הלך לעולמו פרופ' היינריך מנדלסון, מאבות הזואולוגיה בארץ

אמש (ג') נפטר בביתו ברמת גן פרופ' היינריך מנדלסון, ממקימי החברה להגנת הטבע, חתן פרס ישראל למדעי החיים ומחלוצי הזואולוגיה בארץ.
מנדלסון, בן 92 במותו, עלה לארץ מגרמניה והשלים תואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים. עד לפני כשנתיים עוד לימד בחוג לזואולוגיה באוניברסיטת ת"א, אולם כשהחלה הדרדרות במצבו הוא פרש מהוראה. "הוא דיבר עם סטודנטים בגובה העיניים", מספר ד"ר יוסי לשם, תלמידו של מנדלסון. "התלהב כמו ילד מכל ידיעה חשובה שקשורה לטבע ולחי, ומעל לכל עמד הזיכרון הפנומנלי שלו, שהיה תוצאה של אהבה אמיתית לטבע".

מאבקים רבים לשימור הטבע

ד"ר לשם סיפר בהתרגשות, שמיד עם קום המדינה אירגן מנדלסון אנשי מדע וחובבים במסגרת "הוועדה לשמירת הטבע". יחד הם זכו בהישג חשוב – הם שכנעו את הקרן הקיימת לישראל בחשיבות שמירת ביצות החולה, והניחו את היסוד לשמורת החולה – השמורה הראשונה בישראל. "כשהחליטו לייבש את החולה בשנות ה-50 הוא טען שזו אחת הביצות החשובות במזרח התיכון. הוא הקים קול צעקה על זה שמינים מסוימים פשוט ייכחדו אם הביצה תיובש. הוא לא ויתר, והחליט להקים גוף ציבורי שיאבק בממשלה, וככה קמה החברה להגנת הטבע ב-1953", סיפר לשם.
לשם הזכיר עוד שבשנת 1955 חקקה הכנסת, ביוזמתו של מנדלסון, את חוק הגנת חיות הבר, ובשנת 1963 הוא יזם חוק נוסף שאסר על צייד והרעלת בעלי חיים, והביא להקמת רשות הטבע והגנים. בשנת 1973 זכה מנדלסון בפרס ישראל למדעי החיים.

איך הפך פרסקי לפרס?

לשם סיפר גם על אירוע שהתרחש בשנת 1944: "הוא נסע לסיור בנגב עם שמעון פרס, שאז עוד היה פרסקי. כשהם הלכו בנגב פתאום הם ראו את העוף פרס - עוף דורס, שעף מעליהם. מנדלסון התרגש כל כך, ופרס שהתרשם מהתרגשותו אמר לו, בו במקום 'אני מעברת את השם שלי לפרס'".
"לאינטרסנטים יש השפעה עצומה על פוליטיקאים, שלא מבינים מאומה בנושאי טבע והפוליטיקאים נענים להם", אמר מנדלסון בחגיגות יובל המדינה. "זו דוגמא לכך שאין בארץ כל הבנה לשמירת טבע. גם כביש מס' 6 הוא אבסורד. סוללים אותו כי יש מי שירוויח מזה כסף, וגורמים אלה מפעילים לחץ על הפוליטיקאים. למקבלי החלטות אין שום ידע ועניין בנושאים סביבתיים, שמירת טבע זה אצלנו על הנייר ובטלוויזיה".
מנדלסון ייטמן מחר (ה') ב-14:00 בבית העלמין ברמות השבים.