מיקרוסופט יכולה לחייך

ראשי מיקרוסופט ומשרד המשפטים האמריקאי הודיעו בסוף השבוע כי הם רואים בפסיקת בית המשפט המחוזי ביום ו' סוף פסוק למשפט ההגבלים העסקיים, שהתנהל בארה"ב בארבע השנים האחרונות.

שופטת בית המשפט המחוזי במחוז קולומביה, קולין קולאר-קוטלי, אישרה את רוב פרטי ההסדר למעט שינויים קטנים. היא דחתה את טענתן של תשע מדינות בארה"ב, כי יש להטיל על מיקרוסופט מגבלות נוקשות יותר, כדי להשיב את התחרות החופשית לתעשיית המחשבים.

ההסדר, שהושג בחודש נובמבר, 2001, נועד להטיל על ענקית התוכנה מגבלות שונות, כדי להחזיר את התחרות החופשית לשוק. זאת, לאחר שמיקרוסופט הורשעה בבית המשפט בשימוש לרעה במונופול שלה בתחום מערכות ההפעלה למחשבים אישיים כדי לחסום את דרכן של מתחרותיה.

ההסדר אוסר על מיקרוסופט לחתום על הסכמי בלעדיות עם יצרני המחשבים כדי להצר את צעדי המתחרות, ומחייב את החברה לחשוף בפני מתחרותיה מידע טכני שקשור ב-Windows, כדי שיוכלו להתאים את התוכנות שלהן לפעול טוב יותר בסביבת מערכת ההפעלה.

המרוויחה הגדולה – מיקרוסופט

הפסיקה של השופטת קולאר-קוטלי הייתה אמורה להתפרסם עם תום יום המסחר בשווקים הפיננסיים בארה"ב. עם זאת, אנשי הטכנולוגיה של בית המשפט המחוזי העלו את פסק הדין אל הרשת כשעה לפני שעת הפרסום הראשי.

גולשים סקרנים לא התקשו לנחש את כתובות האינטרנט (הצפויות למדי) של מסמכי הפסיקה (על אף שהקישורים לא פורסמו בדף הראשי עד למועד הפרסום הרשמי) ומיהרו לשתף את שאר הגולשים בממצאיהם, באמצעות אתר חדשות הטכנולוגיה "סלאשדוט" ואתר נוסף. הידיעה על הפרסום המוקדם הגיעה גם לשווקים וגרמה לעליה במניית מיקרוסופט לקראת סוף יום המסחר, לאחר שדשדשה במשך רוב היום.

ההישג של מיקרוסופט אינו מסתכם בעליה קטנה בערך המניה. מומחים משפטיים תיארו את הפסיקה כ"ניצחון מוחלט של מיקרוסופט או ניצחון כמעט מוחלט". "ברדמונד (בה ממוקמת הנהלת מיקרוסופט) צריכים לחגוג", אמר בוב לנדה, פרופ' למשפטים באוניברסיטת באלטימור, לסוכנות הידיעות "אי פי", "מדינות הסירוב לא הצליחו לשכנע את השופטת בטיעוניהן".

אך בין הקולות שבקעו מהקמפוס של מיקרוסופט ברדמונד כאשר התברר כי משפט ההגבלים העסקיים מגיע לסיומו לא נשמעו צהלות אלא אנחות רווחה. יו"ר החברה, ביל גייטס, אמר כי הפסיקה מהווה חותם כשרות על "הסדר טוב ופשרה ראויה".

שר המשפטים האמריקני, ג'ון אשקרופט, בירך על פסיקת בית המשפט. "ההסדר שהושג עונה על האינטרס הציבורי ומחזיר את תנאי התחרות לתעשיית המחשבים", מסר בהצהרה שפורסמה דקות לאחר מתן הפסיקה, בה הודגש כי "משרד המשפטים מחויב לוודא כי מיקרוסופט תציית לכל תנאי ההסדר ויעקוב מקרוב אחר יישומו".

המפסידות הגדולות – מדינות הסירוב

כבר עתה ברור כי תשע המדינות שסירבו לקבל את ההסדר הן המפסידות הגדולות מפסיקת בית המשפט. תשע המדינות, בהן קליפורניה, קונטיקט, פלורידה, איווה, קנזס, מסצ'וסטס, מינסוטה, יוטה ומערב וירג'יניה, הימרו כאשר ביקשו מבית המשפט יותר מדי ונשארו עם כלום.

למשל, מדינות אלה ביקשו לכפות על מיקרוסופט להפיץ גירסה מודלורית של Windows, שתאפשר למשתמשי Windows יוכלו להסיר בקלות ממערכת ההפעלה את תוכנות החינם של מיקרוסופט כמו "אינטרנט אקספלורר" ולהתקין במקומן תוכנות של מתחרות. נוסף על כך, "מדינות הסירוב" ביקשו מבית המשפט לחייב את מיקרוסופט לחשוף את קוד המקור של "אינטרנט אקספלורר" ומערכת ההפעלה Windows, ולשלב את תוכנת הג'אווה של סאן בWindows ב-10 השנים הקרובות.

תשע "מדינות הסירוב", שסירבו לקבל את ההסדר שהושג, סבורות כי אין בו כדי להגן על הצרכנים מפני ההתנהגות המונופוליסטית של מיקרוסופט או לספק בידי מתחרות החברה סיכוי הוגן להתחרות ב-Windows ובחבילת היישומים "אופיס", שמותקנות ביותר מ-90 אחוז מהמחשבים האישיים בבתים ועסקים. עם זאת, בשלב זה לא ידוע אם תשע המדינות מתכוונות לערער על הפסיקה. עורכי הדין של המדינות מסרו כי הם "לומדים את פסק הדין".

