שתף קטע נבחר

תיקים רפואיים באפילה

מאיה, החייזרית הבלונדינית וגדעון, החייזר הממושקף, נחתו בראשל"צ עם צוות חוצנים דובר עברית, בלתי נראה, שהגיע בהמוניו לאבחן, לנתח ולטפל בחולי העיר. עשר 'מרפאות' חוצנים פועלות בראשל"צ, באמצעות מטפלים, מרביתם נטולי הכשרה רפואית, הגובים 150-200 שקל לטיפול. "הצוותים הרפואיים של החוצנים והציוד המשוכלל שלהם מוחבאים במימד מקביל", מסביר המטפל אדריאן דביר. "אני מרגיש נהדר", מבשר השחקן ז'ק כהן, בסיום טיפול שלא מהעולם הזה, תופעה

דירת המגורים של אדריאן דביר, בראשון לציון, לא מסגירה דבר על שיטת הטיפול הלא קונבנציונלי שמתבצע בה. "הנה, כאן ממוקמות המעבדות", הוא מצביע על קיר, שמלבד תעודות אקדמאיות אין בו מאום. דביר איננו מתרגש בהבעת הפליאה שעל פניי, וממשיך לתאר בביטחון את המחלקות במרפאת החוצנים הבלתי נראית. הוא כבר מורגל בספקנים, לא פחות משהתרגל לנוכחותם של החוצנים. "במשך שנים צבטתי את עצמי כדי להאמין שזה נכון. בגלל שאני מהנדס וחוקר, התחלתי לתעד כל מה שרק אפשר, כדי לבדוק אם אני לא חולה נפש שלקה בפסיכוזה", הוא אומר בחיוך, "אחרי שני ספרים וצילומי וידאו של עשרות טיפולים, אני יכול להגיד שיש עוד כמה מימדים שחיים במקביל אלינו. ושהחוצנים חיים, קיימים ועוזרים לבני אדם, זה לא אוטוסוגסטיה, כי מדובר בריפוי מחלות פיזיות".
תופעת החוצנים החלה לתפוס לאחרונה תאוצה בכל הארץ – ובעיקר בראשון לציון. 140 מרפאות חוצנים פועלות בעולם, 30 בארץ, 10 מהן בראשון לציון. "מי שרוצה להיות 'אין', אומר שהוא עובד עם חוצנים", טוענת חיה לוי, מטפלת.

גל של מהגרים מהחלל

עשרת מרפאות החוצנים הבלתי נראים שפועלות בראשל"צ, הפכו את העיר למתחם רפואי בין גלקטי. לא ברור מדוע בחרו החוצנים לטפל דווקא כאן, או, לחילופין, מדוע המטפלים מתגוררים דווקא בראשון לציון, ומה קדם למה. לדברי המטפלים, לא התקבלה מהחוצנים תשובה בנידון. ההשערה הרווחת היא, שפתיחתה של המרפאה הראשונה בארץ בראשל"צ, אצל חיה לוי, סחפה אחריה את שאר בני השבט החוצני. השערה נוספת היא, שהאיזור התגלה כנוח מבחינה אנרגטית.
חידת שיתוף הפעולה בין תושבי העיר ליצורים מהחלל החיצון נותרה בעינה. "התלבטתי מה דמיון ומה מציאות", אומר אדריאן דביר, "הרי אנחנו לא משחקים, אלא מטפלים בבעיות רציניות. אני שואל את עצמי אם אנחנו נורמלים או שאולי זה קטע פסיכוטי שכולנו נכנסנו אליו. אני מתעד את המקרים וזו בהחלט מציאות שקשה לנו, בני האדם, לתפוס אותה בחושים שלנו".

