הפריימריסטים, חלק א'

הם צעירים, לא מוכרים, יש להם (לטענתם) מה להציע והם מתמודדים על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. לחמשת המועמדים לפניכם יש בטן מלאה על האחים הגדולים שלהם - חברי הכנסת המכהנים, על החברה הישראלית ועל הדימוי שדבק בפוליטיקאים. כל אחד מהם סוחב בתיקו האישי מסר קליט, מודל לחיקוי, קו אדום מוגדר ואגו לא קטן. לקראת הפריימריס במפלגת העבודה בשבוע הבא, מציג חמש פנים חדשות - לשיפוטכם.

עינת וילף

בת 32, מתמודדת עם "הגדולים" ברשימה הארצית של מפלגת העבודה. וילף היא בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת הארוורד, שהחליטה שהמצב בלתי נסבל. "עד כאן", היא מתארת את התחושה בנייר העמדה שהיא מפיצה.
וילף מגיעה עם רקורד מרשים כיועצת בחברת הייעוץ האסטרטגי מקנזי, חברת הנהלת כור, ומחזיקה בנוסף בתואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת אינסיאד שבפונטבלו, צרפת.
"אחת הבעיות היא שהרבה אנשים רוצים להשפיע, אבל לא רוצים לעסוק בפוליטיקה", היא מפרשנת את הראש היהודי. "אני הגעתי באחרונה להכרה שזה לא נכון, כי עבור מי שרוצה להשפיע - זו זירת העשייה המרכזית. תמיד אומרים שדרושים אנשים טובים לפוליטיקה, אבל כשכבר מגיעים כאלה שואלים אותם - למה אתם צריכים את זה?"
מה לא תעשי כדי להיבחר?
"המון דברים. כל הקמפיין שלי בנוי על להציג את מי שאני. אני למשל לא אתלה שלטים שלי על המשוריינים בבאב אל וואד, או כל דבר על גבול הוולגאריות. אני לא מאמינה בתפיסה שאומרת רק תכתבו את שמי נכון".
מי המודל שלך?
"את אבא אבן מאוד הערצתי. מהימין דן מרידור, בגלל המחוייבות לאורך זמן וההתייחסות העניינית, בכל משרד עשה עבודה מצויינת. פוליטיקאים מונחי מטרה, שמרגע שנכנסו לכנסת הם רוצים להיות ראשי ממשלה – עושים פוליטיקה גרועה. בשמאל – יוסי ביילין. הוא מודל לעשייה מדינית לאורך זמן. אני אוהבת את השילוב של כתיבת ספרים עם עשיה פרלמטרית. תמיד יכתוב את הספר שיקבע את הצעד הבא, כמו ביציאה מלבנון. זה שילוב מרתק".

רונן צור

בן 33, בעל סיכויים להיבחר כנציג מחוז דן. ב-12 השנים האחרונות הספיק צור להיות רכז סיעת העבודה בכנסת בתקופת רבין, מנכ"ל התנועה לקליטת החייל ויועץ פוליטי לשר הביטחון לשעבר בן אליעזר.
אם ייבחר, הוא מבטיח לקדם חקיקה שתעניק פטור על חמישים אחוז ממחיר הקרקע לזוגות צעירים בעת רכישת דירתם הראשונה; לקדם הכרה במס למעסיקי עובדי משק בית ומטפלות ולהוביל להקמת מפעל הזנה ארצי לרעבים.
"אני כבר 12 שנה בעסק הזה ובניגוד לכל אלה שהולכים לשנות את העתיד, אני באמת הולך לשנות את העתיד", הוא מתחייב. "היה לי הכבוד לשרת תחת ההנהגה הבכירה – רבין, פרס, ברק ופואד – וזה היתרון שלי על כל האחרים. אני יודע מה צריך לשנות ואיך לעשות את זה. אני יודע איך זה עובד מבפנים".
מי המודל שלך?
"לובה אליאב, זה האיש היחיד בעיניי שהלך עם החזון שלו עד הסוף, בלי קשר למעמד הפוליטי. הוא עשה את שלו גם כשלא היה בכנסת. לא משנה את האידיאולוגיה כל יומיים לפי סקר".
למה יש בעיית דימוי לפוליטיקאים?
"האשמה היא בפוליטיקאים עצמם, כי הם מתביישים במקצוע שלהם. היום פוליטיקה זה מקצוע לכל דבר, אבל כל פוליטיקאי שני מדבר על 'הרמה הנמוכה של הפוליטיקה היום'. הציבור אומר שאם הם יוצאים נגד המקצוע ונגד העמיתים שלהם, אז למה שהציבור יאמין שהם שווים משהו".
מה לא תעשה כדי להיבחר?
"בלי צביעות, אנחנו נעשה הרי הכל כדי להיבחר, רק ננסה לשמור על גבולות הטעם הטוב".