המתחרות ימשיכו במאבק

המתחרות של מיקרוסופט, שליוו מקרוב את המשפט, הביעו אכזבה לנוכח הפסיקה והודיעו שלא יוותרו. לטענתן, ההסדר "מלא חורים" ומיקרוסופט תוכל להתחמק מיישומו בקלות, כפי שחמקה בעבר מציות לפסיקות של בתי משפט.

סאן מיקרוסיסטמס, אחת המתחרות העיקשות ביותר של מיקרוסופט, מסרה כי תמשיך במאבקה המשפטי הנפרד נגד מיקרוסופט על מנת שזו "לא תשתמש בכוח המונופול שלה כדי להשתלט על האינטרנט".

סאן תבעה את מיקרוסופט במרץ, 2002, לאחר שענקית התוכנה הפיצה את מערכת ההפעלה Windows XP ללא תוכנת הג'אווה של סאן, ושילבה במערכת ההפעלה תוכנת ג'אווה משלה, שאינה תואמת לחלוטין את זו של סאן, לטענת החברה.

בחודש יוני, 2002, הודיעה מיקרוסופט כי תחזיר את הג'אווה לWindows XP- אך מסרה כי אינה מתכוונת לשלב את תוכנת הג'אווה בגירסאות הבאות של Windows.

גם AOL טיים ורנר מסרה כי נטסקייפ (חברת בת של התאגיד ובעבר המתחרה העיקרית בשוק הדפדפנים) תמשיך במאבק המשפטי הנפרד שלה נגד מיקרוסופט, במטרה לקדם את התחרות החופשית בשוק ולהרתיע את ענקית התוכנה מפני התנהגות אנטי תחרותית.

"נטסקייפ" היה הדפדפן הפופולרי ביותר במחצית השנייה של שנות ה-90 אך מיקרוסופט הביסה את היריבה הקטנה בסוף העשור הקודם לאחר ששילבה את הדפדפן "אינטרנט אקספלורר" בתוך מערכת ההפעלה Windows 98 והשתלטה על יותר מ-90 אחוז מהשוק.

נוסף על התביעות של "סאן" ו"נטסקייפ", האיחוד האירופי מנהל חקירה נגד מיקרוסופט, בחשד להפרת חוקי ההגבלים העסקיים באירופה. האיחוד יחליט אם לתבוע את ענקית התוכנה בסוף שנה זו. למרות זאת, נראה כי ככל שחולף הזמן, מתברר כי הציפייה מבתי המשפט כי יחזרו על כנו את "הסדר הישן" לתעשיית המחשבים ויפרקו את מיקרוסופט מנכסיה אינה מציאותית. השינוי, אם יהיה, ינבע מתהליכים טבעיים בשוק המחשבים והאינטרנט, שיובילו משתמשים, חברות מסחריות וארגונים.

המשתמשים לא צפויים לחוש בשינויים דרמטיים

משתמשי התוכנות של מיקרוסופט ההסדר אינם צפויים לחוש באופן דרמטי בהשלכות ההסדר שהושג. על פי ההסדר, מיקרוסופט חופשית לשלב כל תוכנה חדשה במערכת ההפעלה Windows, וסביר להניח שענקית התוכנה תחוש חופשית יותר לעשות כך לאחר שמשפט ההגבלים העסקיים הסתיים.

מיקרוסופט טוענת כי החלה ביישום תנאי ההסדר כבר בחודש אוגוסט, 2002, כאשר הכריזה על חשיפת 113 פרוטוקולים (תוכנות תקשורת) שמשמשים את מערכת ההפעלה Windows לפעולה עם תוכנות השרת של Windows, ו-272 ממשקים של תכנות יישומים (API). זאת, כדי לאפשר לחברות תוכנה מתחרות להתאים את המוצרים שלהן לפעולה בסביבת windows.

נוסף על כך, בחודש ספטמבר הפיצה מיקרוסופט חבילת עדכון ראשונה למערכת ההפעלה Windows XP, שמחזירה את תוכנת מחזירה את תוכנת הג'אווה למערכת ההפעלה ומתקינה בה תוכנה בשם Program Access. תוכנה זו מוסיפה אפשרות בשם "הגדר גישה לתוכניות וברירות מחדל" (set program access and defaults) לתפריט ההתחלה של Windows.

באמצעות אפשרות זו יכולים המשתמשים להסתיר חלק מתוכנות החינם של מיקרוסופט, שמשולבות במערכת ההפעלה, בהן "נגן המדיה", הדפדפן "אינטרנט אקספלורר", תוכנת המסרים המידיים Windows מסנג'ר ותוכנת הדואר "אאוטלוק אקספרס", ולקבוע במקומן תוכנות של מתחרות מיקרוסופט כברירת מחדל במערכת. התוכנות של מיקרוסופט יוסתרו במערכת ההפעלה אך לא יוסרו לחלוטין.

אולם, מתחרות מיקרוסופט טוענות כי החברה הקשתה במיוחד על המשתמשים שמעוניינים לבחור בתוכנות של מתחרותיה. על פי הטענה, זמן רב יחלוף בטרם יוצגו תוכנות רבות של מתחרות מיקרוסופט בחלון "הגדר גישה לתוכניות וברירות מחדל", שכן מיקרוסופט הטילה על יצרני התוכנות הללו לבצע שינויים בקוד, כדי שיופיעו ברשימת התוכנות.