שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יובל חץ: "נשארתי ישראלי גאה, למרות הכל"
    הממשלה לא תמכה, משרד הספורט התעלם, אבל הישראלים חזרו ממשחקי הגייז עם שלל מדליות ועשו הרבה כבוד למדינה. בראיון מיוחד מספר ראש המשלחת, יובל חץ, על טקס הפתיחה ("הלכתי עם בגד שנתפר משני דגלי ישראל"), מטרת המשחקים ("אירוע תרבותי, ססגוני ועליז בכל המובנים") והיחס מהרשויות ("הייתי שמח לקבל הכרה מינימלית")

    יובל חץ הוא לא עסקן הספורט הישראלי הטיפוסי. הוא לא ותיק כמו ורשביאק, לא ממולח כמו גברי, לא מהולל כמו אלכס גלעדי, לא ממלכתי כמו דני קסטן ובטח לא מעביר בין ידיו תקציבי ענק כמו יורם אוברקוביץ'. בניגוד לכל הפרסונות המכובדות, חץ האלמוני הוא בחור צעיר ונמרץ. לפני הכל, הוא ספורטאי פעיל, טריאתלט מדופלם ומוביל בתחום. הוא חולק את זמנו בין פעילותו הספורטיבית, לעבודה בתל אביב, לתרומה בקהילה. אה, ודרך אגב... הוא גם הומוסקסואל גאה.
    חץ בן ה-31 שימש כראש המשלחת הישראלית למשחקי הגייז 2002, שהסתיימו לפני שבועיים בסידני, אוסטרליה. המשלחת, שמנתה כעשרה חברים, הניבה הישגים לא מבוטלים ביחס לגודלה ובכל זאת, לחץ היו לא מעט התלבטויות לפני שלקח על עצמו את משימת הארגון, כשנה לפני תחילת המשחקים. "היו לי הרבה סימני שאלה בנושא והם נעלמו" מספר חץ, "אני מתעסק בספורט מגיל צעיר, הרבה לפני שהגעתי להכרה שאני הומו בגיל 26. אני משתתף בכל אירועי הטריאתלון בארץ ומעולם ולא שינה לי מה הזהות המינית של המתחרים, או מאיזו דת או גזע הם. זה לא נראה לי רלוונטי כספורטאי.
    "ובכל זאת, במהלך השנה האחרונה ובמשחקים עצמם גיליתי עד כמה גדול הצורך של אנשים מסביבי לקחת חלק באירועי ספורט משותפים, להרגיש שהם לא לבד. מדובר באנשים שספורט מעסיק אותם באופן אישי והם מחפשים מסגרת ספורטיבית שמשלבת חיי חברה ושהם ירגישו נוח בה".

    - מה גרם לך להתחיל בארגון המשלחת?

    "יצאתי מהארון לפני כשנתיים, ומהר מאד פנו אלי בבקשה שאוביל את המשלחת למשחקים בסידני. לא ידעתי מאיפה להתחיל, אבל פירסמתי מודעות בעיתון ה'זמן הוורוד' ובעיקר באינטרנט ולהפתעתי פנו לא מעט אנשים, בערך מאה - רובם בעלי כוונות רציניות. ידענו שאין באפשרותינו להשיג תקציבים למשלחת והבהרנו לכל מועמד כי המימון יהיה עצמי. באופן טבעי רוב המועמדים נאלצו לוותר, בעיקר בשל גילם הצעיר והקושי שלהם לממן את הנסיעה. בכלל, כלל המשתתפים במשחקים בסידני היו ברובם מבוגרים - בני 35-40 בממוצע - הרבה מעבר לאולימפיאדות, בהן הגיל הממוצע הוא 21. הסיבה היא בעיות מימון וכמובן, היציאה מהארון שמתבצעת בדרך כלל בגיל מאוחר".
    חץ בן ה-31 היה אחד הבולטים במשלחת הישראלית והשתתף בטריאתלון, ארבעה מירוצי אופניים (מדליית ארד במירוץ נגד השעון וכסף במירוץ קבוצתי) ובריצת המרתון. הנציג הישראלי המצליח ביותר היה ברק עטר, שחיין פעיל לשעבר ויו"ר סניף אגודת ההומואים, הלסביות והטרנס-ג'נדרים בבאר שבע. עטר (35) זכה בארבע מדליות, שלוש מארד ואחת מכסף, במקצים השונים בקטגוריית הגיל שלו. הנציגה היחידה במשלחת זכתה בשתי מדליות, למרות שסיימה האחרונה וזאת בגלל שלא היו מספיק מתחרות בטווח הגילאים שלה.