נטע דוברין

בת 27, חברת מועצת העיר חיפה, נדבקה בחיידק הפוליטי בילדותה ולא הבריאה. דוברין מתמודדת על מקום 32 ברשימת העבודה, המשוריין למתמודד צעיר. "קיבלתי חינוך מאוד פוליטי בבית, אנשי הסתדרות ואירגון ההגנה", היא מסבירה. "זה התחיל בוועד הכיתה ובצופים, תמיד מעורבת, בכל דבר. פוליטיקאי הוא כמו שחקן, חייב במה. בטח בגילגול אחר הייתי שחקנית. אם תגידי לי שיש אולם עם 2000 איש שמחכים לשמוע אותי, אני עוזבת הכל עכשיו ונוסעת".
ומה יש לך להגיד?
"אני אומרת שיש בעיה של היעדר ייצוג בכנסת לשלטון המקומי בגלל איסור כפל תפקידים לח"כ ולראש עיר. לכן אייצג את חיפה. חוץ מזה אני אישה אבל התפיסה שלי היא של פמיניסטית-לא-מתבכיינת, שווה בין שווים, באה מעמדת כוח".
מה את לא מוכנה לעשות כדי להיבחר?
"אני לא אעבור על החוק ואני לא אעשה דברים שהם לא אני, כמו לתופף על תופים בטוק שואו בשביל רייטינג".
מי הפוליטיקאי שהוא מודל לחיקוי עבורך?
"גולדה מאיר. למרות שלא היתה לה תכנית נשית, היא הגיעה למעמדה כאישה, למרות שהיא אישה וזו בדיוק עמדתי. נשים צריכות להגיע כשוות, כראויות".

ירון ארמוזה

בן 37, בעל עסק למעבדות דנטליות, מזכיר סניף מחוז ירושלים, המתמודד במרחב ירושלים. "זה התחיל בליל רצח רבין. התעוררתי בבוקר שלמחרת והבנתי שהפקרנו ציבורית את המנהיג שלנו ואת הדרך בה הוביל. כך הפכתי לראש מטה ברק, נבחרתי במשמרת הצעירה של העבודה. לפני שנתיים נבחרתי למזכיר מחוז. לפעמים גם אני לא מבין למה אני בפוליטיקה".
כמה רחוק אתה מוכן ללכת כדי להתפרסם?
"לא מוכן, אני לא מהסוג שמחפש כותרות. הסלוגן שלי הוא 'עושה את העבודה בשקט'. אני הולך עם הדרך של העבודה ולא מניח לסטות מהמסרים".
יש חששות?
"לא אני מאוד נהנה מזה. זו חוויה לחשוף את עצמך כל יום לעוד ועוד אנשים. פוליטיקה זה כמו אלצהיימר, כל יום פוגשים אנשים חדשים... ".
יש לך מודל בפוליטיקה?
"רבין ומצנע. אני מתמודד שהולך על יושר, הגינות, לא רעש וצלצולים. אני עובד על קשב לאנשים, מגע איתם, טיפול בהם".
למה יצא דימוי רע לפוליטיקאי הישראלי?
"כי יותר מדי פעמים מסתבר, שהם לא אומרים את מה שבאמת חושבים, או מתנתקים, עובדים לפי רייטינג. מנהיגות היא הובלה בדרך מסויימת, גם אם זה לפעמים לא פופולארי".
מה המסר שלך בדרכך לכנסת?
"חזרה לתקופת ימי רבין, שינוי סדרי עדיפויות. גם רבין לא היה גאון כלכלי, הוא פשוט העביר כספים מעזה וההתנחלויות לערי הפיתוח. יש כספים שנשרפים על התנחלויות וחבלי ארץ שלמים, שכולם יודעים שנחזיר אותם בסופו של דבר וחבל".

ליאור שטרסברג

מי שהתפרסם כיו"ר התאחדות הסטודנטים רץ למקום ה-32 הלא ריאלי, אך המשוריין לחבר כנסת צעיר. שטרסברג, בן 27 מגבעתים, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, שימש כיו"ר מטה הצעירים של יו"ר העבודה עמרם מצנע. שטרסברג ידאג לסטודנטים כמובן, אך גם לגימלאים, למילואימניקים ולצעירים משלמי משכנתאות.
למה לך פוליטיקה עכשיו?
"אני מכיר את הבון טון של להגיד 'כולם מושחתים', אבל מי שרוצה לשנות במדינה משהו, הולך לפוליטיקה. שם משנים מציאות".
המקום ה-32 לא ריאלי, אז למה להתאמץ?
"אף אחד לא יודע מה יילד יום, ועוד מוקדם לקבוע. הליכוד היום לא מביא שום בשורה לצעירים שבנינו. הוא מציע להמשיך להתבוסס בביצה שבה אנו מדשדשים היום. עם קמפיין נכון של העבודה הדברים יזוזו".
מה המסר שלך?
"לשנות את הדכדוך הקיים בקרב צעירים וזה לא משהו משיחי, אפשר לשנות. בגדול, הדרך היחידה למוביליות חברתית אמיתית היא השכלה גבוהה".
למען מי תפעל בצעדיך הראשונים בכנסת?
"צעירים וסטודנטים, אבל לא רק. גם למען הגימלאים אלחם. הקיצוץ האחרון בקיצבאות שלהם הוא חרפה. לא יתכן שיעבדו אזרחים ארבעים שנה ודווקא כשיזדקנו - המדינה תתאכזר אליהם. יש להתייחס אליהם בצורה ראויה".
מה לא תעשה כדי להיבחר? היכן הקו האדום?
"תמיד הייתי נאמן לאמת, אני לא משקיע המון כסף במירוץ, יש לי מגבלות. לא אזרוק לחלל הבטחות כדי לתפוס כותרת דרמטית. לא מאמין בזה".
יש לך מודל בפוליטיקה?
"אופיר פינס. הוא נבחר כחבר כנסת אלמוני ובעבודה קשה וחרוצה בכנסת הוא הגיע למעמד מזכ"ל העבודה והפך לאחד האנשים המוערכים בכנסת".
מה הכיף הכי גדול בעניין הזה?
"כאשר מגיעים לשיא וקורים דברים שאתה מאמין בהם. כמו במאבק על שכר הסטודנטים. נאבקים ונעצרים ובסוף כל סטודנט משלם פחות. גם הדיון היומיומי בין אנשים הוא משהו שאני אוהב".