עסקי אוויר

אצל כל המטפלים השיטה דומה. חדר טיפולים ריק, בית חולים בלתי נראה וצוות רפואי של חוצנים בלתי נראים, שמתקשרים בעברית. תעשיית החוצנות הזו מכניסה יד לכיסיהם של החולים, שלא מצאו מזור לבעייתם במסגרת הרפואה הקונונציונלית. טווח המחירים נע בין 200-150 שקל לטיפול, שנמשך בין שעה לשעה וחצי, כשמראש מובהר למטופל, שאין ודאות שיעזרו לו.
"אני מבין את הסקפטיות של האנשים, זה באמת נראה כמו עסקי אוויר", מתוודה אורי גל, מטפל, "לפני חמישים שנה אישפזו אנשים שדיברו עם ישויות. אני לא יכול להוכיח שהחוצנים קיימים ולא יכול להבטיח טיפול שיעזור במאה אחוז, אבל מתוך נסיון, הם עוזרים לבני אדם, זו לא עבודה בעיניים".
"נכון, שכמו בכל עיסוק, גם בתחום הזה יש שרלטנים שהורסים את השם הטוב של אלה שבאמת עוזרים".
למעשה, כל אדם יכול לקום בבוקר, ולהכריז שהוא מטפל באמצעות חוצנים, ולך תוכיח שלא. דובר משרד הבריאות, עידו הדרי, מסביר שאין כל פיקוח על מרפאות החוצנים, "כיוון שאין אפשרות לפקח את מרפאות מסטיות".
אז כל אחד יכול להיות מרפא בחוצנים?
דביר: "החוצנים בוחרים במתקשרים בעלי יכולת ריפוי הפתוחים לנושא. בהסכמתם הם מקימים בביתם מרפאות, ויחדיו מטפלים בבני אדם. הצוותים הרפואיים של החוצנים והציוד המשוכלל שלהם מוחבאים במימד מקביל, אורים ואינם נראים, כדי לא להפחיד את המטופלים, למרות מאמץ ההסתרה של החוצנים, ניתן לראות אותם באמצעות ראייה על חושית. בני אדם בעלי יכולת זו, מצליחים להבחין בהם ובציוד שלהם".
החוצנים, טוען דביר, מטפלים בכל מחלה, למעט שברים. הם מתמחים בגידולים שפירים וממאירים, בהשתלות איברים פנימיים, במיוחד בכבד. "כדור הארץ הגיע לשלב שבו הוא נפתח ליקום והרבה חוצנים רוצים בו חלק, כל אחד מסיבות אחרות. מיטב מוחות החוצנים מנסים עכשיו ליצור קשר עם תושבי כדור הארץ בלי לעורר בהלה ופאניקה. פתיחת הקליניקות אצל הילרים היתה דרך מצוינת להחדיר בהדרגה את הרעיון ולהכין אותנו למפגש".
איך מתפתחת התקשורת בין המטפל לחוצן?
דביר: "חלק מהחוצנים לא יכולים לראות אותנו בראייה הרגילה שלהם והם נעזרים במשקפות מיוחדות. יש מטפלים שרואים את החוצנים בראייה רגילה, אחרים צריכים להתכוונן כדי לראות אותם, בראייה על חושית, העין השלישית, בתקשורת טלפתית ועוד".

