פיאט מולטיפלה - מולטי-פלא

כמה כיף לחזור לפיאט מולטיפלה. כי המולטיפלה, רכב כל-כך מיוחד ושופע אופי, מזכיר שעדיין אפשר לפתח רגשות כלפי מכונית. ובמקרה הזה, אפילו אחת שאינה עונה לשם אקזוטי או נושאת צירוף אותיות סקסי. המולטיפלה הוא מאותם כלים שממציאים להם שמות חיבה, ושהופכים חלק מהמשפחה. כיף לרדת לחניה כאשר הוא מחכה לך שם, ושווה לקום בבוקר בשביל לנהוג בו, בייחוד כאשר מדובר בשבת שטופת שמש.

מה חדש?

המיניוואן המצועצע של פיאט כבר אינו חדש, אז מה הסיבה לחזור אליו? לפני כמה חודשים החלו בפיאט בשיווק גרסת הבנזין ואחר-כך זכו כל הגרסאות גם למקצה שיפורים קל. הקינוח הוא כמובן תג המחיר המושך, 110,000 שקלים, עמו הופך המולטיפלה לזול בין מתחריו. כל אלה היוו סיבה טובה למפגש מחודש.

ושוב, למרות שהוא איתנו כבר כמה שנים, המראה של המולטיפלה עדיין מושך מבטים מכל עבר ומהווה נושא מצוין לשיחות עם עוברי אורח. חיצונית לא שינו כמעט האיטלקים את הכלי, למעט חידוש מבחר הגוונים ועדכון הסמל והפגושים.

הפלא

גם בתא הנוסעים השינויים אינם גדולים. הדברים הבולטים לעין הם מבנה משופר למושבים ולמשענות הראש וגוונים חדשים לריפוד (המכסה גם חלק משמעותי מסביבת הנהג). איכויות עדיפות לפלסטיקה ותאורת פנים משופרת נרשמו אף הן. בנוסף זכה המולטיפלה גם ללוח מחוונים משופר מאז בחנו אותו לאחרונה, כשהמיקום המרכזי והמבנה דומים, אך עתה נוספו לו גם מד סל"ד ומחשב דרך. רכב המבחן כלל גם כיוון גובה חשמלי למושב הנהג ומשענות ראש מאחור (שאינן תקניות למרבה הפלא) - תוספת של 1,700 שקלים למחיר.

בשבחי תא הנוסעים שופע ההומור והמקוריות של המולטיפלה כבר סיפרנו בעבר, והחזרה לכאן תמיד משמחת. הנדסת האנוש, כמו מיקום המראות או כיוון זווית המושב, אינה תמיד ברמה אליה הורגלנו, אבל עם כל כך הרבה אופי אנחנו בהחלט מוכנים לסלוח. הקלף החזק כזכור הוא מושב נוסף בין שני המושבים הקדמיים, שלכבודו מוקם מוט ההילוכים למעלה, קרוב מאוד ליד, וידית בלם היד הועברה לצד שמאל (ליד הדלת). מה שמאפשר למולטיפלה לשנע שישה נוסעים. אם אין צורך במושב, ניתן להפוך אותו בקלות לשולחן אירוח.

המבנה הקובייתי עם הדפנות האנכיות מאפשר רוחב תא גדול ומבטיח שגם מאחור יזכו הנוסעים למרחב מספק. החלונות הגדולים מוסיפים למרחב גם תחושה אוורירית. יש כמובן גם אפשרויות כיוון, קיפול ופירוק (אך לא הזזה) של המושבים הנאים. ובניגוד להרבה מיניוואנים עם יותר מחמישה מושבים, יש כאן גם תא מטען אמיתי. כמובן שקוביית הפלא האיטלקית כוללת גם שפע תאים לאכסון ובהם שני תאי כפפות מלפנים (לנהג ולנוסע) ושני תאים מעל סוככי השמש.

המנוע

את תחילת דרכו בארץ עשה המולטיפלה עם מנוע ה-JTD (טורבו-דיזל מסילה-משותפת) המוצלח של פיאט, אשר פיצה במשהו על היעדר תיבה אוטומטית. ואולם כאשר מחירו של זה עלה (133,500 שקלים), הגיעה גרסת הבנזין הזולה משמעותית. מנוע ה-1.6 ליטר הוותיק של פיאט מכונה "טורק" (מומנט) למרות שזמינות כוח נמצאת דווקא ברשימת החסרונות שלו: שיא המומנט, 14.8 קג"מ, מושג רק ב-4000 סל"ד והוא אינו משופע בכוח בסל"ד נמוך. ובכלל, 103 סוסים אינם נראים הרבה כאשר מדובר בכלי מגודל למדי.

