שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עוזי יורה צרור
    עוזי פוקס מתקמבק בגיל 55 עם אלבום אוסף אישי ומופע עם הזמרת שרי. ראיון

    "בסך הכל אני מאושר", אומר עוזי פוקס. ולמה שלא יהיה. אלבום אוסף כפול, מופע מצליח למדי יחד עם שרי, אולפנים לדיבוב ואהבה כל הזמן. "עוזי פוקס - האוסף" הוא תקליטור אוסף כפול, הכולל את כל להיטיו הגדולים של פוקס, 35 במספר, ביניהם "ילדונת", "אין לך מה לדאוג", "כן כן, לא אז לא" ועוד. וגם "חברים" שמופיע פעמיים, בגירסה המקורית באנגלית ובעברית, והוא הלהיט היחיד של "עוזי והסגנונות" כאן. לאוסף, שיצא בחברת "אן.אם.סי", בעריכת אילן בן שחר, מצורפת חוברת מרשימה הכוללת את כל מה שרציתם לדעת על הזמר.

    - הקאמבק שלך הוא חלק מגל הרטרו העכשווי?

    "נכון שיש רטרו חזק בשנתיים האחרונות, אבל אני לא חושב שאי פעם זה הפסיק. זה תמיד היה בגלים. בקהל שבא להופעות שלי ושל שרי אני רואה חבר'ה צעירים לצד מבוגרים. שאלתי פעם צעירים מה הם שומעים והם אמרו לי: 'אנחנו שומעים בדיוק מה שהחמצנו בגלל שלא גדלנו בתקופה שלכם'".

    - זה אומר משהו על המוסיקה שעושים היום?

    "כן. היא מוסיקה טובה, אבל אין בה כנראה את המלודיות שהיתה בשנות השישים והשבעים. המוסיקה הרוקית האמיתית כבר כמעט לא קיימת, וכנראה שחסרה. וכנראה שגם צבע קול של זמר חסר כיום".

    - אתה לא חושש שהרטרו הזה זמני?

    "המוסיקה שלנו לא זמנית. היא תישאר עמוק עמוק בהיסטוריה של המוסיקה הישראלית והמוסיקה בכלל. קחי לדוגמה את אחד החברים שלי, צביקה פיק, שעושה קאמבק. הוא היה ועדיין מלחין נהדר, כשרוני".
    לֺ אתה בן 55. מה זה עושה לאגו שלך לראות חבר'ה צעירים בהופעות, שרים שירים שנולדו לפניהם?
    "זה מאוד מפרגן, מאוד יפה. לגבי האגו, לכולנו יש אגו. השאלה מה הגודל שלו. עברתי כבר בקריירה שלי הרבה דברים. זה שאני שומע שהחבר'ה הצעירים מאזינים למוסיקה שלנו מאז וגדלים עליה, גורם לי להרגיש נהדר. יש להם טעם טוב. אני מחפש חבר'ה צעירים שאוכל להקליט איתם את אלבומי הבא. יש לי חומר שמונח הרבה זמן במגירה. הייתי מאוד רוצה ליצור עם צעירים כמו 'רוקפור', ירמי קפלן, חמי רודנר".

    - זה מעין ניסיון להישאר צעיר, לפחות ברוח?

    "לא רק. יש פה המון סקרנות וכייפיות ליצור עם חבר'ה צעירים. אני בכלל לא מרגיש מבוגר. כל זמן שאמי, בת 84, חיה ועוד הרבה מבוגרים ממני חיים, אני מרגיש צעיר שחבל על הזמן. כששואלים אותי עד איזה גיל אעמוד על במה, אני אומר: אין גיל. אם אני מרגיש טוב, אני יכול לשיר עד גיל 90-80. למה לא? אני משחק טניס, הולך פעמיים-שלוש בשבוע שישה קילומטר ועוסק בספורט. אני טס לחו"ל לנופש ולעסקים. יש לי שלוש נכדות ורביעית בדרך. אני פעיל באולפני 'נלס'. אני חי עם ויקי כבר שש שנים, כן ירבו".

    - נעלמת מכאן להרבה שנים. אין תחושת פיספוס?