עקצוצים וצמרמורות

חיה לוי, 59, בעלת תואר ראשון במדעי החקלאות, עבדה כאחות סיעודית ועזבה את בית החולים הגריאטרי לטובת עיסוק בתקשור. היא היתה הראשונה שראתה את החוצנים בארץ. "לפני 12 שנה שכבתי במיטה עם פריצת דיסק ופתאום ראיתי אותם נכנסים מתוך הקיר. הם נראים כמוני וכמוך למעט שניים יוצאי דופן. חשבתי שהכל בדמיון שלי, כי זה נראה יותר מדי פנטסטי כדי להאמין שזה קיים. הם אמרו לי, 'אל תפחדי, אנחנו חוצנים טובים, באנו לטפל בך'. כעבור שבוע של טיפולים שהרגשתי בהם עקצוצים, חום, קור, צמרמורת והרבה אנרגיה, החלמתי והם ביקשו רשות לפתוח מרפאה אצלי בבית. שאלתי אותם מי יבוא למרפאה, שבה רק אני רואה את הציוד והמטפלים. הם אמרו שיהיה בסדר, הביאו ציוד וקדחו, בנו בית בתוך בית. בהתחלה פחדתי מהם, לא יצאתי מהחדר כדי לא לראות אותם. כשהפסקתי לפחד ראיתי כמה תועלת אפשר להפיק מהם".
מדובר הרבה כסף.
"כן, אני עוזרת לאנשים ומקבלת כסף. אני מרגישה שזו מתנה אלוה, שבכל רגע יכולה להילקח ממני".
על החוויות במחיצת החוצנים מספרת לוי: "כל שלוש שנים מתחלף הצוות. החוצנים מאד חרוצים, הם עובדים למעלה מעשר שעות ביום, למרות שמזג האוויר החם מקשה עליהם. יש מה ללמוד מהם. היה פה צוות עם בנות שהתאפרו באיפור שלי. ".
הלקוח הראשון של חיה לוי היה אדריאן דביר, 43, מאסטר בהנדסה, מומחה ומפתח מחשבים צבאיים, שהגיע לטיפול בעקבות חוסר יכולת לאחוז חפצים בידיים. דביר הרגיש בנוכחות נוספת בחדר, "ואז הבנתי שאני לא מטורפת, שאני שפויה", אומרת לוי. לאחר שפתר את בעייתו הרפואית, למד דביר הילינג, והחוצנים, לדבריו, פתחו גם אצלו מרפאה.
משנת 94' הוא עוסק בכך באופן רציף, חוקר את התופעה, מתעד אותה בעקביות ומצלם בווידאו כל טיפול. עד כה הוציא שני ספרים המתעדים שיחות של מטפלים עם חוצנים ומטופלים שמתארים את הטיפול.
מה אדם רציני כמוך עושה בתחום כזה?
"היום כבר ברור לי שיש חוצנים ולא משנה מה תגיד התקשורת".
תעזוב את העבודה בשביל חוצנים?
"מה פתאום? עד היום הכל מוזר לי. אני חוקר, מנסה לשאול שאלות ולהבין. לשים דברים על השולחן".
לא נראה לך כחוסר אחריות לטפל בילדים?
"ילדים מגיבים לטיפול הרבה יותר טוב ממבוגרים ורובם רואים את החוצנים. הבן שלי, למשל, מביא לכאן את כל החברים שלו לטיפול".

ג'מעה של חוצנים

אורי גל, 56, בוגר האקדמיה למוסיקה ונגן צ'לו, עבד כטבח בבתי מלון. במקביל למד ביוארגונומיה ועסק בגמילה מעישון. גם הוא התוודע לחוצנים דרך חיה לוי, כשהביא את אשתו המנוחה לטיפול. "אמרתי לחיה לוי, אני פסיכי או שאני באמת רואה דמויות? מי זאת הבלונדה הזאת? חיה אמרה לי, קוראים לה מאיה. אמרתי, נעים מאד, ושאלתי מי זה הגבוה עם המשקפיים, והיא אמרה, זה גדעון, ראש הצוות. כשהגעתי הביתה היתה לי הרגשה דבילית מהסיפור הזה, אבל הרגשתי נוכחות של חוצנים ויום אחד מצאני פה ג'מעה שלמה. אם זה היה קורה לפני כמה שנים היו מזמינים את הפסיכיאטר המחוזי ומאשפזים אותי. תחשבי שגם ז'ול ורן היה אחד מאלה שקיבלו מסרים מכוכבים אחרים. בהתחלה פחדתי, היו כאן דמויות בלי סוף, מצורעים ממש. ראש הצוות היה עם פרצוף תנין. לא סימפטי".
תסכים איתי שהסיפור שלך נשמע הזוי לחלוטין
"אני מסכים ואני מבין את התחושות של האנשים. לכן אצלי יושבים כאן בסלון, שותים קפה, מדברים על הבעיה ובינתיים החוצנים מטפלים. כל טיפול שמצליח אני מאושר. מבחינתי, הטיפול הזה באנשים הוא הובי. אני מסתכל על עצמי במראה ולא מקיא".

התמהוני התורן

הרעיון, שחוצן בלתי נראה ירפא אותך מתחלואיך, נשמע הזוי לחלוטין. "התקשורת מתייחסת לתופעה כאל נושא מוזר ומפוקפק", מאשים דביר, "אנשים המעזים לספר בגלוי על חוויותיהם האישיות, מוזמנים לתוכניות שוליים על תקן התמהוני התורן. סיפורים על מפגשים עם עב"מים משתלבים יפה בין סיפורה של קוראת בקפה וספרית כלבים. הציבור עדיין לא בשל לקלוט ולקבל את הטיפול בחוצנים".
שירי ובעלה אבי נפצעו בתאונת דרכים. שירי, 57, טופלה במשך שלוש שנים בשיאצו, רפלקסולוגיה, פיזיוטרפיה ובתרופות הרגעה שלא הועילו. אבי, 59 הפסיק לתפקד, סבל מכאבים עזים בברכיים, מבעיות גב ומבעיות בקיבה. "הוא הפך להיות גרוטאה, בלע תשעה כדורים ביום והיה נואש", מעידה שירי, "כשהוא שמע על הטיפול בחוצנים, הוא החליט שאין לו מה להפסיד, ממילא הוא הרגיש כמו בן 70. אחרי שמונה טיפולים אצל אדריאן, כל חדוות החיים חזרה אליו. היום הוא מרגיש מצוין. התור שנקבע לו – לניתוח בכפות הידיים – בוטל. הכל עבר לו. גם אני טופלתי ומרגישה מצוין".
איך את מסבירה את זה? נס?
"לא ניסים ולא נפלאות. יש להם פשוט רפואה יותר מתקדמת".
יש כאלה שיגידו שזו שרלטנות מתקדמת
"לנו זה עזר, וזה מה שחשוב. אם בעלי היה הולך לרופא מומחה, הוא היה משלם 650 שקל לביקור אחד בלי להניד עפעף. באלף שקל ריפאו לו את כל הגוף. היום הוא בן אדם אחר. באמת קשה להאמין".
גם אם אמונה היא מילת המפתח, הרי שלא תמיד היא מועילה. אבי גרייף, יו"ר האגודה לחקר עב"מים בארץ, יודע לספר על מקרים שהחלו בתקווה גדולה והסתיימו באכזבה מרה. "בבטאון של האגודה כתבתי על ילד בן עשר, שסבל מרמה חריגה של כולסטרול בדמו וטופל על ידי בעלת מרפאת חוצנים. בדיקות המעבדה הוכיחו כי לא חל כל שיפור במצבו לאחר טיפול החוצנים. במקרה אחר שבדקתי, סבלה אישה ממיומה (גידול שפיר) ברחמה. היא פנתה לבעלת מרפאת חוצנים והמטפלת הבטיחה שהחוצנים ירפאו אותה. לאחר חמישה טיפולים אמרה לה המטפלת שהגידול הוסר. בבדיקת אולטרא סאונד מצא הגיניקולוג, שהגידול לא רק שלא הוצא, אלא אף גדל".
בקיצור, הכל בולשיט?
"האגודה לחקר העב"מים בבודקת את הנושא. דיברנו עם מטופלים שראו את הציוד, את הטיפול ואת החוצנים והגיבו פיזית בעת הטיפול בתזוזות ובתנועות לא רצוניות. השורה התחתונה היא מה התועלת והאפקטיביות. אין לי מסקנות חיוביות, חד משמעית. החוצנים הרבה יותר מתקדמים מאיתנו מבחינה טכנולוגית, אבל אני לא רואה פריצת דרך טיפולית דרמטית. יש בזה פתח לשרלטנת, ובלי להעליב אף אחד ובלי לנקוב בשמות, העסק הזה לא תמיד נקי, ומעורב בו גם האלמנט הכלכלי. יחד עם זאת אנחנו לא פוסלים את המשך החקירה בנושא".
"הכל נמצא בראש", מסביר פסיכיאטר, "יש הרבה מחלות שנרפאות בזכות שכנוע עצמי. זו אוטוסוגסטיה, ולא משנה אם הריפוי הוא באמצעות חוצנים, קמעות או מים קדושים".
"אין ספק שיש אנשים שמחלימים, וזה לא מפתיע", אומר ד"ר יואב בן דב, מרצה לפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב. "אני לא יודע אם יש או אין חוצנים, מה שחשוב הוא שיש אנשים אמיתיים שחיים בראשון לציון, ויש להם צורך להאמין שהם מתרפאים. רפואה אלטרנטיבית עובדת, והיא לא מדע. מה שחשוב הוא האמונה. אם מרפאים באנרגיות של אלים ואינדיאנים או של למה טיבטי, אז למה לא בחוצנים?".