אבל המולטיפלה מצליח להפתיע עם ביצועים נאותים, בעיקר בזכות יחסי ההעברה הקצרים של תיבת ההילוכים. היציאה מהמקום סבירה וכך גם ההתנהלות על כבישים מהירים, כאשר למולטיפלה אין בעיה להתקרב לסביבות ה-150 קמ"ש. עם רוח גבית ושיפוע מתון ניתן יהיה לראות גם 180 קמ"ש על מד המהירות. העניין הוא שהמנוע מתעורר לחיים רק מעל 4,000סל"ד ועושה זאת באופן קולני למדי. מעבר לתפעול תכוף של הבורר, זה אומר שקצב מהיר ידרוש סל"ד גבוה, כשהמנוע מוכן לגרד את ה-7,000 שבקצה מד הסל"ד. באותו עניין, גם בשיוט של 120 קמ"ש המנוע כבר נע ב-4,000 סל"ד ומייצר רעש מוחשי. אלא שזה לא ממש נורא, כמו צריכת הדלק שעמדה על 8.4 ק"מ ליטר.

עדיין מרשים

בתחום ההתנהגות המולטיפלה עדיין מרשים ועולה על המתחרים. אין כאן את אותן צלילות ונסיקות מכיוון החרטום בכל בלימה או האצה, או את אותו תת היגוי מוגזם. ובכלל, ריסון תנודות הגוף טוב מאוד.

וכך תמצא עצמך נע בקצב מהיר למדי עבור כלי כה גבוה. המולטיפלה אוחז היטב ומשנה כיוון בנחישות, עד שקל לשכוח שזה מוביל נוסעים צמחוני שאינו מיועד להעלות חיוך על פני הנהג. אפילו היכולת הבינונית של צמיגי הפיירסטון לא קלקלה את מצב הרוח.

הבלמים מעט פחות מוצלחים ומאבדים מהנחישות והדיוק אחרי סדרת בלימות. גם נוחות הנסיעה אינה ברמה הצרפתית.

חשבון פשוט

ארבע שנים אחרי שהוצג, המולטיפלה עדיין שופע קסם. למעשה, לפני שהתנסינו בסטילו, נראה שזו המכונית המוצלחת ביותר של פיאט היום. הוא מצליח לשלב אישיות ייחודית, עם יכולת ושימושיות ברמה יוצאת דופן ואיכות טובה. למרות שהוא קצר מיונדאי אקסנט יש בו מקום לשישה ולמטען, והוא גם מציע התנהגות עדיפה על המתחרים ומראה שונה. לטעמי זהו המיניוואן הקומפקטי הטוב ביותר.

אבל כאן בדיוק נמצא הקוץ בסיפור. דווקא הרכב המוצלח של פיאט אינו זוכה בארץ ובאירופה למכירות מדהימות. ייתכן וכמו שאומרים בפיאט: "המראה הפך אותו לפחות פופולארי מהסניק". אבל לפני שבאים להלל את השבלוניות, כדאי לשים לב לכמה עובדות. פיאט באופן תמוה לא צפתה את צמיחת פלח השוק ותכננה את המולטיפלה לייצור בכמויות קטנות. לכן מתחילת דרכו הוא מוצע במספר גרסאות מוגבל. וזה בולט בעיקר בתחום המנועים, עם שתי יחידות כוח בלבד, ובתחום תיבות ההילוכים, שם אין כלל אפשרות אוטומטית. גם מתיחת הפנים מינורית, ומדגישה שלפיאט לא משתלם כנראה לבצע כאן שינויים רבים.

המחסור בתיבה אוטומטית הוא הפרט המשמעותי ביותר בשוק המקומי. נכון להיום מציע המולטיפלה חבילה יוצאת דופן במחיר תחרותי ביותר. עם תג של 110,000 שקלים הוא זול מהסניק הפופלארי ב-10,000 שקלים לגרסה הידנית ו-16,000 שקלים לאוטומטית, ומעניק מושב נוסף כנדוניה. האם זה מספיק? החשבון היבש שלנו מביא תשובה ברורה. למרות שלא מדובר כמובן במבחן השוואתי, אפשר בהחלט לוותר על התיבה האוטומטית, לחסוך ממון רב ולקבל מכונית שהיא כולה פרס וחיוכים. האם מישהו שומע אותנו?