מועצת העיתונות תפקח על עיתונים מקוונים

ועדה מיוחדת של מועצת העיתונות ממליצה למועצה להטיל את מרותה על עיתונים מקוונים ברשת הישראלית. אם תאושר ההמלצה, שהתקבלה בישיבת הוועדה ביום ה', יוכלו בתי הדין של המועצה לשפוט משמעתית בעלים ועורכים של אתרי תוכן, שנחשדים בהפרת כללי האתיקה המקצועיים.

הוועדה, שהוקמה בשנה שעברה, התבקשה להחליט אם אפשר וצריך להגביל את אתרי התוכן באינטרנט, ואם כן, לקבוע אילו אתרים יושמו תחת פיקוח. "ההחלטה על כינוס הוועדה התקבלה במועצת העיתונות עקב תלונות רבות של אזרחים, שנפגעו מפרסומים שונים באתרי אינטרנט", אומרת ל-ynet יו"ר הוועדה, ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, "התחושה היתה כי השחתת האתיקה המקצועית באינטרנט הגיעה לממדים שחייבו את מועצת העיתונות לפעול בעניין".

חברי הוועדה היו עו"ד שאול אלוני, ד"ר יחיאל לימור, שמואל רוזנר, אריה אבנרי, זאב חספר, חיים שיבי וישראל וולמן. עו"ד חיים רביה וד"ר מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שהופיעו בפני הוועדה כמומחים מקצועיים, התנגדו להצעה להטיל את מרות המועצה על אתרי תוכן.

מהי מועצת העיתונות?

מועצת העיתונות בישראל, מעין גוף עליון של חלק מהתקשורת בישראל, אמונה על ניסוח כללי האתיקה של עיתונות ואמורה לפקח על מימושם. המועצה היא גוף עצמאי חסר מעמד חוקי, שהחברות בו אינה חובה. יחד עם זאת, המועצה נהנית מיוקרה רבה ובין חבריה נמנים האיגוד הארצי של העיתונים, העיתונים היומיים, סוכנות עתי"ם, הרשות השניה, הטלוויזיה החינוכית, חברות הכבלים וגלי צה"ל.

המועצה מפעילה בתי דין, שדנים בתלונות נגד עיתונים ועיתונאים, ונוהגת להזהיר ולנזוף בעיתונים שסרחו, ולפרסם את החלטותיה בציבור. בעבר קבעה המועצה, שסמכותה חלה גם על מי שאינו חבר בה, ונגזרת מאמות מידה ציבוריות ומקצועיות-עיתונאיות.

אתרי התוכן באינטרנט אינם חברים במועצה, אך אתרים בבעלות כלי תקשורת המסורתית, שמעלים לרשת את המהדורה המודפסת ("הארץ", "מעריב", "גלובס"), כפופים ממילא למועצת העיתונות, ואילו אתרים אחרים (למשל, ynet), הכריזו מיוזמתם על ציות לכללי המועצה. מעמדם של אתרי חדשות עצמאיים (למשל, תיק דבקה) ופורטלים שאינם בהכרח ספקי חדשות (למשל נענע או וואלה), לא הוגדר.

מה הוחלט?

תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, שעודכן לאחרונה ב-16 במאי, 1996, כולל בהגדרת "עיתון" גם "אמצעי תקשורת אלקטרוניים, לרבות הבעלים, המו"ל והעורך האחראי של אמצעי התקשורת". על פי המלצת הוועדה, תורחב הגדרה זו ותכלול גם "עיתונים מקוונים", מבלי שיובהר מהם המאפיינים של עיתונים אלה.

"כללי האתיקה יחולו על עיתונים שפועלים ברשת", מסבירה ד"ר שפירא-ליבאי, "לא הגדרנו את המושג בכוונה תחילה, כדי לאפשר לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות להפעיל שיקול דעת ולהמתין להתפתחות הפסיקה בעניין. הרי גם ההגדרות 'עיתון' ו'עיתונאי' בתקנון האתיקה הן עמומות למדי. סביר להניח שבית הדין יתייחס לאתרי עיתונות בעלי מעמד בציבור".

כיצד יקבע לאיזה אתר עיתונות יש מעמד בציבור?

"בית הדין לאתיקה יחליט כאשר יידרש לכך. סביר להניח שנתייחס לאתרים שנתפשים כאמינים בציבור והם בעלי השפעה על הציבור. לא נפעל נגד אתרים אזוטריים. הרי גם עיתון שכונתי הוא עיתון, אך מועצת העיתונות אינה אוכפת את כללי האתיקה על עיתונים שכונתיים".

חלק מאתרי החדשות רואים עצמם מחויבים לכללי האתיקה המקצועית ואין צורך לכפות עליהם את התקנון. אחרים, שאינם חשים מחויבים למועצת העיתונות, עשויים להתעלם מהחלטות המועצה.

"אני לא אוהבת את הטענה שלמועצת העיתונות אין שיניים. הרי עיתונים עושים מאמץ אדיר כדי להימנע מהרשעה בהפרת כללי האתיקה המקצועיים. מדובר בסנקציה מקצועית, שכל מי שנמצא במקצוע הזה חרד מפניה. ייתכן שחלק מאתרי העיתונות יצפצפו על כך, אך אנחנו נמלא את חובתנו כלפי הציבור כשנעזר בכלי התקשורת המהימנים – באינטרנט ומחוץ לאינטרנט – כדי להזהיר מפניהם".

נשיאות מועצת העיתונות צפויה להחליט אם לאשר את המלצת הוועדה בחודש דצמבר, ומייד לאחר מכן, תובא ההמלצה לאישור מליאת המועצה. ד"ר שפירא-ליבאי צופה כי ההמלצה תזכה לאישור הנשיאות והמליאה.

"הניסיון לכפות את כללי האתיקה הישנים יכשל"

ד"ר מיכאל בירנהק ממליץ לנשיאות ולמליאה לדחות את ההמלצה. לדעתו, כלי תקשורת מזן חדש מתפתחים באינטרנט, וכל ניסיון לכפות עליהם את כללי האתיקה הישנים ייכשל.

"גם אם תחליט מועצת העיתונות שיש מקום להטיל את מרותה על אתרי העיתונות, הרי שבתי הדין של המועצה יגלו במהרה שכללי האתיקה הנוכחיים רלוונטיים לעיתונות המקוונת רק בחלקם הקטן", הוא אומר ל-ynet, "באתרי תוכן מתעוררות בעיות אתיות ייחודיות אשר ברובן זרות לעיתונות המסורתית, הנוגעות לקישורים, תיקון ידיעות בדיעבד ושילוב בין מידע למסחר".

בין הבעיות הייחודיות לאינטרנט שאלות כמו האם ניתן להוסיף קישור לאתר ה"חמאס" בדיווח על פעילות הסתה באתר זה? האם ראוי להוסיף קישור לאתר הרשמי של ספר חדש (בו ניתן לרכוש את הספר) לצד כתבת ביקורת על הספר? האם סביר שדיווח ביקורתי על חברה מסחרית יכלול קישור לאתר (היחצ"ני) של החברה? ואם כן, האם יש לאזן את הקישור הזה בקישור לאתר של שונאי החברה?

כאמור, נמנעה הוועדה המיוחדת של מועצת העיתונות מלהמליץ על ניסוח כללי אתיקה ייחודיים לאתרי אינטרנט. "באופן עקרוני, החלטנו לא לדון בשלב זה במאפיינים שמייחדים אתרי אינטרנט כמו פורומים, צ'טים, קישורים ושילוב בין מידע לפרסומות", אומרת ד"ר שפירא-ליבאי, "דנו בבעיות האלה אך החלטנו שלא להכריע לגביהן בשלב זה ולהמתין להתפתחות הפסיקה, שמצויה בתחילת הדרך".

"מועצת העיתונות תפגע בחופש הביטוי"

סיבה נוספת שמעלה ד"ר בירנהק כנגד ההמלצה היא הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי של כלי תקשורת. בניגוד לתקשורת המסורתית החד-כיוונית, אתרי התוכן הם אינטראקטיביים, וגם הגולשים יכולים להתבטא בהם. לדעתו, כל מגבלה של מועצת העיתונות על חופש הפעולה של האתרים תביא לכך שבעלי האתרים יפעלו על פי הכלל הצבאי הידוע: 'אם יש ספק, אז אין ספק', ויביאו לפגיעה בחופש שלהם ובחופש הביטוי של הגולשים.

פחד מאיבוד שליטה

ד"ר בירנהק מזהיר כי ההתערבות האתית של מועצת העיתונות תקבע תקדים מסוכן, שכמה מחברי הכנסת שחופש הביטוי אינו בהכרח בראש מעייניהם ישמחו לאמץ. במישור התרבותי-חברתי הוא קובע, כי הניסיון של מועצת העיתונות להכפיף את אתרי התוכן לכללי האתיקה הוא ביטוי נוסף לחששם של בעלי השליטה בעולם הטרום-אינטרנטי מפני איבוד שליטה.

"לגירסתנו, מועצת העיתונות מחויבת לציבור וחייבת להתערב כדי להזהיר באשר לאמינותם של אתרי אינטרנט מסוימים", אומרת ד"ר שפירא-ליבאי, " אם בית הדין לאתיקה יקבע כי אתר חדשות מסוים לא בדק את העובדות, לא דיווח על פי מקור מהימן, פלש לפרטיות של אדם ללא צורך, או נהג בניגוד לכללי אתיקה אחרים, ראוי שהציבור ידע על כך".