בדיקת דם ללא דם

אני ממשיכה במשימתי העיתונאית ונשכבת על מיטת הטיפולים. החוצנים, מסביר לי דביר, עורכים לך בדיקות, כולל בדיקת דם. בדיקת הדם, מיותר לציין, התבצעה ללא דם וללא מחטים פולשניות. אפילו הניתוחים על פי תורת החצנות, מתבצעים ללא כאב, בלי מכשירים חדים וללא חתכים וצלקות. למעשה, לאורך כל הטיפול, לא הרגשתי דבר, מלבד עיקצוצים. התמונה הזו יכלה לשמש כתסריט פרסומת לחוצנים, שהשחקן ז'ק כהן, קרוב לוודאי, היה שמח לקחת בה חלק. כהן הגיע לדביר בעקבות לחץ של אשתו. "הברך שלי כאבה מאד. לא יכולתי ללכת ולא לנהוג ונעזרתי במקל הליכה. הרופאים אמרו לי שאין מה לעשות. אישתי חיה, שמחוברת למסטיקה, טפטפה לי בלי הפסקה שנלך לטפל עם חוצנים. אמרתי לה 'איזה שטויות אלה', ומצב הרוח שלי היה על הרצפה בגלל הכאבים ובעיקר בגלל חוסר האונים".
אז מה קרה שבסוף הלכת?
"לא היה לי מה להפסיד. וחוץ מזה. רציתי שאשתי תפסיק לנג'ס. אני איש סקרן מטבעי, לכן הלכתי איתה. הגעתי לחדר רגיל, חשבתי שישימו עלי ידים ויזרום מהן חשמל וכאלה, אבל אדריאן לא התייחס אלי, הוא אמר לי, תשכב ותירגע, יהיה בסדר. טופלתי ביום שישי וחזרתי הביתה עם אותם כאבים. אמרתי לאשתי, 'איזה שטויות אלה, לא יצא מזה כלום'. ביום שלישי כבר הורדתי את המקל והיום אני פשוט רץ, עובד על צילומים של הסדרה 'ג'וני', עובד עם 'צבר' על סדרת פרסומות חדשה, מגדל פירות וירקות במושב ומרגיש נהדר".

לפעמים אפילו הודיני לא יכול לעזור

אתם, כמטפלים, שמחים לספר על ההצלחות. מה עם האכזבות?
"האכזבות הגדולות ביותר הן בקרב חולי סרטן, שאותם לא הצלחנו להציל", מודים המטפלים. שולה ישראלי, לשעבר מזכירה רפואית וסוכנת נסיעות, והיום מטפלת עם חוצנים: "אני מכינה כל מטופל ומבהירה מראש שאין ניסים. היתה לי מטופלת חולת סרטן עם גידול בריאה. הגידול נעלם והייתי מאושרת. ואז היא שוב הרגישה רע והתברר שהופיע לה סרטן בראש. תוך שלושה שבועות היא נגמרה. יש לי תסכולים אישיים כשהטיפול לא מצליח".
"אני לא יכול להגיד שאני מרפא סרטן, אף אחד לא יכול", קובע אורי גל, "ריפאתי חולי סרטן, אבל לא ידעתי אם אצליח, וגם לא לקחתי אגורה שחוקה. אם הסרטן מתפשט אפילו הודיני לא יכול לעזור, אבל איכות החיים של החולים משתפרת. הם מקבלים המון אנרגיה וזה שווה הרבה".

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מטפלים וציוד רפואי בלתי נראים
צילום: לע"מ
ניתוחים ללא כאבים, בלי מכשירים וללא חתכים
צילום: לע"מ
שבט גדול של חוצנים "היגר" לראשל"צ
מומלצים