    - מהי בעצם מטרת המשחקים?

    "משחקי הגייז מוגדרים אמנם כאירוע ספורט, אך מדובר לפני הכל באירוע תרבותי ססגוני ועליז בכל המובנים. בסך הכל לא הופגנה פה רמה גבוהה במיוחד, למרות שהושגו כאן לא מעט תוצאות יפות ואני יודע שהתחרו פה גם אתלטים אולימפיים: שחיינים, קופצים למים, רוכבי אופניים ועוד. אני יודע שהרבה הלכו לתחרויות בבריכה כדי לראות חתיכים, אבל אני נהנתי מהחווייה כולה. האווירה הכללית היתה מדהימה, נהננו מאוד ובאמת שהיה שווה להגיע. למרות ההתלבטויות שהיו לי בהתחלה הבנתי את החשיבות האמיתית של המשחקים והם בכלל לא קשורים להישגים עצמם, אלא לספורט עצמו ולפעילות החברתית והתרבותית סביבו. זה היה אירוע של ספורט עממי, תחום שבתור טריאתלט פעיל, אני יכול להעיד כי אינו מפותח מספיק בארץ ואינו זוכה לתמיכה מהממסד".

    - זכיתם לעזרה מהרשויות בישראל?

    "במהלך הקיץ האחרון פניתי מספר פעמים למשרד הספורט והחוץ במטרה לקבל סיוע לוגיסטי (חץ טוען כי לא ציפה לקבל סיוע כלכלי - א.ב) בארגון המשלחת. לא זכינו ליחס או לתשובה כלשהי. חמורה מכל היתה ההתעלמות של המוסדות מהבקשה שלנו לקבל עזרה באבטחת המשלחת. לפני שיצאנו לסידני אמרתי לכל המשתתפים: 'אנחנו לא משלחת של ישראל. אנחנו המשלחת של הישראלים, אבל אנחנו לא מייצגים את הממשלה, שאינה מסכימה לתמוך בנו'. לדעתי, כאזרחי המדינה הבאנו כבוד לחברה הישראלית והשגנו מדליות. רבים בקהילה גאים בנו בגלל הישגינו וחבל ששר הספורט לא נאות לעשות את המינימום ולהיפגש איתנו. למרות כל הקשיים, מאוד הייתי רוצה ליצג את מדינת ישראל, כי אני ישראלי גאה. הייתי שמח לקבל ולו הכרה מינימלית, אבל במקום זה קיבלתי התעלמות מוחלטת".

    - איך התייחסו אליכם כישראלים?

    "לא נתקלנו בבעיות ובטח שלא בעוינות מסוג כלשהו. לא הסתרנו את הזהות הלאומית שלנו, למרות שלא הורגשה שום יריבות לאומית בין המשלחות. בטקס הפתיחה לבשתי תלבושת מיוחדת שתפרתי משני דגלי ישראל; היו אמנם כמה כאלה שטענו כי מדובר בביזוי הדגל, אבל אני לא הרגשתי כך. לאורך כל התחרויות הסתובבתי עם מגן דוד ואני יכול להגיד לך שזכיתי לעידוד מכל הספורטאים מכל הארצות, שקראו לעברי 'Go Israel'. זה ממש המריץ אותי".

    - היו גם נציגים ממדינות ערב. נפגשתם איתם?

    "נכון שהיו ספורטאים שנרשמו כנציגים של עיראק, סעודיה ומדינות עבר נוספות, אבל אף אחד מהם לא מתגורר שם. ברור כי אם הם היו חוזרים לשם היו עורפים להם את הראש או משמידים אותם בגז. במהלך טקס הפתיחה פנה אלי מישהו ואמר לי: 'אני מקווה שבפעם הבאה ניצעד כולנו ביחד עם הפלשתינאים'. עניתי לו שאין לי שום בעיה עם זה (חץ מעיד על עצמו שאינו נמנה על המחנה השמאלי - א.ב), רק חבל שלא הגיעו לכאן פלשתינאים. בדיעבד הסתבר לי שמדובר בנציג לבנון, שחי באוסטרליה".

    - מה למדת לקראת מונטריאול 2006?

    "אין ספק שיצאתי מנוסה הרבה יותר מסידני. למדתי שאני לא צריך להרגיש שלא בנוח לבקש עזרה, אפילו כלכלית, מהמוסדות של המדינה. למדתי להיות חוצפן יותר ולעמוד על שלי. אני גם מודע יותר לחשיבות של הפעילות הספורטיבית בקהילה ואני וברק (עטר) כבר החלטנו להירתם לטובת העניין ברגע שנשוב ארצה וניזום פעילות סדירה ומאורגנת לקראת מונטריאול. אנחנו מקווים שהפעם גם נזכה להכרה גדולה יותר מהמדינה".

    משרד הספורט: "התמיכה ניתנת על פי קריטוריונים הישגיים"

    משה פוגל, ראש אגף ההסברה במשרד המדע, תרבות וספורט, הגיב לטענות שהעלה חץ בנוגע להתעלמות מצד המשרד: "מינהל הספורט אינו מכיר את הפנייה עליה דובר. בכל מקרה, מינהל הספורט מתקצב משלחות וספורטאים על פי קריטריונים ספורטיביים הישגיים ולא על פי הגדרות חברתיות או מסרים תרבותיים. אני בספק אם אירוע מסוג זה יכול בכלל לזכות להכרה של אירוע ספורט".

    - חץ טוען מדובר במסגרת של ספורט עממי, שאינה הישגית.

    "אין מספיק תמיכה בספורט העממי בישראל, אבל אנחנו משתדלים להגביר את המודעות ולעזור. מדובר בתקציבים קטנים שנותנות דווקא המועצות האיזוריות. אנחנו יכולים לעזור בעיקר בפרסום. אבל עדיין, איננו תומכים בהתארגנויות על רקע מגזרי או הצהרתי".

    - למרות דבריך, השתתפתם בארגון פרויקט "נשים הולכות רחוק".

    "מדובר בפרויקט שהשתתפנו בו ואני מסכים כי יש כאן רקע מגזרי. אולי פניה מסודרת בעתיד, תאפשר השתתפות דומה שלנו בפעילות ספורטיבית של הקהילה ההומו-לסבית".

    - ומה בנוגע לבקשת האבטחה למשלחת?

    "כאמור, לא ידוע לנו דבר הפנייה בנושא, אך גם לשירותי אבטחה יש קריטוריונים. לא כל קבוצה שמתארגנת יכולה ליצג את ישראל ולכן, כל מקרה נבדק לגופו. היות ולא מדובר בנבחרת רשמית, הרי שספק אם ניתן לאשר אבטחה למשלחת שכזו".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יובל חץ. ראש המשלחת
    טקס הפתיחה בסידני. חץ לבוש דגל ישראל, בחברת ידיד/ה
    צילום: יובל חץ
    המשלחת הישראלית. בלי אבטחה
    צילום: יובל חץ
    חץ (מימין) על הפודיום. זוכה במדלית ארד
    צילום: יובל חץ
    מומלצים