    "אני חושב שהיציאה לתקופה קצרה, שהפכה לארוכה, פשוט ניתקה אותי. הייתי בארה"ב כמעט עשר שנים. הופעתי תקופה מסוימת במועדונים וניסיתי לעשות שם קריירה. אחר כך עברתי ללוס אנג'לס ולמדתי אנימציה ודיבוב אצל חיים סבן, שהיה אמרגן שלנו. כשהגעגועים קרעו אותי חזרתי הביתה, ואחרי שנה פתחתי את אולפני 'נלס', על שם אשתי ובנותי: ניצה, ליסה וסאלי - שעוסקים בדיבוב סרטים מצוירים כמו 'שרק' ו'פוקימון'. כשחזרתי גיליתי שההתנתקות עשתה משהו. נכון, זכרו את 'ילדונת', 'תחתונים וגופיות' ו'כן כן, לא אז לא'. מאוד פירגנו לי, אבל בהתחלה לא מצאתי את עצמי, מפני שהדור שלי התבגר".

    - החלטת להתבסס בעסקים ולחזור למוסיקה כשאתה משוחרר מדאגות פרנסה?

    "גם זה צד למטבע. ידעתי עוד מזמן שעם השנים האמנים יגיעו למצב די קשה, כי המדינה די קטנה. איך אמן יכול לשרוד אם יש פה עוד אלף-אלפיים אחרים? אז שמתי על המאזניים מה אני צריך לעשות עם העתיד שלי, וכנראה שזה הוביל לעיסוק באולפנים".

    - למה אין באוסף עוד שירים של "עוזי והסגנונות"? בן שחר טוען שזה בגלל שהלכתם רק על שירי סולו שלך, אבל עובדה ש"חברים" כאן.

    "'חברים' כאן, כי הוא יצא כשעשינו קאמבק ב-91'. זו מעין סגירת מעגל ואני ביקשתי שייכנס, כמו שרציתי ש'בוכה', שיר שכתבתי בכאב רב כשאבי נפטר בצעירותי, ייכנס. הסיבה בעיקר עיסקית. יש כוונה להוציא את 'עוזי והסגנונות' בקרוב. לא הכנסנו גם רבים משירי הילדים שלי, כי יש כוונה להוציא גם אותם בנפרד".

    - "עוזי והסגנונות" יצא גם באנגליה בזמנו.

    "נכון. יצא תקליטון עם שירים שלא הופיעו בכלל באלבום. ללהקה שם קראנו רק 'עוזי', עם קונוטציה לתת מקלע. היו לנו כמה ראיונות ברדיו. זו היתה חוויה. שנות ה-60, פרחים, עקבים גבוהים".

    - סקס חופשי, סמים...

    "נכון. היינו כייפיים, חגגנו. על איידס לא שמעו אז. אם אתה מת, אתה מת מסמים, שתייה או עודף סקס. ככה חיית אז".

    - איך זה שאף פעם לא יצא אלבום שלך?

    "לא יודע. זה נורא משונה. לאחר האלבום עם 'ילדונת' ואחרי שנבחרתי לזמר השנה יחד עם שלמה ארצי ויגאל בשן, לא היתה המשכיות. התחלתי להקליט דברים חדשים ובאיזשהו שלב עצרתי ונסעתי לשוודיה, הוחתמתי שם, חזרתי הנה, עברתי תאונת דרכים קשה, הייתי מנוטרל לשנה וכמובן שאיבדתי את החוזה שם".

    - אתה מופיע עם שרי, שהיתה מלכת הדיסקו בשנות ה-80. איך זה מתחבר?

    "גיליתי שהשורשים של שרי זה רוק'נ'רול. היא בחורה מדהימה, זמרת עם טמפרמנט וקול אדיר, והיא רוקיסטית. היא שרה דיסקו כי זה היה סגנון התקופה. אני חושב שאנחנו מאוד מתאימים אחד לשני. השירים שאנחנו שרים ביחד, נשמעים נהדר וזה די מצליח. קהל מגיע, אוהבים את המופע. בהתחלה חשבתי שניתן הופעה-שתיים בחודש, וזה הפך לעשר".

    - וזה אומר שיש רעב?

    "כן, לנוסטלגיה. הביקוש הוא לאו דווקא מהצעירים, שגם הם באים, אלא מהמבוגרים, שצמאים לנוסטלגיה. אנחנו משתעשעים ברעיון לעשות תוכנית אירוח טלוויזיונית בה אארח להקות מהעבר, מהארץ ומחו"ל, בצד צעירים, שיעשו מוסיקה משותפת. זה יהיה גדול".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים