחרונה, אני אהיה יותר שלם מהבחינה המוזיקלית. תחשוב, מתי שלום חנוך הופיע בהאנגר בפני שולחנות? רק בשנתיים האחרונות וזה תוצר של הטברנה. גם הרוק יכול להתקיים במסגרת הזו, זה רק השם שמתחלף. מה, בלאס-וגאס אמנים גדולים לא מופיעים בפני אנשים שרוקדים ושותים? רק פה זה מקבל קונוטציה שלילית".

- הטברנה גילתה אמן מזרחי מבטיח, נאמר, אבנר גדסי חדש?

"עמיר בניון נחשף אצלי בטברנה לפני שלוש שנים, חשיפה טלוויזיונית ראשונה. ברדיו שידרתי את אייל גולן עוד שהוא היה זמר אלמוני ואמרתי שהוא הולך להיות משהו. מה אני אגיד לך? להקת 'בוסתן', הבאתי אותם לפני תשע שנים בגלגול הראשון של הטברנה ואחרי זה חזרו לכמה פעמים, והיום אתה לא רואה אותם כי הם לא רייטינגים, וזה חבל, אבל לפריים-טיים יש מחיר. ברדיו אני עושה מה שאני רוצה, אבל המדיום הטלוויזיוני הוא אכזרי ולאנשים אין סבלנות ואתה חייב לרתק אותם כל הזמן".

- אתה מרגיש שהמוזיקה הים-תיכונית התחזקה בעקבות התוכנית?

"איך צמחה הטברנה? מזה שהמוזיקה המזרחית התחילה לקבל ביטוי גדול יותר בתחנות הרדיו. אלא שהטלוויזיה היתה חד-ערוצית והיא היתה קרקע בתולית. ערוץ 1 התייחס אל האמנים האלה כאילו הם לא קיימים, לי קראו אז כי אף אחד לא רצה להתעסק עם זה ואמרו לי משהו כמו, 'בוא תעשה משהו לשחורים שיהיה להם פינה משלהם שלא יבלבלו את המוח'. בגלגול הראשון (ב-93' בהנחייתו של מתי סרי – א.ק) עשיתי מה שעשיתי ברדיו, הבאתי כל מיני דברים מיוחדים לצד דברים פופולריים, אבל אז לא היתה לי חרב רייטינג מעל הראש. ב-93' נפתח ערוץ 2 והפריחה של הרדיו האיזורי וערוץ 2 הגבירה את מינון המוזיקה הים תיכונית. אם קהל אוהב לראות חיים משה, אז הביאו אותו. ערוץ 2, שמוכתב על-ידי רייטינג, הבין מה מגלגל פופולריות. והוא גם הבין שבגלל שאנחנו חברת מהגרים, הקהל לא רוצה אותה נטו. הוא רוצה את אייל גולן לצד אריק איינשטיין ודקלון לצד אביב גפן".

- בתור מי שהתחיל כעורך רוק ברשת ג', עברת דרך ממש ארוכה. אתה יכול לסמן את הרגע בו גילית את המוזיקה של הים התיכון?

"הגעתי כמעט בעל כורחי. בשנת 79', היתה תוכנית בשם 'על הדבש ועל הכיפק'; גלי צה"ל שמו אותה בעשר לילה כדי לסתום פיות, אבל סקרי ההאזנה העידו שהתוכנית מאוד פופולרית. אז ברשת ג' חיפשו תשובה והחליטו לעשות תוכנית ביום שישי בבוקר שתקרא 'אגן הים התיכון'. מנהל התחנה גלעד בן שך קרא לי והטיל עלי לעשות זה. אמרתי לו שאני לא מתמצא, אבל הוא אמר לי 'אתה תלמד ותעשה את זה. רק תמהל את החומרים, קצת מוזיקת קסטות, קצת סן רמו, אריס סאן' ומשם זה התגלגל".

- הבע דעתך לגבי הנושאים הבאים: גלגל"צ

"תחנה מצוינת, אבל מעט אליטיסטית לטעמי. הייתי רוצה לראות אותה קצת יותר פתוחה".

- ערוץ 1

"כל מילה מיותרת. אבל אסור אף פעם לשכוח שחלק גדול מהתקשורת יצאו משם. ערוץ 1 היה ונשאר סדנה יוצרת להמון כשרונות שיכולים לפרוח רק בחוץ".

- רשת ג'

"היתה ונשארה הבית שלי. אפילו שאני לא שם, אני מאוד אוהב את האנשים, המקום והמוזיקה".

- קול ישראל

"אני אוהב את המקום, זה משהו מזוכיסטי, אבל אני עדיין אוהב את האנשים ואת הממלכתיות שבו".

- אייל גולן

"ללא ספק אחד הכשרונות והזמרים הכי גדולים של הזמר המזרחי הישראלי. המבחן האמיתי שלו היא לבדוק אם יש לו סיבולת לב ריאה, אם יהיה לו את היכולות לשרוד קריירה ארוכה ורבת שנים. זו החוכמה".

- יהודה פוליקר

"האמן הישראלי הכי אהוב עלי".

- סאבלימינל

"אני מעריך את כשרון הכתיבה והביצוע, פחות מתחבר לסגנון; אבל זה עניין של טעמים, כי לא אהבתי את הראפ על גילולגיו. אני מעריך אותם על הפתיחות, על כך שהם פתחו את עצמם לכל הסגנונות מבלי לשחק אותה יחודיים".

- חמי רודנר

"הולך ומשתבח עם הזמן".

- בק

"מי?"

- בק, זמר אמריקני נחשב.

"לא מכיר. מרוק עכשווי מחו"ל די התנתקתי, הייתי בעניינים עד ראשית שנות ה- 90".